ליבון דברי ה'קונטרס הספיקות'.

[פרנקל תאומים]

כתב הקוה"ס (כלל א') שנקטינן להלכה דכל ספק ממון לקולא לנתבע, דקיימ"ל כרבנן דסומכוס דאמרי "זה כלל גדול בדין המע"ה".
והנה הסמ"ג (עשין ע') כתב שאפי' סומכוס אינו אומר דבריו ('ממון המוטל בספק חולקין') כ"א בספק מציאותי (נמצא עוברה בצידה ואין ידוע אם משנגחה וכו'), ומדבריו למדין שבספיקא דדינא סומכוס נמי מודה דהמע"ה, וכ"כ תוס' בבכורות, וכ"כ הרשב"ם (בגט פשוט קס"ו) "דכיוון דמסתפק לבי דינא, היאך יוציאו מיד המוחזק" ו"הואיל ואין הדיינים יודעין לפסוק, יהיו שותקין".
והש"ך ב'תקפו כהן' פירש את דברי הסמ"ג, שעד כמה שיש כאן ספק לדיינים, המוחזק יכול לטעון ברי שאצלו אין הדבר ספק ושהסברא נוטה לו שהדין עימו. והקשה הקוה"ס על דברי הש"ך שהרי לרבה בר רב הונא אפילו בברי ממש סובר סומכוס חולקין (כדאי' בבב"מ ב: וק' ע"א).

ולא הבנתי את קושייתו, שהרי זה גופא, דדווקא בספיקא דדינא אפשר לומר סברא שעד כמה שהדיינים לא יודעים להכריע מסברתם, אזי יכול המוחזק לטעון שאצלו אין הדבר ספק וסברתו נוטה בבירור עימו. אבל הלא לדברי הסמ"ג דסומכוס ס"ל יחלוקו רק בספק מציאותי, א"כ מאי דאמר רבה בר רב הונא דסומכוס ס"ל דיחלוקו אפי' בברי וברי עכ"ח קאי בספק מציאותי, ובזה באמת אין סברא לומר שיהיה בכח המוחזק לטעון ברי שקים לו שהדין עימו, שהרי אין לו דרך לדעת את המציאות, ולכן יחלוקו.

[החושב]

ובזה באמת אין סברא לומר שיהיה בכח המוחזק לטעון ברי שקים לו שהדין עימו, שהרי אין לו דרך לדעת את המציאות, ולכן יחלוקו.

למה אין לו דרך לדעת? אם אין לו דרך לדעת, אז זה לא ברי.
אם כתוב שמדובר ב'ברי', אז הכוונה שאדם טוען שהוא ראה שהיה דווקא כך.

[לענין]

ברי לא קשור למציאות וכדהוכיח הגרי''ז ז''ל מכתובות כ''ב, באומרת ברי לי, אלא הוא תלוי בטענת הגברא לחודיה..

[פרנקל תאומים]

ובזה באמת אין סברא לומר שיהיה בכח המוחזק לטעון ברי שקים לו שהדין עימו, שהרי אין לו דרך לדעת את המציאות, ולכן יחלוקו.

למה אין לו דרך לדעת? אם אין לו דרך לדעת, אז זה לא ברי.
אם כתוב שמדובר ב'ברי', אז הכוונה שאדם טוען שהוא ראה שהיה דווקא כך.

ראשית, ראה דבריו של הרב לענין. ונדמה לי שכך לכאו' נראה מפשטות הסוגיות.
יתירה מזאת, הלא הסמ"ג אומר שסומכוס איירי דווקא בספק מציאותי ורק בכה"ג הוא מכריע יחלוקו, והסמ"ג ידע את דברי רבה בר בר חנה שמעמיד את סומכוס אפי' בברי וברי, הוי אומר שהסמ"ג הבין שגם ברי וברי של רבב"ח קאי בספק מציאותי, ואעפ"כ יכול לטעון ברי.
אדרבה, הקוה"ס לא הקשה על דברי הסמ"ג המעמיד את סומכוס בספק מציאותי, מעצם דברי רבב"ח שמעמיד את סומכוס אפי' בברי וברי.

[החושב]

ובזה באמת אין סברא לומר שיהיה בכח המוחזק לטעון ברי שקים לו שהדין עימו, שהרי אין לו דרך לדעת את המציאות, ולכן יחלוקו.

למה אין לו דרך לדעת? אם אין לו דרך לדעת, אז זה לא ברי.
אם כתוב שמדובר ב'ברי', אז הכוונה שאדם טוען שהוא ראה שהיה דווקא כך.

ראשית, ראה דבריו של הרב לענין. ונדמה לי שכך לכאו' נראה מפשטות הסוגיות.
יתירה מזאת, הלא הסמ"ג אומר שסומכוס איירי דווקא בספק מציאותי ורק בכה"ג הוא מכריע יחלוקו, והסמ"ג ידע את דברי רבה בר בר חנה שמעמיד את סומכוס אפי' בברי וברי, הוי אומר שהסמ"ג הבין שגם ברי וברי של רבב"ח קאי בספק מציאותי, ואעפ"כ יכול לטעון ברי.
אדרבה, הקוה"ס לא הקשה על דברי הסמ"ג המעמיד את סומכוס בספק מציאותי, מעצם דברי רבב"ח שמעמיד את סומכוס אפי' בברי וברי.

לא הצלחתי להבין את דבריך.
א. איך העניין קשור למה שכתב 'לענין'? גם אם 'ברי' לא קשור למציאות אלא לטענת הטוען (אין לי מושג כ"כ במה מדובר), אבל על כל פנים שייך שיהיה 'ברי' גמור שהוא כן קשור למציאות. כלומר, שהטוען אומר 'ברי' שכן אני ראיתי זאת במו עיני.
ב. אכן, כדבריך. הסמ"ג ידע שסומכוס אמר אפילו בברי וברי. ועל זה אמר שזה דווקא במעניין מציאות. אבל לא בפלוגתא. ואם כן קשה על דברי הש"ך שמסביר את דברי הסמ"ג בכך שבפלוגתא זה טענת ברי. [לא הסתכלתי בספר בפנים. אבל כך הבנתי מדבריך שהבאת את דבריו]