חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת זריעה - האם חרשו וזרעו כל השנה?

[גם זו לטובה]

חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת זריעה - האם חרשו וזרעו כל השנה?
לכ' פעולות השדה הם רק בתקופות מסוימות בשנה, אבל בשאר הזמן האדם חופשי לעסוק בתו"מ
האם נכונים הדברים?

[עושה חדשות]

א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.
מה פשר בקשה זו, היו להם שדות שלהם מלאים בתבואה וכד' וחשבו להזניח את הקציר? או שאולי יש אפשרות 'למרוח' את הפעילות בשדה על משך כל העונה, ורבא ביקש מהם לרכז ולסיים הכל במעט זמן? אולי הכוונה שישכירו עצמם לאחרים בתקופה הבוערת ויתפרנסו מכך לכל השנה? וכו'.
מה מפרשים כאן.

[אוצר החכמה]

ההבנה הפשוטה היא בערך האפשרות השנייה. רבא חשש שמא מחמת תשוקתם לתורה יבואו גם בימים אלו ויזניחו את העבודה באופן חלקי ועל ידי זה יטרדו כל השנה. זה כמו שאומרים לבחור שילך לישון בזמן כדי לשמור על הבריאות.

[קראקובער]

חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת זריעה - האם חרשו וזרעו כל השנה?
לכ' פעולות השדה הם רק בתקופות מסוימות בשנה, אבל בשאר הזמן האדם חופשי לעסוק בתו"מ
האם נכונים הדברים?

ובאתרא דמוברי באגי הם היו אברכים כל שנה שניה ושני שליש בשנה שכן זרעו?

[עושה חדשות]

שאלה נוספת.
אחרון שבישראל המתגורר בנהר פרת, עוזב את ביתו ט"ו ימים קודם הרגל עד ט"ו ימים אחר סיומו.
כהבטחת התורה בודאי איש אינו חומד את ארצו בעלותו ליראות.
אבל מי אוסף את גורנו ויקבו ואת כל מעשיו מן השדה?
וברש"י בסנהדרין מבואר שהאסיף מתבצע בימי חוהמ"ס,
האם זה רק לגרים בירושלים עצמה, ושדותיהם סמוכות לה?

[עושה חדשות]

מתוך פיוט ר' פנחס על עליה לרגל.png (9.75 KiB) נצפה 1153 פעמים