תוכן כתב:מה קשה?
דרומי כתב:אם כבר הביאו מרבינו בחיי, זכור לי שראיתי בפירושו לפ' ויקרא עה"פ "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו גו'" - ש'דבש' בגימטריא 'אשה', ולכן וכו'
אוהב אוצר כתב:נא לא להיסחף...
יאיר כתב:לגבי 'חויא' עיין פה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=60378#p60378
אשה/נשים הן עיקר בחינת היצה"ר שיש לאדם והן עיקר התאוה והנסיונות שיש לאדם בעוה"ז
(בהרהור וגרוע מזה) כידוע. ותו לק"מ.
אליהו בן עמרם כתב:דרומי כתב:אם כבר הביאו מרבינו בחיי, זכור לי שראיתי בפירושו לפ' ויקרא עה"פ "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו גו'" - ש'דבש' בגימטריא 'אשה', ולכן וכו'
רבינו בחיי, ויקרא ב' י"א: כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'....
וע"ד הפשט כי הקרבן לכפר בו כל עונותינו, ולולא המסית והמדיח שהוא יצר הרע לא היה אדם חוטא ולא היה צריך לקרבן כלל, והשאור והדבש הן הן יצר הרע עצמו, כמו שאמרו רז"ל לענין חמץ ומצה בפסח צריך אדם לפנות לבבו מיצר הרע, והוא שאמרו לא תאכל עליו חמץ לענין קרבן פסח, וקרבן פסח היה כפרה על עבודה זרה שעבדו במצרים, ולכן הוא מרחיקם מיצר הרע שלא לשוב לעבודה זרה, ודבש גם כן יצר הרע כי דב"ש בגימטריא אשה, והאשה היא יצה"ר, כי כן מצינו באדם הראשון כשחטא אמר (בראשית ג) האשה אשר נתתה עמדי, רצה לומר יצר הרע שיצרת בי, והאשה אמרה הנחש השיאני, וזה סוד נחש והאשה והאיבה, ולכן הורחקו השאור והדבש מהקרבן כי לא יתכן שני הפכים בנושא אחד, ועוד כי היה נמצא טובל ושרץ בידו, ודי למבין.
יישר כח לרב הדרומי שליט"א שעזר לחדד את הקושי.
שאור = דבש = יצר הרע = עבודה זרה = אשה....
איך אפשר להבין כל זאת?
חוזר ושואל, ולא מוצא מנוח בתשובות החברים הנכבדים, כפי שעוד אפרט בעזהי"ת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים