מסירות נפש לתפילה בציבור על חשבון אחרים

[זאב ערבות]

לעתים מגיע לבית המדרש או לבית הכנסת אדם המשתעל בצורה כרונית ויכול להדביק אחרים. האם נכון הדבר מצידו בכדי שלא יפסיד תפילה בציבור? ושאלה נוספת: נניח שהוא סובר ששומר פתאים ה' ולא יאונה כל רע למתפללים או ללומדים, האם ראוי שמישהוא יעיר לו על כך?

[כדכד]

לענין להעיר - צריך לדעת איך להעיר באופן שהוא לא ייפגע.
לגבי אם שיעול יכול להדביק - אני שמעתי מרופאים ששיעול אינו מדבק ואולי כדאי שיאמת מר את הענין עם הרופאים שהוא מכיר.
קראתי פעם לחלק בין שיעולים שונים וצ"ע בזה

[זאב ערבות]

בוודאי שצריך לדעת איך להעיר... זה נכון בכל תחום בחיים... גם בין איש לאשתו ובין הורים לילדיהם...
יש שיעולים שמדבקים ויש שאינם, ועל המשתעל לברר זאת עם הרופא לפני שהולך למקומות ציבוריים.
אז שאלה נוספת: נכנס אדם משתעל (או מתעטש בלי הרף בלי טישו) ואני חושש להדבק ואף לא רוצה לפגוע בו, האם מותר לי לוותר על התפילה בציבור?

[כדכד]

תפלל במרחק סביר השלא תיפגע

[זאב ערבות]

תפלל במרחק סביר השלא תיפגע

עצה טובה. אז אעבור למקום אחר, ומה עם שאר המתפללים? ומה עם זה מקום קטן? אתה יודע איך חיידקים מתפשטים? בשביל מסירות הנפש שלך להתפלל עם אדם חולה אתה מוכן אח"כ להיות עם שפעת שבועיים? אשריך.

[כדכד]

בזכות מסירות הנפש ושמירה על כללי בטיחות הגיוניים הקב"ה יעזור שלא תדביק השפעת(ואין ה"נ שאם הוא עם שפעת ודאי שאסור לו לבוא להתפלל במנין אלא שכת"ר הזכיר קודם רק שיעולים וע"ז כתבתי שזה לא בטוח מדבק וכו')

[זאב ערבות]

בזכות מסירות הנפש ושמירה על כללי בטיחות הגיוניים הקב"ה יעזור שלא תדביק השפעת(ואין ה"נ שאם הוא עם שפעת ודאי שאסור לו לבוא להתפלל במנין אלא שכת"ר הזכיר קודם רק שיעולים וע"ז כתבתי שזה לא בטוח מדבק וכו')

יש שיעול הבא ממחלה ויראלית (וירוס) ויש שיעול הבא מבקרטיאלית (בקטיריה) ובין שניהם יש כאלה המדבקות ושאינן מדבקות ולא ניתן לדעת מראש אלו כן ואלו לא. כך שעל החולה בכדי להסיר את הספק ללכת להבדק במעבדה האם הסוג שלו מדבק או לא, דבר שכמובן לא מציאותי לרוב האנשים, ואפילו אם יבדק, עד שיגיעו התוצאות השיעול כבר עבר.
שיעולים ושפעת זה היינו הך, כל מחלה היכולה לדבק ונקטתי שיעולים כי במקרה זה ניתן לדעת שהאדם לא בקו הבריאות (מדובר בשיעול כרוני ולא בשיעול סתמי שקורה מדי פעם) מה שאין כן שפעת ניתן להסתיר. אז מה בינתיים? המשתעל או בעל השפעת לא מוכן לוותר על תפילה במנין ומבורות בנושא נעמד ליד מתפללים אחרים שאף הם בבורותם לא יודעים כיצד עוברים החיידקים וכעבור כמה ימים כמה מהם אף מתחילים לקבל שפעת או להשתעל וחוזר חלילה. האם היתן לסמוך כאן על שומר פתאים ה'? מה השייכות של מסירות נפש לכאן? מסירות נפש לתפילה במנין? ועל איזה כללי בטיחות הגיוניים (אולי התכוונת לומר היגיינים כגון לבוא לתפילה עם מסכה על האף והפה) אתה סומך שהקב"ה יעזור לך שלא תדביק? האם מותר לסמוך בענין זה על הקב"ה? הלא כתוב ונשמרתם? הכל בידי שמים חוץ מפחים צנים.

[כדכד]

כת"ר הבין בעצמו שלא ע"ז כתבתי.
מלבד שיעולים הבאים מבקטריות ווירוסים יש עוד שיעולים. גם אני דברתי עם רופא. שיעול רגיל גם אם הוא כרוני לא מדבק ולא צריך מעבדה כדי לבדוק את זה. בשיעול של חולה שפעת הוא יכול להדביק לא רק משום שלא ניתן להסתיר אלא משום שהשיעול עצמו יכול להעביר חיידקים או ווירוסים.
התכוונתי לדבר פשוט מאד. כשאתה שומע מישהו משתעל כרוני ולא ידוע לך שהוא חולה במחלה מדבקת אז תשמור ממנו מרחק סביר וזו ההשתדלות שאתה צריך לעשות ובכל השאר תבטח בה'.

[זאב ערבות]

כת"ר הבין בעצמו שלא ע"ז כתבתי.
מלבד שיעולים הבאים מבקטריות ווירוסים יש עוד שיעולים. גם אני דברתי עם רופא. שיעול רגיל גם אם הוא כרוני לא מדבק ולא צריך מעבדה כדי לבדוק את זה. בשיעול של חולה שפעת הוא יכול להדביק לא רק משום שלא ניתן להסתיר אלא משום שהשיעול עצמו יכול להעביר חיידקים או ווירוסים.
התכוונתי לדברה פשוט מאד. כשאתה שומע מישהו משתעל כרוני ולא ידוע לך שהוא חולה במחלה מדבקת אז תשמור ממנו מרחק סביר וזו ההשתדלות שאתה צריך לעשות ובכל השאר תבטח בה'.

אכן הסברת את עצמך כעת היטב.

[זאב ערבות]

בספר כשחר אורך - תשובות וכו' מהגראי"ל שטינמן (שנרשמו ע"י אהרן ניב) מובא הדבר הבא:

[אש משמים]

וכן עושים פשוטי עם ואינו מדת חסידות.
יש לציין לדברי הגמ' דאין להכניס לפה מטבע משום שהכל ממשמשים בו בידיהם והוא סכנה.

[אוהב עמו]

איני מבין כ"כ את השאלה על תפילה בציבור.
הרי אנו נמצאים בבנק, בקופת חולים אוא באוטובוס וסביבנו יש אנשים המשתעלים, ואעפ"כ ההתנהגות הנרומטיבית היא שאנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, וא"כ מאי שנא תפילה בציבור מכל זה?
השאלה יכולה להיות אמיתי רק אם מדובר באדם שכאשר מגיע לבנק וכדו' ויש סביביו איש המשתעל ימנע מלעשות את צריכו ויצא לחוץ ויבוא בפעם אחרת ואז יש מקום לפטור אותו גם מתפילה בציבור

[זאב ערבות]

איני מבין כ"כ את השאלה על תפילה בציבור.
הרי אנו נמצאים בבנק, בקופת חולים אוא באוטובוס וסביבנו יש אנשים המשתעלים, ואעפ"כ ההתנהגות הנרומטיבית היא שאנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, וא"כ מאי שנא תפילה בציבור מכל זה?
השאלה יכולה להיות אמיתי רק אם מדובר באדם שכאשר מגיע לבנק וכדו' ויש סביביו איש המשתעל ימנע מלעשות את צריכו ויצא לחוץ ויבוא בפעם אחרת ואז יש מקום לפטור אותו גם מתפילה בציבור

לבנק וכדומה נכנסים לדקה או שתים ויוצאים, מה שאין כן בתפילת שבת למשל נמצאים יחד כשעתיים שלש אחד ליד השני. אבל אין הכי נמי שאדם היודע שהוא תחת השפעת השפעת שישאר בביתו עד כמה שאפשר.

[אוהב עמו]

איני מבין כ"כ את השאלה על תפילה בציבור.
הרי אנו נמצאים בבנק, בקופת חולים אוא באוטובוס וסביבנו יש אנשים המשתעלים, ואעפ"כ ההתנהגות הנרומטיבית היא שאנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, וא"כ מאי שנא תפילה בציבור מכל זה?
השאלה יכולה להיות אמיתי רק אם מדובר באדם שכאשר מגיע לבנק וכדו' ויש סביביו איש המשתעל ימנע מלעשות את צריכו ויצא לחוץ ויבוא בפעם אחרת ואז יש מקום לפטור אותו גם מתפילה בציבור

לבנק וכדומה נכנסים לדקה או שתים ויוצאים, מה שאין כן בתפילת שבת למשל נמצאים יחד כשעתיים שלש אחד ליד השני. אבל אין הכי נמי שאדם היודע שהוא תחת השפעת השפעת שישאר בביתו עד כמה שאפשר.

ראשית כל לא תמיד לוקח דקה או שתיים.
שנית אז לא בנק, אלא נסיעה ברכבת, אוטובוס או המתנה לרופא שיכולים לקחת זמן ממשוך.
שלישית הנידון שלי הוא אחרי שיש אנשים משתעלים שמסתובבים בבית הכנסת, וזו עובדה, האם בן אדם שבכל תהלוכות החיים נחשף לכאלה אנשים בשיגרה ואין הדבר חוסם אותו מהתנהלות שוטפת יש לו זכות טענה ש"אינו" יכול להתפלל מחשש הידבקות, וע"ז כתבתי את הנלענ"ד שאין כזו טענה.

[זאב ערבות]

איני מבין כ"כ את השאלה על תפילה בציבור.
הרי אנו נמצאים בבנק, בקופת חולים אוא באוטובוס וסביבנו יש אנשים המשתעלים, ואעפ"כ ההתנהגות הנרומטיבית היא שאנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, וא"כ מאי שנא תפילה בציבור מכל זה?
השאלה יכולה להיות אמיתי רק אם מדובר באדם שכאשר מגיע לבנק וכדו' ויש סביביו איש המשתעל ימנע מלעשות את צריכו ויצא לחוץ ויבוא בפעם אחרת ואז יש מקום לפטור אותו גם מתפילה בציבור

לבנק וכדומה נכנסים לדקה או שתים ויוצאים, מה שאין כן בתפילת שבת למשל נמצאים יחד כשעתיים שלש אחד ליד השני. אבל אין הכי נמי שאדם היודע שהוא תחת השפעת השפעת שישאר בביתו עד כמה שאפשר.

ראשית כל לא תמיד לוקח דקה או שתיים.
שנית אז לא בנק, אלא נסיעה ברכבת, אוטובוס או המתנה לרופא שיכולים לקחת זמן ממשוך.
שלישית הנידון שלי הוא אחרי שיש אנשים משתעלים שמסתובבים בבית הכנסת, וזו עובדה, האם בן אדם שבכל תהלוכות החיים נחשף לכאלה אנשים בשיגרה ואין הדבר חוסם אותו מהתנהלות שוטפת יש לו זכות טענה ש"אינו" יכול להתפלל מחשש הידבקות, וע"ז כתבתי את הנלענ"ד שאין כזו טענה.

הבנתי את שאלתך, אז בא אשאל שאלה אחרת. היום אנו בדור של איסטניסים ומתקלחים כל יום, נניח יש אדם שמסיבות שונות לא מתקלח שבוע שלם בקיץ וביום חמישי בא לתפילת שחרית מלווה בריח לא נעים, האם זה מקובל בעינך? טענתי היא שלאדם צריך להיות מדה מסוימת של התחשבות בציבור ולא לומר זו לא הבעיה שלי שאני משתעל. בין אם זה בבנק או בתפילה. זכורני שבצבא היו שמים בבידוד חייל שהיה לו שפעת שלא ידביק את כל הגדוד. האם זה צודק בעינך כיון שאותו אדם רוצה להתפלל בציבור שיסכן את שאר המתפללים?

[אוהב עמו]

אם ככה אז שנינו מסכימים שזו שאלה שצריכה להשאל רק על האדם המשתעל, ותו לא. היינו שאר בני האדם צריכים להמשיך לבוא לתפילה בציבור ואינם יכולים להפטר ממנה בתואנה שעלולים להדבק וכו'.

וכעת אם ככה נדון באדם הקם בבוקר והוא משתעל ואין בכוחו/יכולתו/רצונו לדעת האם שיעולו מדבק או לא, האם מחמת כך ייפטר מתפילה בציבור או לא?
נלענ"ד שאם האופציה היא שיישאר בסגר בביתו או שיילך להתפלל אז יש כאן שאלה גדולה, אותבונן בה בעז"ה [לכאורה יש לדון בסיכון מול סיכוי ואכמ"ל]
אך אם האדם בלאו הכי אחר שיתפלל בחופזה בביתו יילך לעבודה וימשיך בשיגרת חייו על כגון דא נאמר מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם, ואדרבה תפילה אגונא ומצלא בעידנא דעסיק בה ככל שאר המצוות.

[זאב ערבות]

מן הסתם ראוי לצרף אשכול זה לפורום הקורונה ולמשל הודעה זו viewtopic.php?f=73&t=52137
חיוב לבישת מסיכה בעידן הקורונה.

[חיים שאול]

אמי תחי׳ גננת ותמיד הייתה מתרעמת על הורים ששולחים ילד חולה לגן, וכי מי לוקח את האחריות על כל מי שידבק ממנו

[עזריאל ברגר]

מן הסתם ראוי לצרף אשכול זה לפורום הקורונה ולמשל הודעה זו viewtopic.php?f=73&t=52137
חיוב לבישת מסיכה בעידן הקורונה.

על הראשונים אנו מצטערין...

[זאב ערבות]

מן הסתם ראוי לצרף אשכול זה לפורום הקורונה ולמשל הודעה זו viewtopic.php?f=73&t=52137
חיוב לבישת מסיכה בעידן הקורונה.

על הראשונים אנו מצטערין...

אז אולי ראוי לצרף