הודעהעל ידי ש. ספראי » א' ספטמבר 30, 2018 2:50 pm
מתוך ספרי הקט ויאמר שמואל:
באנו לברר האם צריך ללבוש בימי חול המועד בגדי יו"ט, וכפי שנוהגים רבים מבני התורה ללבוש את בגד היו"ט גם בחוה"מ, וכדלהלן:
א] כ' השו"ע (או"ח תקכט,א): ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת, ומקורו טהור מדברי ההג"מ בפ"ו דיו"ט שכ' כן עפ"ד הירושלמי קידושין (פ"א ה"ה) האחין שחלקו חולקין מה שעליהם וכו' בראויים להשתמש בחול אבל בראויים להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין, רב מנא אמר כלי רגל חולקין כלי שבת צריכא. וכן ציין הגר"א ז"ל בביאורו. והמג"א (תקל,א) הביא בשם התניא (הנ"ל) דחייב לכבד את חוה"מ כבשאר יו"ט וכ' שהמהרי"ל היה לובש הקט"א והמטרו"ן (=המעיל והכובע=) של שבת, והפרמ"ג כ' דצ"ל דלבש בגדי יו"ט ולא בגדי שבת. ואמנם המשנ"ב (וכנ"ל) כ' דא"צ לדמותו ליו"ט לגמרי אלא יכבדו בכסות נקיה ולא ינהג בהם מנהג חול.
ודבריו צ"ע דהא בשו"ע תקכ"ט א' כ' דבעינן ללבוש בגדי יו"ט, והמשנ"ב עצמו כתב שם דהוא משום דחייב בשמחה וזהו ג"כ בכלל שמחה, ומקורו מהמג"א (סק"ד). א"כ צ"ע דמאחר שהמשנ"ב כ' דגם חוה"מ חייב בשמחה, א"כ אע"ג דלא בעינן ללבוש בחוה"מ בגדי יו"ט משום כבוד ועונג, מ"מ עדיין נתחייב ללובשן כדין שמחה, וכמש"כ המשנ"ב גופיה דלבישת בגדי יו"ט הוא משום שמחה, וצ"ע.
וידי"נ הרה"ג ר' יהושע בחר שיחי' תי' דמדין שמחה נאמר דבעי' להוסיף על המאכלים והמלבושים הנהוגים, דזה מוסיף בהשמחה. וא"כ בשבת ויו"ט דבעי' ללבוש בגדים חשובים משום כבוד ועונג, אזי נצטווינו להוסיף על בגדים אלו בתוספת יקר וחשיבות מדין שמחה, ולהכי כ' המג"א (בסי' תקכ"ט) על דין השו"ע שכ' דבגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים משל שבת, דה"ה דבעינן להוסיף מגדנות ביו"ט יותר מבכל שבת, דזהו השמחה להוסיף על המקובל בשבויו"ט טפי. אך בחוה"מ דא"צ ללבוש בו בגדי כבוד כשבויו"ט, מכיון דלית ביה דין כבוד ועונג, ע"כ היינו צריכים להתלבש בחוה"מ בבגדי חול. וע"ז הוסיפו לן דבעי' ללבוש בחוה"מ בגדים יותר נאים מימות החול מדין שמחה, וע"כ נקיט המשנ"ב דצריך לכבדו בכסות נקיה, ולא ינהג בו מנהג חול, ושפת"י.
ויש להוסיף ע"ז ממש"כ הירושלמי (עי' פאה פ"ח ה"ז) א"ר יוחנן אוי לנו על עטיפה בשבת כעטיפת החול, וכ' ע"ז ההגהות מימוניות (שבת ל,ב) בשם המהר"ם דלכך נהגו ללבוש שרגני"ט ביו"ט מטעם שגם ביו"ט צריך להחליף. הרי לנו שכל עיקר ענין חילוף הבגדים הוא להבדיל יקרת הבגד מבגדי חול לבגדי שבת ויו"ט, וממילא כשמוסיף בחוה"מ על מלבושי החול שפיר דמי. [ויש קצת להעיר דהנה ההג"מ בפ"ו מיו"ט כ' דבגדי יו"ט צריכים להיות נכבדים יותר מבגדי שבת, וה"ה מקור ד' השו"ע בזה, וכדכ' הבה"ג. וההג"מ ציין להלכות שבת פ"ל ה"ב, ואילו שם כתב דמפני שבגדי שבת צריכים להיות נכבדים יותר מבגדי החול, ע"כ נהגו ללבוש בשבת שרגני"ט כדי לכסות בגדי החול למי שאין לו מה להחליף, וכ' דלכך נהגו ללבוש שרגני"ט ביו"ט מטעם שגם ביו"ט צריך להחליף. ומשמע מיניה דל"ש יו"ט משבת כה"ג ובשניהם מועיל ללבוש בגד השרגני"ט וא"צ להוסיף ביו"ט טפי. וכנראה י"ל דאיירי באותם שאין להם, וכמש"כ בריש דבריו דאיירי במי שאין לו להחליף].
ב] וגבי בגדי הושענא רבה מצינו דכ' המג"א (תרסד,ג) כך: "מהרי"ל לבש הקיט"ל, אבל שאר בגדי חוה"מ לא היה משנה. ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיט"ל, ערס"י תק"ל. והפרמ"ג (שם) כתב: "ובמדינתנו הש"ץ לובש הקיט"ל ולא שאר העם ולובשים בגדי שבת". ועי' א"ר ומשנ"ב שם דכ"כ. והנה השעה"צ (ר"ס תק"ל) כתב: "וכן בסי' תרס"ד סק"ג במג"א משמע לכאו' דבחוה"מ, לבד הושענא רבא, אין המנהג ללבוש בגדי שבת, ומהרי"ל דעבד לנפשיה עבד".
ולענ"ד אפשר דהביאור בזה אחר הוא, והוא דס"ל להמג"א והפרמ"ג דבהושענא רבא לובשים רק בגדי שבת מפני יום הדין שבו, דלהכי לובשים בו בגד הקיט"ל, והיו מקומות שאמרו בהוש"ר סליחות (עי' מעלות הסולם שבמעש"ר השלם שכן נהגו בוילנא), והוי כמש"כ המשנ"ב בעצמו בהלכות ראש השנה (תקפא, כה) ש"מכל מקום לא ילבש בראש השנה בגדי רקמה ומשי כבשאר יום טוב, דיהא מורא הדין עליו, אלא ילבש בגדים לבנים נאים". אך בשאר ימי חוה"מ ס"ל להמג"א שלובשים בהם בגדי יו"ט, וכמש"כ בשם התניא, וצ"ע.