עושה חדשות כתב:זכורני שיש דברים מפורשים, אבל נעלמו ממני כעת.
בהא דאמרי' ספק דאו' לחומרא,
איך הדין כאשר הספק הוא - דלמא אינו בר חיובא כלל,
כגון ספק יהודי ספק גוי, ספק קטן ספק גדול, ספק שוטה, ספק סומא (למ"ד), וכו',
האם אמרי' בזה ספק דאו' לחומרא, והאם יש חילוק בין המקרים הנ"ל.
עושה חדשות כתב:אני רואה שהשאלה לא הובנה.
ספד"א לחומרא מחייב את האדם לחוש לצד שהוא מחוייב, אפי' שלפי הצד השני הוא פטור. זה אפשרי כאשר הוא מסופק האם כבר קיים או לאו, או כאשר הוא מסופק האם הוא איש או אשה לגבי מצוות שנשים פטורות, וכל כה"ג,
לא התכוונתי אל כת"ר, אלא לאלו שהביאו ראיה מטומטום.החושב כתב:השאלה הובנה היטב. אבל אולי לא הבנת את התשובה.עושה חדשות כתב:אני רואה שהשאלה לא הובנה.
זה לא נכון לומר שהצד השני הוא ודאי נכון, כי הרי לפי הרמב"ם ספד"א לקולא (מדאו'), ומהיכ"ת שיש כאן ב' פלוג'.החושב כתב:כמדומה שתלוי בשאלה מהו גדר הדין של 'ספיקא דאורייתא לחומרא'
אם זהו דין מחודש, שמתחדשת הוראה חדשה - 'תחמיר!', אז זה לא שייך אם יש ספק שמא הוא גוי.
אבל אם אין שום דין מחודש, אלא שאסור לעשות כך כי אולי תיכשל בעבירה - אז זה שייך גם בספק גוי.
נראה לי הגרש"ש מוכיח כצד השני, וגם לי הקטן יש כמה ראיות לזה. [וגם לפי הצד הראשון, הצד השני הוא לכאורה ודאי נכון ('לכאורה ודאי' זה ניסוח יפה, נכון?)].
עושה חדשות כתב:זה לא נכון לומר שהצד השני הוא ודאי נכון, כי הרי לפי הרמב"ם ספד"א לקולא (מדאו'), ומהיכ"ת שיש כאן ב' פלוג'.החושב כתב:כמדומה שתלוי בשאלה מהו גדר הדין של 'ספיקא דאורייתא לחומרא'
אם זהו דין מחודש, שמתחדשת הוראה חדשה - 'תחמיר!', אז זה לא שייך אם יש ספק שמא הוא גוי.
אבל אם אין שום דין מחודש, אלא שאסור לעשות כך כי אולי תיכשל בעבירה - אז זה שייך גם בספק גוי.
נראה לי הגרש"ש מוכיח כצד השני, וגם לי הקטן יש כמה ראיות לזה. [וגם לפי הצד הראשון, הצד השני הוא לכאורה ודאי נכון ('לכאורה ודאי' זה ניסוח יפה, נכון?)].
מעיין כתב: ודוגמא לדבר מחלוקת במציצה יש ג' דעות בפוסקים, אי הוא מדרבנן, או משום סכנה, או דהוי כחלק ממצות מילה עכ"פ לכתחילה מהלכה למשה מסיני, האם זה מקרי ספק דאורייתא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים