קיבל מחשב מהעבודה, וניזוק שלא בפשיעה

[ישא ברכה]

בעז"ה

שאלה שביקש ממני מאן דהוא לברר עבורו.

הנ"ל קיבל מהחברה בה הוא עובד, מחשב לביתו, יש תקופות שהוא אכן נאלץ להשתמש בו לצורכי העבודה ויש תקופות פחות. החברה גם מאפשרת לו להשתמש במחשב לצרכיו השונים. עשה ה', והמחשב נפל שלא בפשיעתו ונשבר. ועתה שאלתו בפיו מה הדין האם עליו לשלם לחברה או לא.

לדעתי זה תלוי מה היחס לשימוש מעבר לעבודה, האם הוא שואל, שהחברה משאילה לו את המחשב, או שזהו בונוס שהמעסיק נותן לעובד.

אשמח לשמוע מה דעת חכמי אתרא קדישא הדין.

[דרומי]

השווי של מחשב אינו כה גדול (בטח מחשב נייח כפי שמשמע מהתיאור כאן), וסביר להניח שהחברה לא תתבע אותו על שווי המחשב. אם כבר, יאמרו לו שיצטרך לקנות מחשב אחר לצורך המשך העבודה והם לא יספקו לו מחשב חילופי, ובזה לכאורה הם יהיו צודקים.

[ישא ברכה]

השווי של מחשב אינו כה גדול (בטח מחשב נייח כפי שמשמע מהתיאור כאן), וסביר להניח שהחברה לא תתבע אותו על שווי המחשב. אם כבר, יאמרו לו שיצטרך לקנות מחשב אחר לצורך המשך העבודה והם לא יספקו לו מחשב חילופי, ובזה לכאורה הם יהיו צודקים.

לא מדובר בחברה גדולה. אבל בכל מקרה אין הבדל בין הצורך לקנות חדש לבין תשלום, והיא גופא הנידון.

[עזריאל ברגר]

כבר כתבתי במקום אחר, ואולי מצאנו לזה ראיה מהפוסקים:
אינו שומר חינם, שהרי מקבל משכורת מהעבודה, וחלק מתפקידו זה שמירת המחשב, ועוד - שמותר לו להשתמש.
ואינו שואל - שהרי אין כל הנאה שלו.
אלא דינו כשומר שכר וכשוכר לכל דבר.
ולכן אם שמר "שמירה מעולה" - פטור כדין אונס.
אבל אם שמר רק "שמירה פחותה" - חייב.
זהו הנלפענ"ד.

[הוה אמינא]

א. לימדתנו רבינו היום לא לפסוק בלי לשמוע את הצד השני...

ב. הסיפור נשמע מעניין, הנקודה הכי חשובה לבירור בשביל ההכרעה דהיינו איך בדיוק נפל המחשב [מחשב שמונח במקום יציב וטוב מלכתחילה לא נופל, אא"כ היה מונח במקום שעלולים לעבור חסרי אחריות ולהפיל, או כל מיני היכי תימצי, שההכרעה תלויה בהם], כתובה בזה"ל: "עשה ה'". ואיך הקב"ה עשאו? בדרך הטבע? בדרך נס?
בקיצור העיקר חסר מן הספר.

[ישא ברכה]

א. לימדתנו רבינו היום לא לפסוק בלי לשמוע את הצד השני...

ב. הסיפור נשמע מעניין, הנקודה הכי חשובה לבירור בשביל ההכרעה דהיינו איך בדיוק נפל המחשב [מחשב שמונח במקום יציב וטוב מלכתחילה לא נופל, אא"כ היה מונח במקום שעלולים לעבור חסרי אחריות ולהפיל, או כל מיני היכי תימצי, שההכרעה תלויה בהם], כתובה בזה"ל: "עשה ה'". ואיך הקב"ה עשאו? בדרך הטבע? בדרך נס?
בקיצור העיקר חסר מן הספר.

הנה הסיפור המלא. המחשב היה מונח במרכז השולחן באופן יציב, כפי שמניחים רוב בני אדם. ילד קטן שרץ נתקע בקצה השולחן, והשולחן נפל. (מתוך בירור הפרטים, הבנתי שהמכה היתה חריגה בכל קנה מידה). זה סיפור חריג שכמעט לא קורה, אינני חושב שיש בזה פשיעה כל שהיא.

[לענין]

כבר הבאנו מהפוסקים כדברי עזריאל שדינו של פועל כשומר שכר [וזה מבלי שהורשה להשתמש בו לצרכיו, דאז לכאו' שואל הוא].

[עזריאל ברגר]

כבר הבאנו מהפוסקים כדברי עזריאל שדינו של פועל כשומר שכר [וזה מבלי שהורשה להשתמש בו לצרכיו, דאז לכאו' שואל הוא].

מדוע שואל ולא שוכר?!
הרי אין כל הנאה שלו!!!

[עזריאל ברגר]

א. לימדתנו רבינו היום לא לפסוק בלי לשמוע את הצד השני...

1. קשה לומר שיש כאן 2 צדדים.
ב. כתבתי הלכות, בלי להתייחס לגופא דעובדא.
(גם לי יש מחשב מהעבודה, ולעוד רבים כמוני)

[כדכד]

אולי יש לדון מצד שמירה בבעלים? הוא שאול לחברה שהשאילה לו את המחשב (לא התכוונתי דווקא השאלה)

[עזריאל ברגר]

אולי יש לדון מצד שמירה בבעלים? הוא שאול לחברה שהשאילה לו את המחשב (לא התכוונתי דווקא השאלה)

הוא שאול לבעלים ולא הבעלים שאולים לו.

[עזריאל ברגר]

כמובן שברוב המקומות יש התייחסות בחוזה לגבי דברים כאלו, או עכ"פ מנהג המדינה, וכל תנאי שבממון קיים.

[ישא ברכה]

ביררתי עוד פרטים.

זו חברה קטנה, לא נראה שיש על זה חוזה.
אבל היתה הסכמה מפורשת של בעלי החברה שניתן להשתמש בזה לצרכים אישיים.

השאלה היא האם זו טובת לב של בעל החברה להשאיל את המחשב לצרכים אישיים.
או שזה בונוס שהחברה נותנת לעובד.

לא הבנתי מה הצד שיהא שומר שכר, הרי מותר לו להשתמש?

[הוה אמינא]

הא גופא, היתר השימוש הוא שכרו.
שואל אינו מפני שאין כל ההנאה שלו, לא קיבל את זה לצרכיו ולא היו משאילים לו את זה לצרכיו אלולא שיעבודו לצורך העבודה.

[כדכד]

שומר שכר הגדרתו שמקבל שכר בעד השמירה ולא שמותר לו להשתמש. שומר שמותר לו להשתמש בחפץ נקרא שוכר כאשר יש לו מחויבות כלפי הבעלים עם כי לדינא לכאורה אין נפק"מ

[עזריאל ברגר]

שומר שכר הגדרתו שמקבל שכר בעד השמירה ולא שמותר לו להשתמש. שומר שמותר לו להשתמש בחפץ נקרא שוכר כאשר יש לו מחויבות כלפי הבעלים עם כי לדינא לכאורה אין נפק"מ

נפק"מ למתה מחמת מלאכה, שש"ש חייב משום שליחות-יד...
גם יש מחלוקת תנאים, דאיכא למ"ד שוכר כש"ח.

[ישא ברכה]

שומר שכר הגדרתו שמקבל שכר בעד השמירה ולא שמותר לו להשתמש. שומר שמותר לו להשתמש בחפץ נקרא שוכר כאשר יש לו מחויבות כלפי הבעלים עם כי לדינא לכאורה אין נפק"מ

בדיוק כך, ולכן לכאורה אין מקום לדונו כשומר שכר.
והדיון הוא האם יש מקום להגדירו כשוכר, שמקבל את השימוש העצמי כתמורה על עבודתו,
או שמא כשואל כי זה טובה שאין בעיה למעסיק שהעובד ישתמש גם לצרכיו האישיים.

דעתי הקטנה, שמסתבר שיותר שעל השימוש האישי הוא שואל ולא שוכר. וגם אם אכן בעל החברה נותן לו את השימוש כהוקרה על פעילותו, אי אפשר להגדירו כשוכר. שהרי זה לא באמת חלק מהתמורה של הפועל, ולשם משל בעלמא אם מסיבות שונות הפועל לא יקבל את השימוש הביתי לא יחשב שהעובד לא קיבל את מלוא תמורתו.
וגם אם אמנם המעסיק לא עושה טובה לכל אדם אלא לאדם זה שקרוב אליו, אין זה אלא סיבה למה בחר להשאיל לו את חפציו, אבל לא מעבר לכך. ולכן לכאורה הוא צריך להיות מוגדר כשואל, אם דיני שואל.

אך התעורר לי נידון נוסף. גם אם נניח שבשעת השימוש האישי הוא שואל. אבל אי אפשר להגדיר שכל הזמן שהמחשב נמצא בבית העובד, העובד שואל את המחשב, שהרי הוא נועד לשימוש העבודה, ובשעת השימוש לכאורה העובד אינו שואל את חפץ אלא כמו אומן שמשתמש ופועל עם הכלים שמסר לו האדם, (ואם אינני טועה דין האומן כדין שומר שכר, שבכלל השכר גם אחריות שמירה), וא"כ באונס ראוי לפוטרו, כדין שומר שכר.

ומעתה, יש לדון, באופן שאינו משתמש לא לצרכי העבודה ולא צרכיו האישיים, מה דינו באותו הזמן כשואל או כאומן (שומר שכר).