לעבוד או\ו ללמוד?

[שליטא]

בזיעת אפיך תאכל לחם - זו היתה הקללה לאדם הראשון על חטא עץ הדעת
ומצד שני במסכת אבות פרק א שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה (עמל) ושנא את הרבנות (מנוחה).

ולכאורה קשה, איך חזל אומרים לאהוב את המלאכה כאשר זו בעצם קללה??!

[צוציק]

צריכים לקבל את העונשים של הקב"ה באהבה ובשמחה, מה כל כך קשה.

[שליטא]

יש לקבל באהבה את היסורים שה' ית' נותן לנו
אבל כאן מדובר שצריך לכתחילה לאהוב ולעסוק במלאכה מתוך שאיפה לדרך טובה כמו שכתוב אהוב את המלאכה!!

[צוציק]

מי אמר שזה לכתחילה. זה בדיעבד גמור. לאחר שהקב"ה העניש אותנו בזעת אפיך תאכל לחם, מעתה לאחר מעשה אנו צריכים לאהוב את המלאכה.

[שליטא]

זה שני עניינים שונים
ענין אחד היסורים
הענין השני מלאכה

אין קשר בין מלאכה לבין יסורים ואף אחד לא קישר ביניהם העונש של בזיעת אפיך תאכל לחם לא בא בשביל לכפר לנו על העברות כאילו זה נזק, לא ולא, מלאכה זה לא נזק ששייך בו כפרת עוונות.

(באופן עקיף כל צער הוא כפרת עוונות אבל הענין של המלאכה משמע שהוא אחר, כי אחר כך כתוב ושנא את הרבנות ואם במלאכה מדובר בדיעבד מה נענה על שנא את הרבנות? אבל גם בלי זה נראה שיסורים ומלאכה הם שני עניינים שונים)

[יאיר]

יש הרבה מעלות במלאכה וכמו שמובא בעוד מקומות ובפרט במס' אבות (גדול הנהנה מיגיע כפיו וכו', כל תורה שיש עמה מלאכה סופה להתקיים וכו')
הבטלה מביאה לידי שעמום, ו"מתוך שהוא טרוד אחר מזונותיו לא יבוא לסטות ואינו מתפרנס מקופה של צדקה וימיו מאריכים שנאמר ושונא מתנות יחיה"-רש"י. אך מי שיכול רק ללמוד תורה כרשב"י ור' יוחנן ועוד גדולים רבים בכל הדורות ודאי עדיפא ועיין עוד בר' בחיי מה שכתב בשער הבטחון ב"חובת הלבבות".

[וכבר דנו בנושא בעבר באחד האשכולות בפורום - ומעניינת דעת הגר"א שכתב שעל האשה לפרנס את הבעל ומראה זאת מהפס' של בריאת האדם].

[אוצר החכמה]

הכותרת לא קשורה לעניין
אהב את המלאכה לא שייך לאפשרות ללמוד, הצד השני הוא שררה שזוהי הרבנות שאותה אמר לשנוא.

[IRU]

מה לא מובן, 'אהב את המלאכה' היינו שלא יזדקק לאחרים ולא יתבטל, ו'בזיעת אפך תאכל לחם' זה קללה שתבוא לו הפרנסה בקושי ובזיעה. ובפשטות אף ללא הקללה של בזיעת אפך ראוי היה לצוות 'אהב את המלאכה', דהיינו שראוי לאדם להתיגע על מאכלו ולא להזדקק לאחרים ולהתנהג ברבנות.

[שליטא]

יש הרבה מעלות במלאכה וכמו שמובא בעוד מקומות ובפרט במס' אבות (גדול הנהנה מיגיע כפיו וכו', כל תורה שיש עמה מלאכה סופה להתקיים וכו')
הבטלה מביאה לידי שעמום, ו"מתוך שהוא טרוד אחר מזונותיו לא יבוא לסטות ואינו מתפרנס מקופה של צדקה וימיו מאריכים שנאמר ושונא מתנות יחיה"-רש"י. אך מי שיכול רק ללמוד תורה כרשב"י ור' יוחנן ועוד גדולים רבים בכל הדורות ודאי עדיפא ועיין עוד בר' בחיי מה שכתב בשער הבטחון ב"חובת הלבבות".

[וכבר דנו בנושא בעבר באחד האשכולות בפורום - ומעניינת דעת הגר"א שכתב שעל האשה לפרנס את הבעל ומראה זאת מהפס' של בריאת האדם].

הכל טוב ויפה אבל עדין איך חזל אמרו לאהוב את המאלכה כאשר זו קללה..

תוכל להביא לי את המקור לדעת הגרא?

[שליטא]

הכותרת לא קשורה לעניין
אהב את המלאכה לא שייך לאפשרות ללמוד, הצד השני הוא שררה שזוהי הרבנות שאותה אמר לשנוא.

אם צריך לאהוב את המלאכה אז פרושו של דבר שיש ענין לעבוד ולא רק ללמוד, לא?
ובנוסף שאלתי גם לפי זה מדוע זו קללה אם יש בכלל ענין לעבוד??

[שליטא]

מה לא מובן, 'אהב את המלאכה' היינו שלא יזדקק לאחרים ולא יתבטל, ו'בזיעת אפך תאכל לחם' זה קללה שתבוא לו הפרנסה בקושי ובזיעה. ובפשטות אף ללא הקללה של בזיעת אפך ראוי היה לצוות 'אהב את המלאכה', דהיינו שראוי לאדם להתיגע על מאכלו ולא להזדקק לאחרים ולהתנהג ברבנות.

אהב את המלאכה משמע שיש ענין ב(עמל) המלאכה עצמה ולא בזה שאחרים מפרנסים אותו שהרי יש את יששכר וזבולון?

אתה מניח שמדובר כשאדם מזדקק לאחרים אבל יכול להיות שמדובר גם באדם שיש לו איך להתפרנס ואעפ"כ חזל אמרו אהוב את המלאכה וכל כיוצ"ב

[יאיר]

יש הרבה מעלות במלאכה וכמו שמובא בעוד מקומות ובפרט במס' אבות (גדול הנהנה מיגיע כפיו וכו', כל תורה שיש עמה מלאכה סופה להתקיים וכו')
הבטלה מביאה לידי שעמום, ו"מתוך שהוא טרוד אחר מזונותיו לא יבוא לסטות ואינו מתפרנס מקופה של צדקה וימיו מאריכים שנאמר ושונא מתנות יחיה"-רש"י. אך מי שיכול רק ללמוד תורה כרשב"י ור' יוחנן ועוד גדולים רבים בכל הדורות ודאי עדיפא ועיין עוד בר' בחיי מה שכתב בשער הבטחון ב"חובת הלבבות".

[וכבר דנו בנושא בעבר באחד האשכולות בפורום - ומעניינת דעת הגר"א שכתב שעל האשה לפרנס את הבעל ומראה זאת מהפס' של בריאת האדם].

הכל טוב ויפה אבל עדין איך חזל אמרו לאהוב את המאלכה כאשר זו קללה..

תוכל להביא לי את המקור לדעת הגרא?

לדעתי די במשפט המודגש כדי לענות על השאלה ואפשר להרחיב עוד ואכמ"ל..

המקור להגר"א לזכרוני הוא ב"אמרי נועם"..למקור המדוייק נצטרך לחכות שצוות האוצר יתקנו את אופציית החיפוש או שאבדוק ב"המאור הגדול" כשאוכל..השאלה עד כמה זה קריטי.

[כעת מצאתי: viewtopic.php?f=17&t=1322#p8210]

[שליטא]

הענין של המלאכה הוא יותר מזה שהאדם לא יבוא לידי חטא, ובע"ה נאריך בזה בהזדמנות.

לגבי דעת הגר"א - הגר"א דיבר על אדם כמו הרב שך זיע"א וכד' שהוא באמת באמת באמת שקוע בד"ת

אבל אברכים בכולל לדוגמא לא נכללים בגדר הזה-וזה פשוט

[יאיר]

הענין של המלאכה הוא יותר מזה שהאדם לא יבוא לידי חטא, ובע"ה נאריך בזה בהזדמנות.

לגבי דעת הגר"א - הגר"א דיבר על אדם כמו הרב שך זיע"א וכד' שהוא באמת באמת באמת שקוע בד"ת

אבל אברכים בכולל לדוגמא לא נכללים בגדר הזה-וזה פשוט

קודם כל מש"כ שהאדם לא יבוא לידי חטא זה כבר כלול במה שכתבתי שהבטלה מביאה לידי שעמום (והשעמום מביא לידי חטא..ולא חשבתי שיש צורך לציין זאת בפירוש...).

לגבי מה שכתבת בדעת הגר"א..איך הר' שך נהיה שקוע וגדול כך בתורה אם לא התחיל קודם כאברך כולל..ומה שלך פשוט לי לא פשוט כלל...

[שליטא]

הענין של המלאכה הוא יותר מזה שהאדם לא יבוא לידי חטא, ובע"ה נאריך בזה בהזדמנות.

לגבי דעת הגר"א - הגר"א דיבר על אדם כמו הרב שך זיע"א וכד' שהוא באמת באמת באמת שקוע בד"ת

אבל אברכים בכולל לדוגמא לא נכללים בגדר הזה-וזה פשוט

קודם כל מש"כ שהאדם לא יבוא לידי חטא זה כבר כלול במה שכתבתי שהבטלה מביאה לידי שעמום (והשעמום מביא לידי חטא..ולא חשבתי שיש צורך לציין זאת בפירוש...).

לגבי מה שכתבת בדעת הגר"א..איך הר' שך נהיה שקוע וגדול כך בתורה אם לא התחיל קודם כאברך כולל..ומה שלך פשוט לי לא פשוט כלל...

אני לא חלקתי עליך רק הוספתי על דבריך שזה לא סוף הענין כלומר יש כאן עוד ענין ולא רק משום בטלה

לגבי דעת הגרא אה"נ מי שרואה שהוא לאט לאט גודל והולך כמו הרב שך אז אה"נ אבל מי ששבוע הוא כמו הרב שך ושבוע לאחר מכן הוא מישהו אחר ושבוע לאחר מכן מישהו אחר כו' כו' כו' אז כל אחד יעשה את החשבון שלו..

[יאיר]

אע"ג..מה שלך פשוט לי לא פשוט כלל דמש"כ שהגר"א דיבר דוקא על למדן גדול (וכתבת "וזה פשוט") לי לא פשוט כך..

[שליטא]

לא דברתי על למדן גדול אלא על אדם גדול!
אדם גדול זה אדם שמעדיף את התורה על פני העולם הזה (תאוות אכילה)
כך שאפילו אם מדובר באדם פשוט שנפשו חפצה בתורה הוא נכלל בדעת הגרא

חוץ מזה שאני לא חושב שיש מישהו שחולק על כוונת הגרא, זה לא יכול להיות..

[שליטא]

בזיעת אפיך תאכל לחם - זו היתה הקללה לאדם הראשון על חטא עץ הדעת
ומצד שני במסכת אבות פרק א שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה (עמל) ושנא את הרבנות (מנוחה).

ולכאורה קשה, איך חזל אומרים לאהוב את המלאכה כאשר זו בעצם קללה??!

נראה לומר כמו שהזכירו זאת כאן, שמלכתחילה המלאכה היא קללה כי אין כמו התורה הקדושה אבל מכוון שאדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת לכן משום כך הוא לא יוכל להגיע לאמונה שלימה אלא על ידי מלאכה (כי אחרי חטא אדם הראשון יש את הבחינה של אחד בפה ואחד בלב, ומה שנקרא תוכו לא כברו..) ואעפ"כ יש צדיקים מיוחדים שיוכלו להגיע לאמונה שלימה מבלי לעשות שום מלאכה שהיא כמו שהגמ' אומרת על רשבי וחבריו שרבים עשו כרשבי ולא עלתה בהם כלומר המעוט כן עלה בידם.

אחרי חטא אדם הראשון צריך לאהוב את המלאכה כי זה לא פשוט להכיר את ה' ית' דרך התורה הקדושה כי לא כולם תוכם כברם, ויש בזה אריכות.

[אנושי]

ומעניינת דעת הגר"א שכתב שעל האשה לפרנס את הבעל ומראה זאת מהפס' של בריאת האדם].

אשמח למקור

[יאיר]

ומעניינת דעת הגר"א שכתב שעל האשה לפרנס את הבעל ומראה זאת מהפס' של בריאת האדם].

אשמח למקור

הבאתי כבר פה למטה:
viewtopic.php?p=32125#p32125

המקור כמו שהובא פה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=8210#p8210

[דרומי]

נראה ששכחו כאן מהעובדה שגם לפני חטא עץ הדעת אדם הראשון עבד, וכמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". וראה אבן עזרא שם.

החידוש שלאחר חטא עץ הדעת הוא בזה שיש "זיעת אפיך", אבל עצם העבודה היא דבר חיובי במקורו

[פלגינן]

נראה ששכחו כאן מהעובדה שגם לפני חטא עץ הדעת אדם הראשון עבד, וכמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". וראה אבן עזרא שם.

החידוש שלאחר חטא עץ הדעת הוא בזה שיש "זיעת אפיך", אבל עצם העבודה היא דבר חיובי במקורו

תיכף תגיע התגובה הלקונית הקבועה: "זה היה קודם מתן תורה"...

[יאיר]

נראה ששכחו כאן מהעובדה שגם לפני חטא עץ הדעת אדם הראשון עבד, וכמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". וראה אבן עזרא שם.

החידוש שלאחר חטא עץ הדעת הוא בזה שיש "זיעת אפיך", אבל עצם העבודה היא דבר חיובי במקורו

תיכף תגיע התגובה הלקונית הקבועה: "זה היה קודם מתן תורה"...

פשש..ככה לחלוק על הגר"א ללא שום חשש..איזה אומץ...

[פלתי]

נראה ששכחו כאן מהעובדה שגם לפני חטא עץ הדעת אדם הראשון עבד, וכמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". וראה אבן עזרא שם.

החידוש שלאחר חטא עץ הדעת הוא בזה שיש "זיעת אפיך", אבל עצם העבודה היא דבר חיובי במקורו

תיכף תגיע התגובה הלקונית הקבועה: "זה היה קודם מתן תורה"...

פשש..ככה לחלוק על הגר"א ללא שום חשש..איזה אומץ...

במה הוא חולק על הגר"א?

[יאיר]

כביכול לעבוד זה ענין של לכתחילה בעוד שהגר"א אמר שתפקיד הגבר ללמוד ותפקיד האשה לפרנס.

[פלתי]

הוא הרי הביא פסוק מפורש שאדם הראשון לפני החטא גם כן עבד.

[יאיר]

והגר"א נעבעך לא ידע את הפס'...

[אוצר החכמה]

זה הלשון שהביאו מהגר"א במקום שציינת

ביאר דחדא מיתרצא בחברתה, והיינו משום שרצה הקב"ה שיהיה כרוך אחר אשתו יותר משאר קרוביו, לכך בראם מתחילה בגוף אחד. והטעם שברא אותם שיהיו כרוכים כ"כ זא"ז, מפני שתכלית האדם בעולם הזה הוא לעסוק בתורה, כדי שיזכו לעולם הבא, ואם לא היו נבראים בגוף אחד, היה מוכרח הבעל בעצמו לחזור אחר פרנסתו ויבטל מן התורה, ואשתו לא תתעסק בשבילו, כמו שאר חיות ובהמות דהנקבה אינה עוסקת בשביל הזכר, לכך בראם הקב"ה בגוף אחד, כדי שתטריח בשבילו ויהיה לו פנאי לעסוק בתורה, יעו"ש..

מה הראייה מכאן לעניינינו? שהאשה עוזרת לבעלה ללמוד תורה?
כתוב כאן משהו על אם לעבוד זה טוב או לא?

[פלתי]

והגר"א נעבעך לא ידע את הפס'...

תמשיך, אלא ע"כ שאין סתירה, והגר"א ז"ל לא הובן על ידך כראוי.

[יאיר]

זה הלשון שהביאו מהגר"א במקום שציינת

ביאר דחדא מיתרצא בחברתה, והיינו משום שרצה הקב"ה שיהיה כרוך אחר אשתו יותר משאר קרוביו, לכך בראם מתחילה בגוף אחד. והטעם שברא אותם שיהיו כרוכים כ"כ זא"ז, מפני שתכלית האדם בעולם הזה הוא לעסוק בתורה, כדי שיזכו לעולם הבא, ואם לא היו נבראים בגוף אחד, היה מוכרח הבעל בעצמו לחזור אחר פרנסתו ויבטל מן התורה, ואשתו לא תתעסק בשבילו, כמו שאר חיות ובהמות דהנקבה אינה עוסקת בשביל הזכר, לכך בראם הקב"ה בגוף אחד, כדי שתטריח בשבילו ויהיה לו פנאי לעסוק בתורה, יעו"ש..

מה הראייה מכאן לעניינינו? שהאשה עוזרת לבעלה ללמוד תורה?
כתוב כאן משהו על אם לעבוד זה טוב או לא?

ראה המודגש. ולא שלכתחילה יעבוד (אם צריך) כמו שנרמז לעיל.