האם עבדים אינם אוכלים קדשים??? תימה רבה

[ברי היזיקא]

כתב באדרת אליהו פרשת אמור כב, יב: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" - וכהן כי יקנה. מנין לכהן שקנה נשים ועבדים שיאכלו תרומה, תלמוד לומר 'כי יקנה נפש' . מנין לאשה שקנתה עבדים ועבדים שקנו עבדים, תלמוד לומר 'כי יקנה' 'קנין'. יאכל בו. ולא בקדש.

הדרש האחרון שיאכל בו ולא בקודש - אינו מופיע בחז"ל בשום מקום, והוא פלא עצום, שהרי חלק מן ההקדשים נאכלים לקנין כספו - כלומר לעבדיו, כמבואר במשנה זבחים פ"ה מ"ו.
וצריך עיון גדול ורב

[חיים סגל]

אולי אזיל רק על 'קניינו שקנה קניין' שהם לא אוכלים בקדשים, לא בדקתי אם אכן כך, אני נותן לך כיוון לחיפוש....

[ברי היזיקא]

עיין מאורות הגר"א זבחים פ"ה מ"ו ותראה שגם קנינו שקנה קנין אוכל בתרומה

[הוה אמינא]

עיין מאורות הגר"א זבחים פ"ה מ"ו ותראה שגם קנינו שקנה קנין אוכל בתרומה

בתרומה היינו בו, מהיכ"ת שגם בקודש אוכל?

[חיים סגל]

עיין מאורות הגר"א זבחים פ"ה מ"ו ותראה שגם קנינו שקנה קנין אוכל בתרומה

בתרומה היינו בו, מהיכ"ת שגם בקודש אוכל?

כמובן שלכך התכוונתי, שמה שקניינו שקנה קניין אוכל בתרומה מפורש במשנה ביבמות,
אולי גם קדשים מפורש ויש לבדוק.

[ביקורת תהיה]

הדרש האחרון שיאכל בו ולא בקודש - אינו מופיע בחז"ל בשום מקום.

וגם בספר אדרת אליהו לא מצאתיו.

[יהודה בן יעקב]

הדרש האחרון שיאכל בו ולא בקודש - אינו מופיע בחז"ל בשום מקום.

וגם בספר אדרת אליהו לא מצאתיו.

בספר אדרת אליהו על ספר ויקרא [קיצור תורת כהנים] מהדו' תשט"ו
ובהערה בתחילת הספר נכתב - וכל מה שבא בו בין חצאי מרובע, הוא מה שמצאתי שהוסיף ותיקן בו הגר"א בעצם כ"י קדשו ז"ל.

אדרת.png (76.97 KiB) נצפה 2779 פעמים

[מבני עליה]

כתב באדרת אליהו פרשת אמור כב, יב: "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" - וכהן כי יקנה. מנין לכהן שקנה נשים ועבדים שיאכלו תרומה, תלמוד לומר 'כי יקנה נפש' . מנין לאשה שקנתה עבדים ועבדים שקנו עבדים, תלמוד לומר 'כי יקנה' 'קנין'. יאכל בו. ולא בקדש.

הדרש האחרון שיאכל בו ולא בקודש - אינו מופיע בחז"ל בשום מקום, והוא פלא עצום, שהרי חלק מן ההקדשים נאכלים לקנין כספו - כלומר לעבדיו, כמבואר במשנה זבחים פ"ה מ"ו.
וצריך עיון גדול ורב