שלחתי את בני שי' להתארח אצל חבר בשבת קודש.
פגשתי אותו לקראת תפלת המנחה, והוא סיפר ששמע קידוש בבית הכנסת בעת ה'קידוש', אך לא אכל שם מאומה. כשהגיע לבית מארחו נטלו ידים לסעודה, ללא קידוש.
לכאורה, כיון שלא קיים 'קידוש במקום סעודה' הרי ה'קידוש' ששמע אינו כלום. האם עליי להתאמץ עכשיו ולחפש יין ומיני מזונות כדי לעשות לו קידוש ושיאכל מיד אחר כך? או שאפשר בכגון דא לסמוך על דעת הראב"ד שעצם ברכת 'המוציא' היא הקידוש?