זמן קריאת שמע לפי מג"א

[עושה חדשות]

עם המעבר לשעון חורף, יש לי נחיצות לברר ענין זה, הלכה ולמעשה.

שמעתי פעם טענה כלפי הזמן המופיע בלוחות המודפסים, שאליבא דאמת הוא לא נכון כ"כ, והזמן האמיתי ע"פ מג"א הוא מספר דקות מאוחר יותר, (יותר מעשר דקות). מאידך גיסא ראיתי בקובץ שהעלו כאן בעניני הלכה מאת הגרא"מ שך, שהוא חשש שהזמן האמיתי הוא באמת מוקדם כרבע שעה לזמנים הנדפסים. כעת ברצוני לברר מה שורש הענין הזה, ומה נוקטים בזה בפשטות.

[שומע ומשמיע]

בחלק ההסברים שבלוח עתים לבינה מסביר את זה בפירוט.

[מקדש מלך]

בקצרצרה. יש שתי בעיות עם זמן מ"א.

א. שיש כמה שיטות מתי עלות, ולפי כל שיטה זז קצת.
ב. לדידן דנוהגין כהגאונים, אם כן חישוב צאת הכוכבים צריך להיות לפיהם, ומאידך עלות יותר מ90 דקות קודם (לפי הנהוג 90 דקות לפי מעלות). אבל אם נעשה כך אם כן נגיע לתצואה מגוחכת לפיה חצות הוא כשהחמה עדיין במזרח. וטיקוצינסקי היה מסובך בזה ולא ידע מה להחליט (שמעתי פעם שבלוחות הראשונים שלו עשה כל שנה אחרת), ובסוף הכריע לנהוג את הצאת אליבא דרבינו תם, אבל עדיין הדבר מהוה קושיא על שיטה זו. והרב שך חשש לשיטת מ"א לפי חישוב צאת הכוכבים אליבא דהגאונים, מה שמקדים את זה בכרבע שעה כמדומה.

[יוסף משה]

גם לפי מה שאנו מכנים "שיטת ר"ת" זה לא מסתדר עם חצות, אם לא הולכים לפי 72 דק' שוות בעלות השחר (שזה מנהג די חדש וגם מופרך מסברא).

בס' הזמנים בהבנה הביא מה שכתב הרב שריה דבליצקי זצ"ל בקובץ מאורי יהושע - ביאלא (ד, עמ' לה):

"יש להציע... לחשוב (סוזק"ש) מעמוד השחר ולא לפגום במציאות... קו חצי היום דהיינו חצות האמיתי הוא מציאות ממש הנמדד ע"י כלי מדידה או שעון שמש והוא מאומת ללא פקפוק, וכמו"כ עמוד השחר - איזה (שיעור) עמוד השחר שאנחנו רוצים לנקוט לצורך זה - הוא ג"כ מאומת באופן חשבוני אם כי לא תמיד באופן מציאותי. ועלינו לחשוב ביניהם שש שעות ולחלק חציים לסוף זמן קרי"ש (להמג"א) וארבע שעות מהן לסוף זמן תפילה... ולצורך... זמן מנחה קטנה או חצי השעה לגבי מנחה גדולה ופלג המנחה ושעה עשירית, בזה נתחיל חשבון חדש מקו חצי היום עד השקיעה (לשיטת הלבוש) או עד צאה"כ (לשיטת תרוה"ד).

ואף שמה שהעליתי הוא דבר חדש לחלק באורך השעות של חצי (ה)יום (ה)ראשון לאורך השעות של חצי היום השני... הכל אמת ומתאים למציאות, מה בכך שלא משתווים החצאים, וחותמו של הקב"ה אמת, משא"כ בחישובים האחרים אי המציאות משוואת וקופצת בראש."

[מלבב]

גם לפי מה שאנו מכנים "שיטת ר"ת" זה לא מסתדר עם חצות, אם לא הולכים לפי 72 דק' שוות בעלות השחר (שזה מנהג די חדש וגם מופרך מסברא).

מה הבעיה לפי שיטת רבינו תם במעלות גם בעלות השחר וגם בצאת הכוכבים?

[יוסף משה]

דהיינו זמן ר"ת לפי ר' מאיר פוזן. בסדר - אבל זה מסתדר רק אם נוהגים כן למעשה במוצ"ש וכדומה.

[מלבב]

דהיינו זמן ר"ת לפי ר' מאיר פוזן. בסדר - אבל זה מסתדר רק אם נוהגים כן למעשה במוצ"ש וכדומה.

ואם נוהגים שוות גם בעלות השחר וגם בצאת הכוכבים מה הבעיה?

מה שאפשר לטעון זה שאם נוהגים כשיטת הגאונים לא מסתבר לנהוג כזמן המג״א, אבל הנוהגים כשיטת ר״ת אין בעיה שממ״נ בין אם נוהגים שוות בשניהם בין אם נוהגים מעלות בשניהם חצות יוצא בזמן, ורק אם נוהגים שוות בצאת ומעלות בעלות זה בעיה, אבל מי נוהג כן, ואין סיבה לנהוג כך.

[יוסף משה]

א. בחו"ל יש הרבה שנוהגים 16.1 מעלות בעלות ושוות/8.5 מעלות (גאונים\מנחת כהן) בצאת. אני לא מספיק מכיר את המנהג בא"י.
ב. אין שום הגיון בלנהוג שוות בעלות (במיוחד כשזה יוצא אחרי זמן משיכיר במציאות), וכמעט שאין מקור לכך מלפני המאה שנים האחרונות, וכפי שהאריכו להוכיח בס' דבר יום, הזמנים בהבנה ועוד.

[נהר שלום]

הרב דוד יוסף בקונ' על ר"ת כותב לחלק זמני המג"א 72 דק' לפני הנץ ו72 דק' אחרי שקיעה

[מלבב]

הרב דוד יוסף בקונ' על ר"ת כותב לחלק זמני המג"א 72 דק' לפני הנץ ו72 דק' אחרי שקיעה

שוות או מעלות?

[מלבב]

א. בחו"ל יש הרבה שנוהגים 16.1 מעלות בעלות ושוות/8.5 מעלות (גאונים\מנחת כהן) בצאת. אני לא מספיק מכיר את המנהג בא"י.
ב. אין שום הגיון בלנהוג שוות בעלות (במיוחד כשזה יוצא אחרי זמן משיכיר במציאות), וכמעט שאין מקור לכך מלפני המאה שנים האחרונות, וכפי שהאריכו להוכיח בס' דבר יום, הזמנים בהבנה ועוד.

גם בארץ ישראל נוהגים כך, אבל זה רק קשה לנוהגים כמג״א.

[נהר שלום]

הרב דוד יוסף בקונ' על ר"ת כותב לחלק זמני המג"א 72 דק' לפני הנץ ו72 דק' אחרי שקיעה

שוות או מעלות?

זכור לי שבע"פ שמעתי ממנו שוות אבל צריך לבדוק בפנים. (על אף שלמעשה פסק שיש לחשב זמן ר"ת בשעות זמניות)

[יוסף משה]

הרב דוד יוסף בקונ' על ר"ת כותב לחלק זמני המג"א 72 דק' לפני הנץ ו72 דק' אחרי שקיעה

שוות או מעלות?

זכור לי שבע"פ שמעתי ממנו שוות אבל צריך לבדוק בפנים. (על אף שלמעשה פסק שיש לחשב זמן ר"ת בשעות זמניות)

גם זמניות לא מסתדר עם המציאות.