דבדאוריתא לא מפליג רחמנא בכל מקום בין לכתחלה לדיעבד

[עושה חדשות]

רמב"ן חולין כז. -
דלכתחלה לא סגי ליה באחד בעוף ולא ברוב שנים בין בעוף בין בבהמה אלא עד דשחיט כולהו סימנים בין בעוף בין בבהמה, ולא משום דם אלא משום שמצות שחיטה על שנים שלמים בין בעוף בין בבהמה דהכי אגמריה רחמנא למשה למשחט שנים, ורובו של אחד בעוף ושל שנים בבהמה ככולן, ואפשר דכי בעינן יותר מרוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה מדרבנן הוא דבדאוריתא לא מפליג רחמנא בכל מקום בין לכתחלה לדיעבד, והרי הטילו הכתוב לעוף בין בהמה לדגים שלא לחייבו כלל אלא בסימן אחד, אלא מדרבנן כדאמרינן לקמן (כ"ח ב') מדרבנן דילמא לא אתי למיעבד פלגא, והכא נמי משום גזירה.

אשמח להרחיב את הדיון בדוגמאות ומקורות.

[החושב]

כמדומה בקריאת שמע מדאורייתא לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו אך אם לא השמיע יצא בדיעבד. ולא בדקתי כעת.

[דמשק]

שיטת הראב"ד דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה מדאורייתא הוא.

[פרנצויז]

רמב"ן חולין כז. -
דלכתחלה לא סגי ליה באחד בעוף ולא ברוב שנים בין בעוף בין בבהמה אלא עד דשחיט כולהו סימנים בין בעוף בין בבהמה, ולא משום דם אלא משום שמצות שחיטה על שנים שלמים בין בעוף בין בבהמה דהכי אגמריה רחמנא למשה למשחט שנים, ורובו של אחד בעוף ושל שנים בבהמה ככולן, ואפשר דכי בעינן יותר מרוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה מדרבנן הוא דבדאוריתא לא מפליג רחמנא בכל מקום בין לכתחלה לדיעבד, והרי הטילו הכתוב לעוף בין בהמה לדגים שלא לחייבו כלל אלא בסימן אחד, אלא מדרבנן כדאמרינן לקמן (כ"ח ב') מדרבנן דילמא לא אתי למיעבד פלגא, והכא נמי משום גזירה.

אשמח להרחיב את הדיון בדוגמאות ומקורות.

כן כתבו תוס' גיטין דף ג' סוף ע"ב סוף ד"ה וכי.
ועיין ס' עין זוכר (להרב חיד"א) מערכת ד' אות ט', וציין שם לס' יד מלאכי וארעא דרבנן, עיי"ש.

[סגי נהור]

ראה בזה בארוכה בלקח טוב כלל ה.

[ספרים וועלט]

כמדומה בקריאת שמע מדאורייתא לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו אך אם לא השמיע יצא בדיעבד. ולא בדקתי כעת.

כמדומה שהמשנ"ב (בביה"ל??) מביא שזו מחלוקת, ושרוב דיעות שזה רק מדרבנן.

[ר_חיים_הקטן]

כתבתי קונטרס מיוחד על נושא זה: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =4&hilite=

[עושה חדשות]

תודה לכולם.

ע"ע כאן.

לכאו' צריך להגדיר שהרמב"ן מתכוין בדוקא למצוה כמו שחיטה, שבאה להכשיר ענין מסויים, ולכן כל בדיעבד הוא לכתחילה. אבל במצוות כמו ד' מינים וכד' ודאי שייך הידורים לכתחילה ולא לעכב בדיעבד. [והרי גם לפי הצד הראשון ברמב"ן שזה מדאו', ודאי אין הכוונה שראוי להימנע מאכילת בשר מבהמה שנשחטה רק 'רובו ככולו'].

ובדומה לזה כתב לי חכ"א, ז"ל - ודאי מצינו לכתחילא בדאורייתא, ברכות ח: גבי ק''ש של ערבית לאחר עלה''ש שאיכא אינשי דגנו, והרבה מקומות מצינו בחז''ל מצוה ולא לעכב [וזה נקרא 'דיעבד' ולכתחילא]. ועי' גם רמב''ן דברים ו,יח עה''פ ועשית הישר והטוב, שרואים שיש לאדם לנהוג ע''פ עקרונות התורה אף יותר ממה שהצטוה, וכ''ש שיהיה שייך דיעבד ולכתחילא. ונראה כוונת הרמב''ן דבטומאה לא שייך דיעבד ולכתחילא, או שזה טמא או שזה טהור, ושורש ענין השחיטה הוא להוציאו מטומאת נבילה, וע''כ ל''ש בזה לכתחילא ודיעבד.

וכעת שזכינו לאור תורתו של הגררח"ק, הרי הכל בכלל דבריו הנעימים. ותו לא מידי.

[פי האתון]

כל דיני קדשים - אם לא שנה הכתוב לעכב - זה לכתחילה, ובדיעבד יצא...
וכמדומני שהרב משמ"ר הלוי זצ"ל כתב בזה סימן בחידושיו לזבחים.

[ביליצר]

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו
עיין תוס ריש לולב הגזול דואנוהו היינו לכתחילה
[מצות סמיכה אינה מעכבת ]

[עושה חדשות]

הרב קרליבך - שנה הכתוב לעכב.pdf

(5.49 MiB) הורד 214 פעמים

[חיים שאול]

כמדומה בקריאת שמע מדאורייתא לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו אך אם לא השמיע יצא בדיעבד. ולא בדקתי כעת.

כמדומה שהמשנ"ב (בביה"ל??) מביא שזו מחלוקת, ושרוב דיעות שזה רק מדרבנן.

כן דעת הרשב"א ברכות יד ועיין שיעורי הגריש"א שם

[חיים שאול]

כל דיני קדשים - אם לא שנה הכתוב לעכב - זה לכתחילה, ובדיעבד יצא...
וכמדומני שהרב משמ"ר הלוי זצ"ל כתב בזה סימן בחידושיו לזבחים.

החיד"א בריש יו"ד כ׳ דקדשים שאני

[חיים שאול]

אגב, אחרונים שנודעו (גם) בבקיאותם המופלגת כ׳ בנחרצות שאין כזה דבר, כגון החיד"א והשאגת ארי׳, והפלא שמצינו לא מעט מקומות שיש בדיעבד בדאו׳ (בל"נ אעלה מהרשום עמדי בזה)

[חיים שאול]

לכתחילה ובדיעבד בדאורייתא - רשימה

[סגי נהור]

לכתחילה ובדיעבד בדאורייתא - רשימה

ישר כח!
באחרונים יש להוסיף: לקוטי שיחות חכ"ב, בהר א.

[עושה חדשות]

אם עדיין לא הוזכר לעיל - רמב"ן נוסף, בעבודה זרה סז.
...ויש שפירש שלא אסרה תורה אלא קדירה שבודאי בת יומא ואם בישל אסור, והוצרך לומר כן לפי שלא מצינו בתורה בשום דבר שאסור לכתחילה ובדיעבד מותר.