וכי אשה תברך על מצות עשה שהז'ג שאיש פטור מלברך?
פורסם: א' אוקטובר 14, 2018 1:10 am
את דעת ר'ת בחולין ובקידושין שאשה מברכת ברכת המצוות על מצות עשה שהזמן גרמה, מבאר הגר'א וסרמן זצל הי'ד בקוב'ש, שאמנם אשה פטורה מהחיוב, אך הרי זו לה כ'רשות' , כלומר שאם עשתה המצוה מקבלת שכרה, כמו המצוה הקיומית של אכילת מצה בשאר ימי הפסח.
ויש לענ'ד מקום לחקור לפי זה:
מה יהיה הדין אם אשה רוצה לקיים מצות סוכה באופן כזה שהאיש פטור מלברך עליה(ולא בגלל שאין בה קיום מצוה, אלא בגלל שמעשה זה אינו עיקר כמו אכילה), או שלא נהגו האנשים לברך עליה, האם בכל אופן אישה תוכל לברך, שכן אם תעשה הלא תקיים מצוה, והסיבה שיכולה לברך עדיין קיימת.
או'ד 'די לבא מן הדין להיות כנידון' (בלשון מושאל).
ואת'ל שתברך בנידון הנ'ל בשונה מהאיש, מה יהיה הדין בספק מצוה. כגון שמעה תקיעת שופר ומסופקת אם יצאה ידי 'חובה', ורוצה להכניס עצמה לחיוב מחדש כדי לצאת מן הספק, האם גם אז תוכל לברך?
אמנם מצד הבאור הנ'ל של ר' אלחנן אין וודאות שתקיים מצוה, לאחר שתצא מן הספק,, והברכה הלא מתייחסת לקיום, ולכן ספק ברכות להקל, אך אולי הברכה מתאפשרת מצד שמכניסה עצמה לחיוב, וזה הלא נעשה גם אם מכניסה עצמה לחיוב מספק, ואם כך תוכל לברך.
מה דעתכם?
ויש לענ'ד מקום לחקור לפי זה:
מה יהיה הדין אם אשה רוצה לקיים מצות סוכה באופן כזה שהאיש פטור מלברך עליה(ולא בגלל שאין בה קיום מצוה, אלא בגלל שמעשה זה אינו עיקר כמו אכילה), או שלא נהגו האנשים לברך עליה, האם בכל אופן אישה תוכל לברך, שכן אם תעשה הלא תקיים מצוה, והסיבה שיכולה לברך עדיין קיימת.
או'ד 'די לבא מן הדין להיות כנידון' (בלשון מושאל).
ואת'ל שתברך בנידון הנ'ל בשונה מהאיש, מה יהיה הדין בספק מצוה. כגון שמעה תקיעת שופר ומסופקת אם יצאה ידי 'חובה', ורוצה להכניס עצמה לחיוב מחדש כדי לצאת מן הספק, האם גם אז תוכל לברך?
אמנם מצד הבאור הנ'ל של ר' אלחנן אין וודאות שתקיים מצוה, לאחר שתצא מן הספק,, והברכה הלא מתייחסת לקיום, ולכן ספק ברכות להקל, אך אולי הברכה מתאפשרת מצד שמכניסה עצמה לחיוב, וזה הלא נעשה גם אם מכניסה עצמה לחיוב מספק, ואם כך תוכל לברך.
מה דעתכם?