צירוף לברכת מעין שלש

[כדכד]

מפורש בשו"ע שאדם האוכל ענבים ותפוחים יברך ברכת מעין שלש ופוטר את התפוחים - שאלתי היא מה הדין כאשר אכל פחות מכשיעור מהפרות שמשבעת המינים ופחות מכשיעור מהפירות האחרים אך ביחד יש בהם שיעור לברכה אחרונה - האם גם באופן כזה יברך מעין שלש?
בדומה לזה שאלה נוספת - אם אכל פחות מכזית מיני דגן ופחות מכזית פירות מז' המינים - האם מצטרפים לשיעור לברכת מעין שלש ואם כן באיזה נוסח יברך אותה?

[מה שנכון נכון]

א. ראה מ"ב רי רסק"א. (ויש חולקים).
ב. ראה כה"ח שם סק"ד מהקצשו"ע.

[עזריאל ברגר]

זכור לי שראיתי ברור (אולי במקומות שנסמנו בתגובה הקודמת):
א. בפירות - יברך על העץ, שהרי אפילו אם בירך על העץ אחר אכילת שאר פירות בלבד - יצא ידי חובה.
ב. בשני מינים - יזכיר את שניהם (דמאי אולמיה דהאי מהאי).

והנה זהו אפילו מעיקר הדין, אבל למעשה - הלא רבו כמו רבו הדעות בגודל ה"כזית" ובד"כ לא יימלט מספק שמא באמת אכל כזית מכאו"א מהם, ואם יעשה כפי שכתבתי - יצא י"ח, עכ"פ בדיעבד.

[כדכד]

דברי הרב עזריאל ברגר בשני מינים לצאת מהספק זה רק אם הדין המקורי הוא לברך והשאלה באיזה נוסח אבל אם הדין הוא שאינם מצטרפים אז אין לברך כלום.

[נהר שלום]

מפורש בשו"ע שאדם האוכל ענבים ותפוחים יברך ברכת מעין שלש ופוטר את התפוחים - שאלתי היא מה הדין כאשר אכל פחות מכשיעור מהפרות שמשבעת המינים ופחות מכשיעור מהפירות האחרים אך ביחד יש בהם שיעור לברכה אחרונה - האם גם באופן כזה יברך מעין שלש?
בדומה לזה שאלה נוספת - אם אכל פחות מכזית מיני דגן ופחות מכזית פירות מז' המינים - האם מצטרפים לשיעור לברכת מעין שלש ואם כן באיזה נוסח יברך אותה?

בשתיהם יש אומרים לברך נפשות ויש אומרים לברך מעין שלש, ויש חולקים ואומרים שאין לברך כלל דסב"ל (כ"כ מרן הגרע"י בכמה מקומות וראה בהלכה ברורה סי' רי סי"א).

[עזריאל ברגר]

דברי הרב עזריאל ברגר בשני מינים לצאת מהספק זה רק אם הדין המקורי הוא לברך והשאלה באיזה נוסח אבל אם הדין הוא שאינם מצטרפים אז אין לברך כלום.

מפורש בפוסקים שכל מיני מאכל מצטרפים לברכה אחרונה, ועכ"פ בפירות - הרי בדיעבד יוצא על שניהם בברכת על העץ, ומדוע לא יברכנה?!

[כדכד]

הייתי שמח אם יכתבו יותר בהרחבה או למקורות או בסברות.
במשנה ברורה שציין אליו הרב מה שנכון נכון מצאתי שאם אכל כחצי זית מדבר שמברכים בנ"ר וכחצי זית מדבר שמברכים מעין שלש יברך בנ"ר כי הם מצטרפים לבנ"ר.
לא הבנתי אם הוא מתיחס גם למקרה שאני שאלתי עליו שמדובר בפירות שמברכים עליהם ברכות שונות שאז כשאוכלים כשיעור מז' המינים מברכים מעין ג' ואולי כך הדין גם כאן גם לשיטתו.
מי שכתב "מפורש בפוסקים" לא ברור מנין לקח זאת ואשמח להגדרה יותר ברורה שאפשר לבדוק אותה.

[כדכד]

ראיתי עכשיו במשנ"ב דרשו במשנ"ב ר"י ס"ק א שהביא מחלוקת בדעת הגרשז"א אם כשאכל כחצי זית מזונות וכחצי זית פרי משבעת המינים אם יברך בנ"ר או מעין שלש ויזכיר שניהם

[מה שנכון נכון]

במשנה ברורה שציין אליו הרב מה שנכון נכון מצאתי שאם אכל כחצי זית מדבר שמברכים בנ"ר וכחצי זית מדבר שמברכים מעין שלש יברך בנ"ר כי הם מצטרפים לבנ"ר.
לא הבנתי אם הוא מתיחס גם למקרה שאני שאלתי עליו שמדובר בפירות שמברכים עליהם ברכות שונות שאז כשאוכלים כשיעור מז' המינים מברכים מעין ג' ואולי כך הדין גם כאן גם לשיטתו.

לא רק שדברי הפוסקים סתמם כפירושם שאף בכה"ג, גם מסברא נראה פשוט שאינו רשאי לברך מעין ג' ולהוסיף ברכה בחתימה שלא במקום חיוב. ומה שיוצא בדיעבד אינו ענין לזה. [אכל חצי זית פת וחצי זית תמרים או מזונות יברך בהמ"ז?].
ולפירוש מפורש ראה טוב עין סי' י אות נה שהביא מהכס"א שרצה לחלק כן, ודחה דבריו ושכ"נ מסתימת הכנה"ג (המובא במג"א שהוא מקור האי דינא). וע"ע בא"ח מסעי ס"ה.

[כדכד]

לא משום שיוצא בדיעבד אלא משום שלכתחילה היה לו לברך ברכת מעין שלש אילו היה אוכל כשיעור משני המינים ולא היה מתחייב כלל בברכת בנ"ר ולכן גם הסברה וגם ה"סתמן כפירושן" אינו נראה לענ"ד

[מה שנכון נכון]

לא משום שיוצא בדיעבד אלא משום שלכתחילה היה לו לברך ברכת מעין שלש אילו היה אוכל כשיעור משני המינים ולא היה מתחייב כלל בברכת בנ"ר ולכן גם הסברה וגם ה"סתמן כפירושן" אינו נראה לענ"ד

לא בגלל שהיה מתחייב כתוצאה מאכילת שאר הפירות לברך מעין ג', אלא שהיו נפטרין ממילא (היינו שהיה מתחיב רק בבנ"ר, ופוטרה במעין ג'), משא"כ כאן שהם משמשים ליצירת החיוב, וזה לא מצאנו שיהיה בכוחם.
ה'סתמא כפירוש' של הפוסקים הוא ענין של מציאות. זה לא בגדר פשיטא.
וכאמור כ"כ החיד"א והבא"ח.

[כדכד]

הם לא משמשים ליצירת החיוב אלא לשיעור החיוב. כלומר, זה ענין כמותי ולא מהותי.
לא הבנתי מה זה הסתמן כפירושן שהוא מציאות ולא בגדר פשיטא

[מה שנכון נכון]

הם לא משמשים ליצירת החיוב אלא לשיעור החיוב. כלומר, זה ענין כמותי ולא מהותי.
לא הבנתי מה זה הסתמן כפירושן שהוא מציאות ולא בגדר פשיטא

א. לא מובן לי.
ב. אם היה מקום לחלק בין פירות לשאר דברים, היה לפוסקים לכתוב זאת להדיא, ולא לנקוט בסתמא 'וחצי זית מדבר שמברכים עליו בנ"ר'. וע"כ סתימת דבריהם היא עובדה קיימת, ולומר שלא פירשו כי היה זה פשיטא בעיניהם - רחוק מאד.
ועל הפוסקים הנזכרים שכתבו להדיא שאין חילוק יש להוסיף את הבית יהודה עייאש, הובא בכה"ח סק"ג, וכתב הכה"ח שכ"מ מסתימת שאר פוסקים ע"ש.

[כדכד]

א. לא מדובר ששקדים ותפוחים ייצרו חיוב ברכת מעין שלש אלא שכמות קטנה של שקדים ותפוחים תצטרף לכמות קטנה אחרת של פירות משבעת המינים וכך הם ייצרו שעור לחיוב ברכה זו.
ב. גם אני לא חושב שהפוסקים לא הזכירו זאת בפירוש כי היה להם פשיטא אבל אני כן חושב שיש חילוק שמסברה היה צריך להתיחס אליו ולכן לומר ש"סתמו כפירושו" בנ"ד אינו נראה לי.

[מה שנכון נכון]

אני לא מצליח להבין הבדל בין רב למעט, ובכל מקרה כמדומני שהבאתי מספיק פוסקים מפורשים.

[כדכד]

איזה הבדל בין רב למעט?
כתבתי על הבדל בין צירוף לשיעור לברכה לבין יצירת חיוב בברכה

[כדכד]

ראיתי אח"כ בשלחן הטהור של האדמו"ר מקאמארנא סי' ר"ז סעיף ו שלדעתו המברך על תפוחים מעין ג' לא יצא אפילו בדיעבד מפני שתפוחים אינם שייכים כלל לברכת מעין ג' ואע"פ שנפטרים בה אם אכל גם פיררות משבעת המינים זה משום שסו"ס הם נכללים ב"ועל פרי העץ"
ומכאן עולה כמ"ש הרב מה שנכון נכון קודם שהתפוחים נפטרים רק ע"י גרירה אך אינם יכולים להחיל את החיוב ולפיכך כשלא אכל כשיעור מז' המינים נראה שגם לדעתו אין לברך מעין ג'.

[מה שנכון נכון]

אך החיד"א והכה"ח (ומסתמא עוד פוסקים) אע"פ שכתבו שיוצא יד"ח במעין ג' על תפוחים לבד, וראיה מכך שנפטרים בברכת הענבים כשאכל שיעור מאלו ומאלו, (וכ"פ המ"ב), אפ"ה דעתם שאינם מועילים לצירוף כזית למעין ג'. כך שעדיין חילוק רב בין האופנים.

[עזריאל ברגר]

מצרף צילומים מסדר ברכות הנהנין שבסידורו של בעל התניא פ"ח ה"ז, עם ביאורו של הרב יקותיאל שליט"א גרין.

[כדכד]

א. לא מדובר ששקדים ותפוחים ייצרו חיוב ברכת מעין שלש אלא שכמות קטנה של שקדים ותפוחים תצטרף לכמות קטנה אחרת של פירות משבעת המינים וכך הם ייצרו שעור לחיוב ברכה זו.
ב. גם אני לא חושב שהפוסקים לא הזכירו זאת בפירוש כי היה להם פשיטא אבל אני כן חושב שיש חילוק שמסברה היה צריך להתיחס אליו ולכן לומר ש"סתמו כפירושו" בנ"ד אינו נראה לי.

הסברה שחשבתי לחלק ולומר שאין "סתמו כפירושו" כי עיקר החידוש לענ"ד שרצו להשמיענו הפוסקים שם הוא שדבר שברכתו כשאכל כשיעור מעין שלש מצטרף כשאכל ממנו פחות מכשיעור לדבר שכשהיה אוכל ממנו כשעור היתה ברכתו בנ"ר כדי לברך על ציערוף השעור משניהם בנ"ר אולם בנ"ד שהיתה שייכות לברכת "על העץ" על שני הדברים הם לא דברו.

[כדכד]

מה הדין באוכל כזית מהפירות שמשבעת המינים אך שלא בכא"פ ואוכל בין הפירות האלה פירות שאינם מז' המינים וכל אכילתו היא כן כזית בכא"פ אך יש הפסק בין הפירות שמז' המינים יותר מכא"פ ובאמצע אוכל פירות אחרים - האם מצטרפים למעין שלש בכה"ג?

[עזריאל ברגר]

מה הדין באוכל כזית מהפירות שמשבעת המינים אך שלא בכא"פ ואוכל בין הפירות האלה פירות שאינם מז' המינים וכל אכילתו היא כן כזית בכא"פ אך יש הפסק בין הפירות שמז' המינים יותר מכא"פ ובאמצע אוכל פירות אחרים - האם מצטרפים למעין שלש בכה"ג?

מדוע יצטרפו?!

[כדכד]

משום שיש אכילה של כזית בכא"פ

[עזריאל ברגר]

משום שיש אכילה של כזית בכא"פ

מי שאכל בליל הסדר מצה והפסיק באכילתה ועבר לאכול "חלות תודה ורקיקי נזיר" וכיו"ב וחזר אח"כ לאכול מצה שמורה - האם תאמר שמצטרף חצי הכזית שבתחילה עם חצי הכזית שבסוף?!
(נתתי דוגמא של מאכלים שהם זהים לגמרי בצורתם ובטעמם וכו', וההבדל ביניהם הוא רק הלכתי, וכ"ש וק"ו כשמדובר בפירות שונים לגמרי)

[כדכד]

למה לא?
הענין של כא"פ הוא שאכילת כזסית ביותר זמן ממנו אינה מוגדרת אכילה.
אבל כאשר אכל רק שאכל דברים אחרים שמברכים עליהם אותה ברכה - מנין שלא יצטרפו?
גם בדוגמא של המצות - סו"ס הוא אכל את המצות בכזית בכא"פ ואין נכון שהפסיק באמצע בדברים אחרים

[עזריאל ברגר]

ואם ביניהם הוא הפסיק באכילת חמץ?

[עזריאל ברגר]

עכשיו נזכרתי, שבתערובת איסור בהיתר (ועד"ז גם בחלק מדיני ברכות הנהנין) מצאנו גדר של "תערובת כזית בכדי אכילת פרס", ומכאן ראיה ברורה למה שכתבתי.

[כדכד]

אני מכיר את הגדר הזה אבל לא מובן לי מדוע ראיה משם למה שכתב מר

[עזריאל ברגר]

שם מצאנו שצריך לאכול כזית של הדבר עצמו בתוך זמן של כדי אכילת פרס, ואי אפשר לצרף את מה שאכת בהתחלה עם מה שאכל בסוף, למרות שבוודאי כל זה נחשב "אכילה".

[כדכד]

הגדר של תערובת בענין ברכות הנהנין של כזית בכא"פ הוא שאם יש כזית מדבר אחד שמעורב במשהו אחר באופן שכשיאכל פרס מתוך התערובת יאכל כזית מהדבר שמעורב בו - אזי באופנים מסויימים הברכה נקבעת לפי ה"כזית" ולפחות לחלק מהדעות גם אם אכל כזית מהתערובת כולה ולא אכל כזית מהדבר המעורב (הינו שאכל כזית מהתערובת ולא פרס מהתערובת) זה מה שחשבתי שבא כת"ר לומר וכן גם באיסורים יתכן באופנים מסויימים שאם מעורב כזית איסור בכא"פ של היתר אז זה מגדיר את התערובת כולה כאיסור.
זה מה שחשבתי שרצונו לומר ובאמת לא הבנתי מה זה קשור לכאן.
לפי מה שכותב כת"ר בהודעה האחרונה - אז איני מבין מה החידוש. ברור שיש ענין של כזית בכא"פ לענין ברכות הנהנין או איסורים ואם אכל ביותר מכא"פ אינו חייב. כל מה ששאלתי היה כאשר אכל כזית בכא"פ ר שלא אכל מז' המינים בכא"פ ולא הבנתי איך כת"ר מקשר זאת לתערובות איסורקים.

[כדכד]

כנראה שכוונתי לקמח של מיני דגן שמעורב בדברים נוספים ואופים מזה עוגה שברכתה מעין שלש למרות שיש רק כזית דגן בכא"פ.

גם לדברי מר שאכילת הפירות האחרים נחשבת הפסקה בין ז' המינים - מה הדין כשאוכל אותם ביחד כגון שאוכל תמרים עם שקדים או ענביםעם תפוחים ואוכל כזית בכא"פ אך אינו אוכל תמר לחוד או ענב לחוד בכא"פ?

[עזריאל ברגר]

לפענ"ד צריך לאכול כזית משבעת המינים בכדי אכילת פרס.

אבל מסתבר שהדברים תלויים בחילוקי פרטי הדינים וחילוקי הדעות שבסוגיית "תערובת שיש בה כזית בכדי אכילת פרס"