פורום אוצר החכמה

האם מותר לעשות "מי שבירך" לגוי, לרפואתו או סתם להצלחתו, או שמא יש בזה לא תחנם, או איסור אחר.

דיבר מזה בערוגת הבשם או"ח סי' לג.

שבענו מטובך כתב:דיבר מזה בערוגת הבשם או"ח סי' לג.

עיינתי בדבריו, מסקנתו לאסור והוא די משכנע, יש לו שני טעמים, הא' ע"פ המג"א בסימן קפח שכותב שכאשר מברכים ברכהמ"ז ויש גוי בבית צריך לומר "כולנו יחד בני ברית" כדי לא לכלול את הגוי בברכה ואסור משום לא תחנם. (מקורו של המג"א בכלבו ובמטה משה, וכ"פ כף החיים). טעם שני הט"ז כותב והביאו המג"א (שם) שצריך לומר "כולנו בני ברית יחד" כדי שלא ישמע לרגע שמברך את הגוי, וביאר בערוגת הבשם שכאשר מזכיר את האבות לא שייך לכלול גוי בכלל הברכה והרי זה כמזויף מתוכו והאריך שם בזה.

מאידך ראיתי בספר אבני דרך (ח"י עמ' 43 - מחברי זמנינו) שגם כן דן בזה, ומסקנתו להתיר, אינני מכיר את הספר, אך במחכ"ת הוא נראה מאוד מגמתי, הוא רוצה להתיר ולכן כל המקורות שהוא מביא רק מורים להתר ואת הטעמים לאסור הוא שם בהערות בקצרה בדרך של אולי, את ערוגת הבשם והמג"א הוא לא מזכיר, והוא לא מאריך בהסברים להתרו. אבל מ"N הוא מביא שם כמה מקורות שלכאו' מורים שיש להתיר והם כמה פוסקים חשובים שפסקו שמותר להתפלל לרפואת גוי, כמו ספר רוב דגן לר' יצחק עטייה (מובא בשדי חמד) ושו"ת יחוה דעת, וכן ר' חיים פלאג'י (חיים ביד, נא) שפסק שמותר להתפלל לרפואת גוי שיש לישראל תועלת ממנו במסחר. וכן בספר חסידים (תשצ) כתב כן.

שאלתי היא מה ההבדל?, האם יש כאן מחלוקת? או שמא, וכך נראה יותר (שהרי אחד מהם לא הזכיר את השני) יש הבדל בין לברך לבין להתפלל.

מה עם לא תחנם?

שייף נפיק כתב:מה עם לא תחנם?

עיין בדבריי ותמצא נחת.

עינא דשפיר חזי כתב:

שייף נפיק כתב:מה עם לא תחנם?

עיין בדבריי ותמצא נחת.

מסופר (לא ראיתי במקור, אבל כנראה שהוא דבר מפורסם, ובקל ניתן למצוא )
שהרה''ק רבי פנחס מקאריץ זי''ע היה עורך מי שבירך עבור השפחה הנכרית שיהא לה כח לעבוד ושלא תברח וכדו'.

הצעיר באלפי כתב:מסופר (לא ראיתי במקור, אבל כנראה שהוא דבר מפורסם, ובקל ניתן למצוא )
שהרה''ק רבי פנחס מקאריץ זי''ע היה עורך מי שבירך עבור השפחה הנכרית שיהא לה כח לעבוד ושלא תברח וכדו'.

התפלל שהמשרתת תחזור

הצעיר באלפי כתב:מסופר (לא ראיתי במקור, אבל כנראה שהוא דבר מפורסם, ובקל ניתן למצוא )
שהרה''ק רבי פנחס מקאריץ זי''ע היה עורך מי שבירך עבור השפחה הנכרית שיהא לה כח לעבוד ושלא תברח וכדו'.

זה מי-שברך לעצמו.

עקביה כתב:

הצעיר באלפי כתב:מסופר (לא ראיתי במקור, אבל כנראה שהוא דבר מפורסם, ובקל ניתן למצוא )
שהרה''ק רבי פנחס מקאריץ זי''ע היה עורך מי שבירך עבור השפחה הנכרית שיהא לה כח לעבוד ושלא תברח וכדו'.

זה מי-שברך לעצמו.

וזה התירוץ על כגון דא - שמותר לכתחילה לתת מתנה לגוי כאשר המטרה היא לתועלת לנו.

היה על כל הנושא אשכול לאחרונה - תחת הכותרת "תפלה על גוי - בשם אביו". וכדאי לאחד האשכולות

הצעיר באלפי כתב:

עינא דשפיר חזי כתב:

שייף נפיק כתב:מה עם לא תחנם?

עיין בדבריי ותמצא נחת.

מסופר (לא ראיתי במקור, אבל כנראה שהוא דבר מפורסם, ובקל ניתן למצוא )
שהרה''ק רבי פנחס מקאריץ זי''ע היה עורך מי שבירך עבור השפחה הנכרית שיהא לה כח לעבוד ושלא תברח וכדו'.

מה עם המגן אברהם?

אם הוא תורם ומבקש מי שבירך לא נראה בכלל איסור ל"ת

פרי יהושע כתב:אם הוא תורם ומבקש מי שבירך לא נראה בכלל איסור ל"ת

בערוגת הבשם שצויין לעיל מביא שני טעמים, והטעם השני שלא מוסיפים גוי בתוך ברכה והרי זה מקלקל את הברכה שמזכירים את אבותינו ומברכים גוי.

אתה מוזמן לעיין בדבריו (יש עוד כמה שורות בעמוד הקודם שם הוא מביא את השאלה ואת המג"א)

אז מה למעשה? מה עם המג"א?

פנה אלי נהג טרקטור ישמעאלי, וביקשני להתפלל על ברכה פרנסתו, כי עבודה יש, אבל הרבה פעמים לא משלמים לו את מה שמגיע, והוסיף עוד שם של ישמעאלי לתפילה, ולאחר מכן התקשר אלי פעמיים לוודא שאני מתפלל עליהם...
האם יכולה להיות בעיה בזה?

יואל שילה כתב:פנה אלי נהג טרקטור ישמעאלי, וביקשני להתפלל על ברכה פרנסתו, כי עבודה יש, אבל הרבה פעמים לא משלמים לו את מה שמגיע, והוסיף עוד שם של ישמעאלי לתפילה, ולאחר מכן התקשר אלי פעמיים לוודא שאני מתפלל עליהם...
האם יכולה להיות בעיה בזה?

אז אם קראת את הדיון ערוגת הבשם אוסר ומקורו טהור במג"א, ויש ממחברי זמנינו שמתיר, השאלה היא אם המקורות שמביא קשורים.

לא ראיתי בדבריו ראיה נחרצת שתפילה על גוי היא בכלל לא תחנם, וברור שזו לא הפשטות, כי אינני נותן לו מתנת חינם, אלא מבקש מהרבש"ע לתת לו.
וגם אין זו מתנת חינם - כי הרי הוא עבד, ומגיע לו תשלום.
ובנוסף, מה עם חילול השם שיהודים מזמינים עבודה ולא משלמים?
וכי תימא ששלמה המלך הכין נתיב בשמים לתפילת גויים - וליהודי יהיה אסור להתפלל עליהם?
ודי ברור לי שאם אכן פרנסתו תתברך והוא ייחס זאת לתפילה של יהודים - הוא עצמו כבר לא יהיה שהיד, ומן הסתם יאסור על בנו לעשות זאת.
ובנוסף, מאד יתכן שאצטרך ממנו סיוע בטיפול בעירוב.
והדגשתי לו - שאני מתפלל עליו כדי שתהיה לו פרנסה והוא יוכל לעזור ליהודים [לאחר כמה שבועות הוא התקשר אלי לספר לי שראה בסופרמרקט ברכסים מישהו שמבקש צדקה - ונתן לו חמשים שקלים].

יואל שילה כתב:[לאחר כמה שבועות הוא התקשר אלי לספר לי שראה בסופרמרקט ברכסים מישהו שמבקש צדקה - ונתן לו חמשים שקלים].

עברה גוררת עברה - סיבכת יהודי בשאלה של צדקה מגויים...

כמובן שכוונתך היתה בבדיחה, אני סיבכתי? אני עברתי עבירה?
שו"ע יו"ד רנ"ד

אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.
שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר.

יואל שילה כתב:כמובן שכוונתך היתה בבדיחה, אני סיבכתי? אני עברתי עבירה?
שו"ע יו"ד רנ"ד

אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.
שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר.

כמובן.

יואל שילה כתב:לא ראיתי בדבריו ראיה נחרצת שתפילה על גוי היא בכלל לא תחנם, וברור שזו לא הפשטות, כי אינני נותן לו מתנת חינם, אלא מבקש מהרבש"ע לתת לו.
וגם אין זו מתנת חינם - כי הרי הוא עבד, ומגיע לו תשלום.
ובנוסף, מה עם חילול השם שיהודים מזמינים עבודה ולא משלמים?
וכי תימא ששלמה המלך הכין נתיב בשמים לתפילת גויים - וליהודי יהיה אסור להתפלל עליהם?
ודי ברור לי שאם אכן פרנסתו תתברך והוא ייחס זאת לתפילה של יהודים - הוא עצמו כבר לא יהיה שהיד, ומן הסתם יאסור על בנו לעשות זאת.
ובנוסף, מאד יתכן שאצטרך ממנו סיוע בטיפול בעירוב.
והדגשתי לו - שאני מתפלל עליו כדי שתהיה לו פרנסה והוא יוכל לעזור ליהודים [לאחר כמה שבועות הוא התקשר אלי לספר לי שראה בסופרמרקט ברכסים מישהו שמבקש צדקה - ונתן לו חמשים שקלים].

לא הבנתי, אתה חולק על המג"א?

כעת מעט עיינתי בזה, וראיתי שהט"ז יו"ד רל"ב י"ד דן האם מועיל לומר 'כולנו יחד בני ברית ולהוציא את שאינן בני ברית', והובא במג"א קפ"ט א', שכתב 'כשיש עכו"ם בבית נוהגין לומר כלנו יחד בני ברית, וכתב הט"ז בי"ד שאינו נכון דכיון שאומר כולנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כולנו יחד', והוסיף 'והטעם לפי שאסור לברך עכו"ם דכתי' לא תחנם (מט"מ כל בו)'.
פתחתי כל בו כ"ה, ולהפתעתי ה'לא תחנם' שכתב - אינו מחמת המתנת חינם, אלא מחמת הנתינת חן 'ואם יש שם כותי אומר כל אחד ואחד ממנו בני ברית בשמו, לפי שאסור לברך הכותי, כדכתיב לא תחנם - לא תתן להם חן'.
ערוגות הבושם חידש להתיר כשיש לישראל הנאה עתידית מהנתינה לנכרי, דומיא דמה שהט"ז יו"ד קנ"א ח' התיר לתת מתנת חינם לנכרי שמכירו 'אבל אם מכירו לא הוה עלייהו שם מתנה אלא כמכירה שהרי ישלם גמולו או כבר שילם לו', ולפ"ז הבין שהתועלת של היהודי דוחה את הלא תחנם, ולא עמדתי על דבריו, שהרי לכאורה פשוט שמה שמותר לתת מתנה לנכרי שמכירו - הוא כי הוא לא מתנת חינם, כי יקבל על כך גמול, אך כיצד יועיל הגמול לגבי נתינת חן לנכרי - מה הקשר, וצ"ע?

שאלתי להגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בשו"ת חיים ביד סי' לג שעמד בשאלה במי שיש לו גוי שהוא סוחר שלו ועושה לו טובה והוא חולה אם מותר להתפלל עליו שיחיה וכן אם מותר לתת צדקה לת"ח שילמד לרפואתו, ראה שם, ובתשובתו מספר הגר"ח פאלג'י ז"ל שעשה מעשה שקיבץ עשרה ת"ח ואמרו תהלים בעד גוי אחד (עיי"ש הפרטים) וקם מחולייו והיה קידוש ה' גדול והכיר מעלת האומה הישראלית.
ועוד מספר שם: ושוב היה מעשה עם גוי אנגלי שחלה ונטה למות ושלח אלי שאתפלל בעדו שיחיה ונתרפא והגוי הזה חלם חלם כי תפילתי עשה פירות והיה קידוש ה' גדול. ראה שם כל דבריו.

לכותבי שתי התגובות האחרונות, חבל שלא קראתם את דבריי למעלה על אף אורכם שם הבאתי את דברי הגר"ח פלאג'י ואת דברי הט"ז, ושם גם שאלתי, וחזרתי על שאלתי זו כמה פעמים, האם הט"ז (המג"א הכל בו וכו') חולקים על הגר"ח פלאג'י (ספר חסידים וכו') או שלא.

שאלתי את הגאון הגדול הרב שלמה פישר שליט"א את השאלה, והוא אמר לי כי במקרה שהגוי עשה טובה ליהודי אין בזה בעייה של לא תחנם, וגם לא יצטרכו לומר "כולנו יחד בני ברית בברכת המזון. שאלתי אותו אם אפשר לומר את הנוסח "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב" והוא אמר לי שהנוסח הזה לא שייך בגוי אלא יאמרו נוסח אחר. אני מוסיף שראיתי בשו"ת ערוגת הבשם שיעץ לומר את הנוסח "צור ישראל וגואלו הוא יברך את..."

עינא דשפיר חזי כתב:שאלתי את הגאון הגדול הרב שלמה פישר שליט"א את השאלה, והוא אמר לי כי במקרה שהגוי עשה טובה ליהודי אין בזה בעייה של לא תחנם, וגם לא יצטרכו לומר "כולנו יחד בני ברית בברכת המזון. שאלתי אותו אם אפשר לומר את הנוסח "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב" והוא אמר לי שהנוסח הזה לא שייך בגוי אלא יאמרו נוסח אחר. אני מוסיף שראיתי בשו"ת ערוגת הבשם שיעץ לומר את הנוסח "צור ישראל וגואלו הוא יברך את..."

מדוע לא יאמר "מי שבירך את אדם ונח הוא יברך את" הגוי הזה שמבני בניהם?

ולהעיר מהנוסח של 'מי שפרע' - שנזכרים בו גויים מלפני מ"ת.

250 כתב:שאלתי להגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי הגאון רבי חיים פאלג'י ז"ל בשו"ת חיים ביד סי' לג שעמד בשאלה במי שיש לו גוי שהוא סוחר שלו ועושה לו טובה והוא חולה אם מותר להתפלל עליו שיחיה וכן אם מותר לתת צדקה לת"ח שילמד לרפואתו, ראה שם, ובתשובתו מספר הגר"ח פאלג'י ז"ל שעשה מעשה שקיבץ עשרה ת"ח ואמרו תהלים בעד גוי אחד (עיי"ש הפרטים) וקם מחולייו והיה קידוש ה' גדול והכיר מעלת האומה הישראלית.
ועוד מספר שם: ושוב היה מעשה עם גוי אנגלי שחלה ונטה למות ושלח אלי שאתפלל בעדו שיחיה ונתרפא והגוי הזה חלם חלם כי תפילתי עשה פירות והיה קידוש ה' גדול. ראה שם כל דבריו.

ושמע מינה דאי לאו הכי היה אסור או מותר?