בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש, אמר להם: מה אני לבא בקהל? אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה. אמר לו רבי יהושע: מותר אתה. אמר לו רבן גמליאל: הכתוב אומר: לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי וגו'! אמר לו רבי יהושע: וכי עמונים ומואבים במקומן הן? כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות!
נמצא כי משעה שבלבל סנחריב את אומות העולם, אין חשש לקבל עמוני ומואבי, כיון שאין אנו יודעים מי הם.
אבל מצאתי, שמאוחר יותר, בשעת חורבן בית ראשון, אמר ירמיה הנביא (איכה א י): יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ. ופירשו חז"ל שהכוונה לעמונים ומואבים. ויש להקשות, איך זה מתיישב עם מה שאמרו "עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות"?
גם בתחילת תקופת בית שני נאמר (נחמיה יג א-ג): בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם. כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְלוֹ וַיַּהֲפֹךְ אֱלֹהֵינוּ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה. וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל.
גם כאן תמוה לכאורה, הלא כבר עלה סנחריב ובלבל האומות?!
כשחיפשתי מצאתי למחברים אחדים שעמדו בזה, אבל לא מצאתי בינתיים די השב.