תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לד עמוד א
ת"ר: וכתבתם - יכול יכתבנה על האבנים? נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה, מה להלן על הספר, אף כאן על הספר; או כלך לדרך זו: נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה, מה להלן על האבנים, אף כאן על האבנים? נראה למי דומה, דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה הנוהגת לדורות, ואין דנין כתיבה הנוהגת לדורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות, וכמו שנאמר להלן: ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי, רחמנא אמר: על מזוזות, ואת אמרת: נילף כתיבה כתיבה! אמר קרא: וכתבתם, כתיבה תמה, והדר על המזוזות. ומאחר דכתיב [וכתבתם], האי גזירה שוה למה לי? אי לאו גזירה שוה, הוה אמינא ליכתבא אאבנא [רש"י: יחקקה בסכין על האבנים דהויא כתיבה תמה] [רש"י: והדר] וליקבעה [רש"י: לאבן] אסיפא [רש"י: בצורת הפתח ואיקיים כתיבה תמה והדר על המזוזות], קמ"ל.
בבחרותי בביקור אצל הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל סיפר לי שנשאל על ידי יצרן כלי כסף אם מותר לייצר נרתיקי מזוזה אשר המזוזה תשאר פתוחה בלי גלגול. ועניתי לו שמדברי הרמב"ם [הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ה הלכה ו]
כשכופלין אותה גוללין אותה מסוף השיטה לתחלתה עד שתמצא כשיפתח הקורא לקרות יקרא מראש השיטה לסופה, ואחר שגוללה מניחה בשפופרת של קנה או של עץ או של כל דבר ומחבר אותה אל מזוזת הפתח במסמר או חופר במזוזת הפתח ומכניס בה המזוזה.
מוכח שדין הגלילה הוא רק כשכופלין אותה כדי שהבא לקרות את המזוזה יקרא מראשה לסופה, אבל אם לא ירצה לכוםלה אין צורך לגוללה. והמשנת יעב"ץ נהנה מהראיה.
אמנם יש מקום לדחות הראי' שהרמב"ם לא נכנס לשאלה אם צריך לכופלה ולגוללה כי היה פשוט שכך עושים ולכן כתב כשכופלה שזו הדרך הפשוטה והמקובלת. אך כשלמדתי את הגמרא שהובאה לעיל מצאתי ראיה שרק בפטיש אפשר לנפצה. הברייתא מנסה ללמוד שאפשר לכתוב את המזוזזה על האבנים, ודוחה שלא ניתן בשל גזירה שווה ספר ספר.
ומזה שהברייתא יכלה לדחות את המחשבה לכתוב על האבנים באמירה שהכתיבה על האבן אינה אפשרית, כי חובה לגלגל המזוזה ולא להשאיר אותה פתוחה לקריאה, ומי יכול לגלגל אבן, ראיה שאין חובה לגלול המזוזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים