חשבונות שמים - החטא ועונשו...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אליהו בן עמרם
הודעות: 725
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

חשבונות שמים - החטא ועונשו...

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' אוקטובר 12, 2018 1:46 pm

בגמרא תענית ז: איתא (בקיצור הנדרש):
אמר ר' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אין הגשמים נעצרין אא"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה שנאמר (איוב כד, יט) ציה... אמר רב חסדא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו... אמר רבי שמעון בן פזי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע שנאמר (משלי כה, כג) רוח צפון... אמר רב המנונא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים שנאמר (ירמיהו ג, ג) וימנעו רביבים... אמר רב קטינא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה שנאמר (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה... אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר (איוב לו, לב)....

הנה לנו שהאמוראים עשו מה שנקרא בלשון השגורה כיום "חשבונות שמים", בשל מה הסער הגדול הזה.
אלא שקשה, האם יש מחלוקת ביניהם? הרי לכאורה לכל אחד יש ראיה/אסמכתא מן הפסוקים, והגמרא לא שואלת מה יאמר זה על פסוקו של זה?
ומבאר ה"עיון יעקב" לבעמח"ס חק יעקב ושבות יעקב, וזה קיצור דבריו:
א. לא פליגי אהדדי, כי הרי לכולם יש סמך מן הפסוקים.
ב. כל אחד אמר דעתו, "שאם יראה שיש עצירת גשמים, יפשפשו במעשיהם אם יש בהם עוונות כאלו, יתלה הדבר בזה ויעשה תשובה בדבר".
כלומר כל אמורא הוסיף עוד אפשרות לסיבת העונש, ואז כאשר יפשפשו במעשיהם, יכול שימצאו חטא זה או עוון אחר מתוך הרשימה שחיברו כל האמוראים, ובזה יתלו ויחזרו ממנו בתשובה
ג. עוד אפשרות שמבאר העיון יעקב: "ואפשר שכל אחד אמר דבר זה לפי דורו, שהיה פרוץ בעבירה זו ולמר בעבירה אחרת, וקאמר כל אחד שעצירת הגשמים בדורו לא היה רק בשביל חטא זה"
גם לפי באור זה לא פליגי, כי על פי הפסוקים קיימות באמת כמה סיבות לעונש זה, אלא שמסברא העונש בא על מה שהדור פרוץ בו

ומכאן לכאורה עולות כמה מסקנות, שניתן לאמץ לכאורה לדורנו, בו מדי פעם נעשים "חשבונות שמים":
א. על מנת לקשר בין חטא כלשהו לעונש כלשהו, צריך אסמכתא מן הפסוקים, ולדידנו מחז"ל. ולכן אי אפשר לכאורה לנקוט סתם מסברא שעונש זה וזה בא בגלל עוון כלשהו, חמור ככל שיהיה.
ב. לפי הבאור הראשון בדברי ה"עיון יעקב", אם מצאנו בחז"ל כמה אפשרויות לקשר בין חטא לעונש, הרי שאי אפשר לנקוט דווקא חטא מסוים שגרם, אלא אדרבה, צריך לפשפש במעשינו אם נמצא חטא זה או אחר שנזכר בדברי חז"ל כגורם לעונש הזה שקרה חלילה.
ג. לפי הבאור השני בדבריו, סתם חטא חמור ככל שיהיה עדיין לא יכול לגרום לעונש הציבורי, אלא רק אם הדור פרוץ בזה. (ולכן, על אף שהיו כאלה שרצו לקשור בין חוסר הזהירות בהלוויות גדולי ישראל עד כדי סכנת נפשות לבין איבוד נפשות חלילה, הרי לכאורה אי אפשר לומר שהדור פרוץ בזה...)

ובכלל, קשה לענ"ד לשער מי יכול באמת להקיף את כל חטאי הדור, ולהצביע על חטא שרובם פרוצים בו...

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בינוני, ביקורת תהיה, בר ישראל, קו ירוק ו־ 41 אורחים