מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חצי קנה פגום - שחט במקום נקב

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

חצי קנה פגום - שחט במקום נקב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 01, 2018 11:09 pm

השאלה שלי כעת היא 'בלשנית' ביסודה, ואוכל להיעזר גם במי שאינו מונח כעת בפרטי הסוגיא.

חולין יט: שחט במקום נקב מהו א"ל שחיטתו כשרה שחט ופגע בו נקב מהו א"ל שחיטתו פסולה וכו' אלא הכא מכדי משחט שחיט מה לי במקום נקב מה לי פגע בו נקב.

פשטות הסוגיא, וכן נקטו כל המפרשים, שהשחיטה במקום נקב כשרה משום שזה כמו "מצא חצי קנה פגום" והוסיף עליו להשלימו ל'רוב' של שחיטה, ולמסקנת הגמ' גם שחט ופגע בנקב דומה ממש לחצי קנה פגום. [ועל "שחט במקום נקב" הק' בתוס' דפשיטא דהוי כחצי קנה פגום].

אבל כעת מצאתי שיטה מחודשת ביותר, המובאת בראשונים בשם רבינו חננאל,
ראבי"ה סי' אלף פו: ועוד פר"ח בין שחט במקום נקב ובין שחט ופגע בנקב נבילה. ויש גאונים המכשירים בזה דדמי לחצי קנה פגום. וכן כתב ר"ת להיתר. ומפר"ש משמע נמי בשניהם להיתר.
או"ז סי' שעט: אלא הכא מכדי משחט שחיט מה לי שחט במקום נקב מה לי שחט ופגע בנקב. פר"ח מסתברא מדקאמר משחט שחיט אכשורי מכשר אף על פי שנגע בנקב אלא כיון דלא אתמר בהדיא כשירה מחמרינן ופסלינן בזה ובזה עכ"ל. וכתב מורי אב"י העזר"י שיש גאונים שמכשירים בזה דדמי לחצי קנה פגום וכן כתב ר"ת להתיר.

עדיין אינני מבין איך זה מתיישב בלש' הגמ', אבל לפני כן נחוץ לי להגדיר מה יכול להיות החילוק בין "שחט במקום נקב" ל"חצי קנה פגום".

וכאן באה השאלה הלשונית - האם יש מקום להניח ש'פגום' מתייחס למשהו מהלידה, ואילו 'מקום נקב' משמע מאוחר יותר. ואולי להיפך. ואולי חילוק אחר. מה יכול להיות ההבדל בין המקרים הזהים לכאו', שהיה כ"כ פשוט לראשונים עד שלא נצעקו על שיטת ר"ח המחודשת כ"כ.

חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 152 אורחים