מובא בחלק מהראשונים על הלכות חול המועד ובחלק מהראשונים על מלאכות ביו"ט שתכליתם אוכל נפש אולם נאסרו בכל זאת כקצירה ובצירה וטחינה וצידה.
מה פשר המסירה הזו? התורה מסרה לחכמים להחליט מה יהיה אסור מהתורה?
חשבתי אולי לומר לפחות לגבי יו"ט שהתורה מיעטה שלא כל מלאכת אוכל נפש מותרת והיא מסרה לחכמים להבין למה התכוונה במיעוטים אלו[b][/b]אולם אז קשה מה ההבדל בין זה לבין כל מיעוט ואולי משום שכאן המיעוט כללי יותר.