ויל"ע בעדים המעידים על פרטים הנצרכים לחיוב, ואין עיקר החיוב על פיהם, אם הם חייבים בהזמה, וכגון באשת איש שזינתה, אם עדי הקידושין שהוזמו נהרגין, וכן בעדים המעידים על המחלל שבת שהוא גדול [והיה כבר עדים שחייב שחילל שבת ואח"כ באו העדים השניים שהוא גדול וניתן לעונשו]
שו"ר בישועות ישראל סימן ל"ח שלמד מד' התוס' סנהדרין דפ"ו ע"ב, דעדים שהעידו על א' שהוא גדול וכן עדים שהעידו על אשה שהיא מקודשת, אינם חייבים מיתה, ובסו"ד כתב דצ"ע בזה לדינא.
אמנם לחזו"א בב"ק יח' ח' מתבאר דעדים שמעידים שראובן ושמעון היו במקום פלוני א"א להזימם דלעולם יהיה הכחשה וע"כ ל"ב בזה יכול להזימה ונקט דחיוב הזממה יהיה מוטל על העדים שהעידו שאחר היה במקום פלוני וי"ל
מחפש עוד ראיות וכו' לנידון הנ"ל