מה הבעיה להקליט בשבת?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי למה פשוט לך הדבר.
זמר שלוקח כסף תמורת שירתו האם מותר להתגנב לאולם ולשמוע בחינם?

[מקדש מלך]

ברור שלא , שהרי גורם נזק לפרנסתו. אבל בעלי התפילה לא נגרם נזק לפרנסתם.
ואני חושב שזה עובדה פשוטה שבעל תפילה לא איכפת לו שמקליטים אותו, ואדרבה מרוצה מהפירסומת בד"כ, כמו כותב בעיתון כשמצטטים אותו ונותנים קרדיט.

בקשר לדברי איש ספר על רעק"א, אם יש לו ראיה לדבריו, נקבל באימה. אבל מסברא הדבר הפוך לחלוטין, וכאן עדיף מנתכוון לצד זה וזרק לצד אחר, שהרי נעשתה פעולה אחרת לגמרי שלא ידע עליה כלל. ואינו 'פעולה אחת שאינו יודע מה טיבה' כטענתו. וכמובן שבאובנתא דליבא תליא וכל אחד יכול לחשוב אחרת.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי. אם הוא מרוצה על מה הדיון? דרומי טען שאם אינו מסכים זה אסור ועל זה כתבת שאינו כן על פי דין.

להבנתי הסיבה שזה אסור אינה כי הוא גורם לו נזק אלא כי אדם רשאי להתנות שווי לשכר פעולתו והנהנה חייב לשלם. מי שיכול לדרוש תשלום עבור פעולה יכול גם לומר איני מוכן שתהנה ממנה בכלל.

[אוצר החכמה]

ברור שלא , שהרי גורם נזק לפרנסתו. אבל בעלי התפילה לא נגרם נזק לפרנסתם.
ואני חושב שזה עובדה פשוטה שבעל תפילה לא איכפת לו שמקליטים אותו, ואדרבה מרוצה מהפירסומת בד"כ, כמו כותב בעיתון כשמצטטים אותו ונותנים קרדיט.

בקשר לדברי איש ספר על רעק"א, אם יש לו ראיה לדבריו, נקבל באימה. אבל מסברא הדבר הפוך לחלוטין, וכאן עדיף מנתכוון לצד זה וזרק לצד אחר, שהרי נעשתה פעולה אחרת לגמרי שלא ידע עליה כלל. ואינו 'פעולה אחת שאינו יודע מה טיבה' כטענתו. וכמובן שבאובנתא דליבא תליא וכל אחד יכול לחשוב אחרת.

לדינא זה לא מובן בכלל מה אתם רוצים. בכל מקרה שאם האדם עצמו יניח את מכשיר ההקלטה הדבר יהיה אסור העובדה שמחלקים את הפעולה לשני אנשים וכל אחד עושה את חלקו לא מתירה לעשות את זה לכתחילה. זה כל כך ברור שתמוה שמישהו בכלל מתווכח על זה.
הרע"א דיבר על מצב שונה שאדם עשה מעשה והיה מתעסק בו ואנו דנים בדיעבד אם עשה איסור. או אפילו כמו במקרה של עירוב אם יש דין אפרושי מאיסורא במקום הדחק אבל איך עולה בדעתכם שיהיה מותר לעשות את זה.

[פייש]

זה מה שאני טוען, שאדם לא יכול להחליט שצריכים לא להתקרב לארבע אמותיו כי 'זה הכבוד שלו'. אם באמת זה מזיק לו אתה צודק (לדוגמא פגיעה בפרטיות, בושה, וכו'), אבל הוא לא יכול להחליט סתם שלא בא לו שיעשו כך או כך, כי לשני מתחשק הפוך, וגם לו יש את הזכויות שלו.

יש חילוק בין בקשות מוזרות של אדם ספציפי שאולי אין חיוב לציית, לבין אדם שאינו רוצה שמה שדרש במקום פרטי בין עשרה אנשים יהיו לבוז לכל העולם באופן שהוא מתבייש שזרים רבים ישמעו וידונו וילעגו ובדומה לזה. זה נורמלי וכל בר דעת יודה לזה. ואם אחד הולך שלא ברשותו באופן שברור אצלו שהוא אינו רוצה ויצטער מזה, למה לא יהיה בגדר אונאה או במצות אהבת ישראל.

[מקדש מלך]

ברור שלא , שהרי גורם נזק לפרנסתו. אבל בעלי התפילה לא נגרם נזק לפרנסתם.
ואני חושב שזה עובדה פשוטה שבעל תפילה לא איכפת לו שמקליטים אותו, ואדרבה מרוצה מהפירסומת בד"כ, כמו כותב בעיתון כשמצטטים אותו ונותנים קרדיט.

בקשר לדברי איש ספר על רעק"א, אם יש לו ראיה לדבריו, נקבל באימה. אבל מסברא הדבר הפוך לחלוטין, וכאן עדיף מנתכוון לצד זה וזרק לצד אחר, שהרי נעשתה פעולה אחרת לגמרי שלא ידע עליה כלל. ואינו 'פעולה אחת שאינו יודע מה טיבה' כטענתו. וכמובן שבאובנתא דליבא תליא וכל אחד יכול לחשוב אחרת.

לדינא זה לא מובן בכלל מה אתם רוצים. בכל מקרה שאם האדם עצמו יניח את מכשיר ההקלטה הדבר יהיה אסור העובדה שמחלקים את הפעולה לשני אנשים וכל אחד עושה את חלקו לא מתירה לעשות את זה לכתחילה. זה כל כך ברור שתמוה שמישהו בכלל מתווכח על זה.
הרע"א דיבר על מצב שונה שאדם עשה מעשה והיה מתעסק בו ואנו דנים בדיעבד אם עשה איסור. או אפילו כמו במקרה של עירוב אם יש דין אפרושי מאיסורא במקום הדחק אבל איך עולה בדעתכם שיהיה מותר לעשות את זה.

אין ספק שאם נעשה בידיעתו אי אפשר להתיר בגלל שזה שני אנשים, אבל אנו דנים כשנעשה שלא בידיעתו. אם רעק"א אומר שלא נעשתה שום עבירה, אז למרות שהוא דיבר בדיעבד, למה שלא נתיר לעשות זאת לכתחילה? וכי מצינו שבות כזו שגזרו חז"ל?! ואין לנו לחדש גזירות מדעתנו. ולגבי זה שהדבר מכוער, אני מסכים בהחלט (ולכן אף אחד לא יורה לכתחילה לעשות כן למעשה), אבל אין כאן גדר הלכתי לאסור.
אגב, דברי הרב איש ספר אינם נכונים גם מצד עצמם, שהרי גם בנתכוין לזרוק לצד זה וזרק לצד אחר, הוא התכוון להטות את ידו באופן מסוים הידוע לו היטב, שהרי אין לו ניון שרירים והוא שולט על גופו, אלא שהפעולה ה'חיצונית' שנעשתה, נעשתה הפוך מכפי שתיכנן, ואם כן הוא הדין כאן שהפעולה החיצונית שנעשתה היתה אחרת לגמרי מכפי שתיכנן, ולא ידע עליה כלל ועיקר.

שוב עיינתי במשנת רבי אהרן שציין שם הרב איש ספר, וראיתי שהוכיח שיש בזה גדר איסור דרבנן. ואם כן מצד שבות יתחייבו להודיעו. ואמנם עדיין יש לדון כאן מצד כמה דברים (יעויין בשיערי הגרי"ש אלישיב ברכות נג, א) אבל בעיקר העניין יש כאן איסור שבות לכאורה.

[מקדש מלך]

זה מה שאני טוען, שאדם לא יכול להחליט שצריכים לא להתקרב לארבע אמותיו כי 'זה הכבוד שלו'. אם באמת זה מזיק לו אתה צודק (לדוגמא פגיעה בפרטיות, בושה, וכו'), אבל הוא לא יכול להחליט סתם שלא בא לו שיעשו כך או כך, כי לשני מתחשק הפוך, וגם לו יש את הזכויות שלו.

יש חילוק בין בקשות מוזרות של אדם ספציפי שאולי אין חיוב לציית, לבין אדם שאינו רוצה שמה שדרש במקום פרטי בין עשרה אנשים יהיו לבוז לכל העולם באופן שהוא מתבייש שזרים רבים ישמעו וידונו וילעגו ובדומה לזה. זה נורמלי וכל בר דעת יודה לזה. ואם אחד הולך שלא ברשותו באופן שברור אצלו שהוא אינו רוצה ויצטער מזה, למה לא יהיה בגדר אונאה או במצות אהבת ישראל.

עליה אני דן, נראה לי שבעל תפילה, ודאי במקום המוני, אינו מוטרד מכך שיקליטוהו, ועל כל פנים מדובר בדבר מצוי ומקובל, אז אם בגלל סיבות צדדיות הוא מחליט הפוך, הרי זו בגדר דרישה מוזרה. כלומר לאו דווקא 'מוזרה' בהקשר של אדם משוגע, אלא מוזרה בהקשר שאינו פוגע בו, וממילא אינו יכול לדרוש כן. אם מצד המציאות אני טועה אז לא אמרתי כלום, אבל נראה לי שככה הוא באמת.

[נהר שלום]

ללא אחריות

הלכה ליום שלישי כ"ה חשון תשע"ד
שאלה: האם מותר להניח בשבת מכשיר "אינטרקום" בחדר שיש בו תינוק, כדי שיוכלו הוריו לשמוע את בכיו ולדעת מה מצבו, ולהעניק לו כל צרכיו?
תשובה: הנה לכאורה יש לדון בזה מצד שמכשיר האינטרקום דומה מצד פעולתו למכשיר הרם קול שכבר אסרוהו כל גאוני הדורות האחרונים מכמה סיבות, ומהם, מפני שמכשיר הרם קול הוא כלי המיוחד להשמעת קול, שאסור מדרבנן להשתמש בו ביום השבת. וכן האריך בזה מרן הרב זצ"ל בספר יביע אומר (ח"א סי' יט) לאסור השימוש ברמקול בשבת מכמה טעמים.

אולם לענין אינטרקום בחדר שיש בו תינוק, לכאורה יש לדון בזה להקל מטעם שתינוק נחשב כחולה שאין בו סכנה גם כאשר הוא מרגיש טוב, (שהרי מצבו רגיש וכל הזמן הוא נזקק לטיפול של הוריו) ולכן, באיסור דרבנן שלא נעשה על ידי ההורים, רק על ידי התינוק שמשמיע קולו, לכאורה יש להקל. ואף שבזמן שנכנסים ההורים לחדר התינוק בכדי לטפל בו, נשמע גם קולם ברמקול בזמן שהם מדברים שם, מכל מקום מותר הדבר, לפי שאינם מתכונים שישמעו קולם, ואין להם כל תועלת מכך, וגם אינם עושים מעשה בידים כלל, על כן יש להקל בזה באיסור דרבנן.

אלא שיש אומרים שעיקר איסור השימוש ברמקול או באינטרקום בשבת אינו רק מדרבנן, אלא איסורו איסור גמור מן התורה, מפני שבזמן שעוברים גלי הקול, נוצרת פעולה חשמלית המביאה לזיקי אש במוליכי הזרם החשמלי, ויש בזה איסור תורה. וכן כתבו כמה מגדולי הרבנים בדור שלפנינו. אולם מרן הרב זצ"ל העיר על דבריהם, כי מזה זמן רב דיבר על כך עם ידידו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שהיה נודע בהבנתו בעניני חשמל בהלכה) והלה הודיעו באופן ברור כי דברי הרבנים שכתבו כך אינם נכונים במציאות כלל, ושאין הדיבור מעורר זיקי אש, רק הגברת הזרם, שאין בו שום חשש של הבערה וכיבוי, וכל דברי המומחים בזה הם רק על הגברת הזרם, אבל האש או האור, לא מתגבר ולא מתמעט בזה כלל. והרבנים שכתבו כן בזמנים עברו, הוא מפני שלא היה ענין החשמל ברור בזמנם די הצורך.

ולפיכך הדבר ברור, שאין איסור בשימוש ברמקול בשבת, אלא מדרבנן, ולפיכך בנדון דנן שהוא לצורך תינוק, וגם לא נעשה מעשה בידים ממש, המיקל בשימוש באינטרקום בשבת, יש לו על מה שיסמוך.

[מלבב]

עצם ההקלטה לא ברור לאיסור, ולגבי מכשיר שמיעה הגרשז אוירבך התיר וגם האגרות משה נוטה להתיר, רק אולי יש לחלק שפה נעשה איזה שינוי בכלי ההקלטה, עכ"פ לא נראה שזה איסור דאורייתא וגם מדרבנן לא ברור לאיסור, וגם יש לדון משום גרמא, ובכל אופן אינו מכוון, לכן בהצטרף כל הטעמים בוודאי מותר.

ודבר שמותר מצד כללי ההלכה וגם לא שייך עובדא דחול שהרי מכינים אותו לפני שבת ואין עושים כלום בשבת מצד המכין, והחזן הרי אינו יודע כלום, ממילא לא שייך לומר שמגונה.

כבר התבאר באשכול ההוא הבל ההיתרים האלו. והנהגה זו שקל שבקלים אינו עושה כן.

לא מצאתי בכל הדברים הסבר מה זה שונה ממי שעובר במקום שיודע שיש מצלמות שכל הפוסקים מתירים משום שהוא פחות מגרמא וגם אינו מכיון, אם כן כש״כ לעשות דבר בערב שבת שיגרום שמישהוא יעשה דבר שהוא פחות מגרמא וגם אינו מכוין, ומה יועיל הכונה של המכין מערב שבת לעשותו מלאכת מחשבת.

וגם במכוון איזה איסור יש פה, הרי אינו מחדש זרם חשמל רק אולי מגביר, ואיזה איסור יש בהגברת זרם חשמל, ולכן הגרש״ז אוירבך והגר״מ פיינשטיין התירו להשתמש במכשיר שמיעה וכן נוהגים, ואם יש מחמירים שחששו לאיסור עכ״פ בהצטרף כל הטעמים הנ״ל בוודאי חזי לאיצטרטפי להתיר.

ואם משום זילותא דשבת, א״כ האם נאסור כל דבר המותר משום ספיק ספיקא וצירוף טעמים ושבות דשבות וכדומה משום זילותא דשבת, ואי משום עובדא דחול הרי בשבת אינו עושה כלום רק בערב שבת.

תקרא שוב. כתבתי בפירוש. שם מי שעושה את זה היא המשטרה. גם לא שואלת אותנו וגם סבורה לשיטתה שזה צורך בטחוני. כאן אתה עושה את בשביל צרכך וחשקך. וכשם שר' שלמה זלמן כשהתיר מכשיר שמיעה לא התיר בכלל זה להשתמש בטלפון אן במגאפון בשביל הכיף כך היתר מתוך הצורך והדחק לא מתיר לפרוץ גדרו של עולם שנהגו כל ישראל לא להשתמש באופן פעיל במכשירי חשמל בשבת. ושום דבר לא חזי לאיצטרופי לקלות שכזאת.

המשטרה שמה את המצלמות, וכל הרבנים מתירים לכתחילה לעבור במקום כיון שזה לא נחשב אפילו גרמא.

מה שאוסרים מגפון זה בידיים ובמתכוון, מה זה קשור לאינו מכוון ופחות מגרמא, יש דברים עם פחות צירופים של קולות כמו ספיקות ושבות וגרמא שמתירים ולא עלה על דעת אף אחד לאסור מפני כבוד שבת.

[לענין]

השקדן חלק ב.PNG (83.58 KiB) נצפה 6339 פעמים

כמובן נוגע רק לחול ולא לשבת

[עזריאל ברגר]

איני מבין, וכי ביום חול כן מותר להקליט את החזן ללא ידיעתו?

כן.
מי שמשמיע קולו במקום ציבורי לא יכול לצפות שלא יקליטו אותו

על זה כבר אמר מי שאמר לסטים שכמותך וכו'
אם מצטער הלה על זה איך מותר להונות את חבירו, ומה עם ואהבת לרעך כמוך מה דעלך סני.

התכוונתי לומר שמסתמא אינו מקפיד, ואפילו אם מקפיד - יש לדון אם זו הקפדה שיש להתחשב בה, וכפי שהאריכו כאן.

[עזריאל ברגר]

התפרסם לאחרונה סיפור, ולצערי אינני בטוח בפרטיו ולא בשמו של הפוסק:
שאלו פעם את הגרמ"פ אם מותר להקליט (בסתר) את הרבי מליובאוויטש במוצשויו"ט כשהוא (הרבי) עדיין באמצע סעודה שלישית, והתיר.

אבל טרם שמעתי על קיומן של הקלטות אלו, ושמא לא עלה בידם לבצע את זממם, או שמתביישים לפרסמן.

[נחומצ'ה]

אחד שלחני, הקפות ליל שמח"ת שנת תשל"ו
שהוקלטו בידי עכו"ם ביו"ט שני.

להלן גם הפירוט הנשמע:
0:00 - כ"ק אדמו"ר אומר הפסוק אתה הראת (חלקו)
0:16 - הקהל עונה על הפסוק כי מציון
0:25 - שרים הושיעה את עמך
2:25 - כ"ק אדמו"ר אומר הפסוק אתה הראת
2:53 - כ"ק אדמו"ר אומר הפסוק כי מציון (חלקו)
3:05 - הקהל עונה על הפסוק והי' זרעך
3:19 - כ"ק אדמו"ר אומר הפסוק והי' זרעך פעם ב'
3:50 - כ"ק אדמו"ר אומר הפסוק והי' זרעך פעם ג'
4:22 - שרים ופרצת
6:13 - שרים ניגון הקפות הידוע
10:35 - שרים עוצו עצה
19:39 - שרים על הסלע
20:22 - שרים בך ה' חסיתי
23:04 - שרים וכל קרני
23:47 - שרים ואלקים מלכי מקדם
26:00 - שרים ניגון הקפות הידוע

[זאינץ]

לא בידי עכו''ם אלא בידי יהודי מארץ הקודש שלא שמר יו''ט שני[התפרסם כבר לפני שנתיים].

[נחומצ'ה]

סתמא לא שומע לפסקי אדה"ז.

[לבי במערב]

בכל מקרה, מלאכה אסורה אף לבן א"י, ואפילו בצנעא...

[עזריאל ברגר]

בכל מקרה, מלאכה אסורה אף לבן א"י, ואפילו בצנעא...

היינו מה שאמרו שאינו שומע לפסקי אדה"ז - שאוסר מלאכה אף בצנעא.
כי יש שהקלו בזה יותר ממנו.

[עזריאל ברגר]

לא בידי עכו''ם אלא בידי יהודי מארץ הקודש שלא שמר יו''ט שני[התפרסם כבר לפני שנתיים].

יהודי שיוצא לחו"ל - קורא על עצמו "כי גירשוני ... לאמור לך עבוד ...."

[זאינץ]

לא אמרתי שצודק אלא מציאות שהייתה .

[עזריאל ברגר]

אכן יהודי מארה"ק הוא, ושמעתי מי שמכירו בשמו.
אלא אמרתי שלא לחינם הזדמן בהשגחה פרטית שכינוהו עכו"ם...

ולפעמים יש צילומים והקלטות כאלו שאומרים עליהם שהם נעשו על ידי "נכרי לכל דבריו" וד"ל.

[עזריאל ברגר]

אגב, צע"ג אם מותר ליהנות מהקלטות אלו, וכבר נכב"ב כעין דא.

ועכ"פ ברי לי שאם היו שואלים את הרבי עצמו - היה אוסר בכל תוקף לפרסם הקלטה כזאת, ולו מצד "בזיון יום טוב".

ועוד ברי לי, שלא היו מעיזים לשאול אותו...

[לבי במערב]

ידוע מעשה כיו"ב שנודע לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, והורה להשמיד את סרט־ההקלטה.

[זאינץ]

ישנו מכתב של האדמו''ר הריי''ץ נ''ע שבו כותב על צילום אביו בתשליך וכתב שם ''ולא אכחד אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה''[אלא ששם מדובר בנכרי באמת ופה לכאורה יהיה חילוק].

[עזריאל ברגר]

ישנו מכתב של האדמו''ר הריי''ץ נ''ע שבו כותב על צילום אביו בתשליך וכתב שם ''ולא אכחד אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה''[אלא ששם מדובר בנכרי באמת ופה לכאורה יהיה חילוק].

יש הבדל עצום בין צילום לבין הקלטה. וז"פ.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש הקלטה של האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל מכל נדרי ועוד, רח"ל.

[סדנא דארעא]

יש סרטון מהקפות בבאבוב שצולם ע"י גוי מאנ"ש.... ל"ע.

[עזריאל ברגר]

אוחדו האשכולות.

[סדנא דארעא]

אוחדו האשכולות.

לענ"ד אלו שני נושאים אחרים ואין ביניהם קשר. שני האשכולות הקודמים הוא לגרום הקלטה בשבת ויו"ט מבעו"י. ואילו הכא הדיון הוא לבני אר"י אם מותר להקליט בידים ביו"ט שני של גליות.

[עזריאל ברגר]

אוחדו האשכולות.

לענ"ד אלו שני נושאים אחרים ואין ביניהם קשר. שני האשכולות הקודמים הוא לגרום הקלטה בשבת ויו"ט מבעו"י. ואילו הכא הדיון הוא לבני אר"י אם מותר להקליט בידים ביו"ט שני של גליות.

לגבי בן ארץ ישראל - כמדומני שרוב-ככל הפוסקים מסכימים שאסור לו לעשות מלאכות ביוט"ש ביישוב-יהודי אפילו בצנעא (וכלשון חז"ל "ביישוב אסור"). אבל לכאורה זה לא אוסר את ההנאה ממלאכתו.
אבל ההקלטה שהוא מפעיל - איננה יותר קלה מההקלטה שהשאירו להקליט מלפני שבת או חג, ולכן יש כאן איסור כפול, ולכן זה קשור לאשכול הנוכחי.

[סדנא דארעא]

אוחדו האשכולות.

לענ"ד אלו שני נושאים אחרים ואין ביניהם קשר. שני האשכולות הקודמים הוא לגרום הקלטה בשבת ויו"ט מבעו"י. ואילו הכא הדיון הוא לבני אר"י אם מותר להקליט בידים ביו"ט שני של גליות.

לגבי בן ארץ ישראל - כמדומני שרוב-ככל הפוסקים מסכימים שאסור לו לעשות מלאכות ביוט"ש ביישוב-יהודי אפילו בצנעא (וכלשון חז"ל "ביישוב אסור"). אבל לכאורה זה לא אוסר את ההנאה ממלאכתו.
אבל ההקלטה שהוא מפעיל - איננה יותר קלה מההקלטה שהשאירו להקליט מלפני שבת או חג, ולכן יש כאן איסור כפול, ולכן זה קשור לאשכול הנוכחי.

אכן. למרות שיש גם מקום לדון על כך שיש אנשים מאר"י שעושים מלאכות ביוט"ש, ועל מה סמכו.