פורום אוצר החכמה

1. על פי הציור של בית המקדש של תפארת ישראל בסוף משנה במידות, הגודל של כל הלשכה היה פחות מהמזבח, בערך 12 על 15 מטר.

2. יומא כה': "אמר אביי שמע מינה לשכת הגזית חציה בקדש וחציה בחול". לפי זה החלק של סנהדרין שבציור היה רק החלק שבתוך הקיר החיצוני, שהוא בערך 7 על 12 אמה או 3.5*6 מטר.

3. בסנהדרין ישבו 71 דיינים + 69 תלמידים בשלש שורות + סופרים ועוד.

4. לא מצאנו דאיתרחיש ניסא, יתר על מה שכתוב מאבות "עמדו צפופים והשתחוו רווחים".

כיצד 150 אנשים יושבים בתוך חלל בגודל סלון?

ראה בספרו המונומנטלי של הרב זלמן קורן 'ועשו לי מקדש' עמ' 117 ואילך, שהציע על פי המפרשים הקדמונים וע"פ משמעות חז"ל, כי לשכת הגזית היתה בצפון מערב המקדש.
ולענ"ד דבריו מוכרחים, וכל הישובים שבספרים האחרים לא עולים עם המציאות.
ומה שאמרו שלשכת הגזית היתה בעזרת ישראל, צ"ל שהסנהדרין הדנים ביוחסי כהונה ישבו בלשכת הגזית שבעזרת ישראל שהיתה קטנה, אבל בית דין הגדול ישבו אחורי בית הכפורת. ויש לזה משמעות בהג' הגר"א בקידושין עו:

שמעתי פעם מי שיישב שהיו שם שתי קומות. ואיני זוכר עוד פרטים.

מי אמר שזה היה הגודל של הלשכה? אול חציה שבחול היה גדול הרבה יותר?

צופר הנעמתי כתב:מי אמר שזה היה הגודל של הלשכה? אול חציה שבחול היה גדול הרבה יותר?

אכן, אחרים מציירים זאת כמו ריש, שיש כניסה מהקודש, אבל רוב הגודל הוא בחלק של החול...

דרומי כתב:שמעתי פעם מי שיישב שהיו שם שתי קומות. ואיני זוכר עוד פרטים.

בספרו של הג"ר ר' מיכל שטרן. אלא שזה רחוק מאוד, ולא יתכן שחז"ל לא יזכירו דבר בסיסי כזה במשניות מידות, אילו כך היה.

אגב זה,
הסנהדרין ישבו בחציה בחול, ז"א בקדושת הר הבית, ומכאן יוצא שאף בשאר ההר יכולים לשבת, ויהיה קיים בהם הדין של "וקמת ועלית... על פי הדבר אשר יגידו לך תעשה", והממרא דבריהם ימות.
ואינני נמצא כעת בסוגיא, אבל יל"ע לפי המפרש שבית פאגי = מקום בהר הבית, מדוע יהיה פטור אם ימרא אותם.

וכן ייתכן יישוב על העניין דכאן, שבאמת כאשר היה ההרכב מלא, והתלמידים הגיעו כולם, לא מן הנמנע היה לצאת לצפון הר הבית ולדון ולהכריע גם שם.
(עוד דבר מעניין הקשור קצת - ריב"ז היה דורש בצל ההיכל כל היום כולו, והצד היחיד שבו ההיכל מציל כל היום, הוא בצפון, ויוצא שדרשתו בציבור הייתה סמוכה ללשכת הגזית שבצפון)

נעמן כתב:(עוד דבר מעניין הקשור קצת - ריב"ז היה דורש בצל ההיכל כל היום כולו, והצד היחיד שבו ההיכל מציל כל היום, הוא בצפון, ויוצא שדרשתו בציבור הייתה סמוכה ללשכת הגזית שבצפון)

ר"ז קורן שם מביא את זה.

למשל תנן בפרק שני דמדות : "עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה. הרווח בין הלשכות הוא אם כן 55 אמה (135-40-40 = 55) בעוד שהלשכות עצמן 40 אמה. ובציור היחס כמעט כפול. ועוד רבות.

הציור המובא בראש האשכול, הוא לפי קנה מידה.

לכן לומד החנכת הבית ואייבשיץ בדרכו ואני בעקבותיהם שהחצי קודש וחצי חול היה בדרך שונה כמו שרגילים, והא לך הדגם שלי.
[השלש שורות של כ"ג והכותב ועדים וכו' עדיין לא הושמו אם ירצה השם לשנה הבאה בירושלים]

הקושי הוא שגברא באמתא יתיב, והוא יושבים בכמין בסיליקי ע"א אנשים היוצא שזה צריך להיות לכה"פ 35 אמה רוחב. וכל עזרת ישראל רק י"א אמות, ולא משמע שהלשכה היתה גדולה בחוץ ורק דלת הוא שעשו מעזרת ישראל אל לשכה גדולה שבחוץ (או לשכה כמין רי"ש, כשהגמ' אומרת שהיתה בסיליקי שצורתה ידועה).

מבני עליה כתב:למשל תנן בפרק שני דמדות : "עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה. הרווח בין הלשכות הוא אם כן 55 אמה (135-40-40 = 55) בעוד שהלשכות עצמן 40 אמה. ובציור היחס כמעט כפול. ועוד רבות.

קו ירוק כתב:הציור המובא בראש האשכול, הוא לפי קנה מידה.

למה התעלמת מטענתי ?

אני לא רואה בציור טעות בקנה המידה. מדוד נא ותווכח.

קו ירוק כתב:אני לא רואה בציור טעות בקנה המידה. מדוד נא ותווכח.

אכן מדדתי ונוכחתי כי צדקת. תודה!