וכל אשה יודעת איש בראויה ליבעל הכתוב מדבר. מנא ידעי, אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא, העבירום לפני הציץ, כל שפניה מוריקות בידוע שהיא ראויה ליבעל, כל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל.
כיוצא בדבר אתה אומר, וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר. מנא ידעי, אמר רב כהנא הושיבום על פי חבית של יין, בעולה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף. ונעברינהו לפני ציץ, אמר רב כהנא בריה דרב נתן, לרצון להם כתיב לרצון ולא לפורענות (יבמות ס' ב').
ויש לעיין שהרי אמרו (שם ע"ט א') - ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי מאי שנא הני אמר רב הונא העבירום לפני ארון כל שארון קולטו למיתה כל שאין ארון קולטו לחיים.
ואת"ל דניתן לבדוק גם לפני הארון ולא רק לפני הציץ [ואז מהני זה גם לפורענות דישראל, ודומיא דבני שאול. ומטעמא דקרא ד'לרצון להם' לא כתיב אלא בציץ ולא בארון] –
א"כ הדק"ל מפני מה הוצרכו לבדוק את בנות יבש גלעד על פי חבית של יין, ונעברינהו לפני ארון?