ארזי הלבנון כתב:בשו"ת חת"ם סופר (או"ח סי' קפז) האריך בזה, ודחה את פירוש הלבוש (סימן תרעו) שסתר את כל דברי הראשונים, שהכוונה היא משמאל לימין, ולא להיפך.
אשמח אם מישהו ראה מאמר או תשובה המסכמים את הסוגיא היטב, ויעלנה כאן.
תודה
יש סיכום יפהפה בתחילת כרך כט של האנציקלופדיה התלמודית, (ערך "כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין")
להלן הציטוט: (מתוך פרויקט השו"ת. ומטעמי זכויות יוצרים, שאיני בקיא בהם, לא העתקתי גם את ההערות)
[טור א] כל פנות1 שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין2. מצוות, דינים, או מנהגים, הנעשים על ידי הליכה או הקפה וסיבוב מצד אל צד, יש לפנות בהם דרך ימין, שהוא צד של כבוד וחשיבות3.
הפרקים:
א. הכלל מקורו וגדרו;
ב. בכניסה למקדש;
ג. בעליה למזבח;
ד. במתן דמים וזריקתם;
ה. הקפה ביד;
ו. במצוות ומנהגים.
א. הכלל מקורו וגדרו. כלל זה למדוהו מהכתוב בים שעשה שלמה בבית המקדש4: ויעש את הים וגו' עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה5, שמקרא זה מונה והולך דרך ימין, מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח, וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו6, ואתה סובבו מצפון למערב, לימינך אתה הולך7, הא למדת שכל פנות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין8. והלימוד הוא מיתור הכתוב פונים, פונים9. וכן אמרו בברייתא: מה תלמוד לומר פונים פונים, ארבע [טור ב] פעמים, אלא נכנס להיכל פונה לימין; לעזרה, פונה לימין; להר הבית, פונה לימין; עולה לראש המזבח, פונה לימין10. וכן בגבולות ארץ-ישראל* שבפרשת מסעי11, הסדר הוא דרך ימין, שיהושע החולק עומד בפנים הארץ ומסדר גבולותיה מנגב לים ומים לצפון ומצפון למזרח12. וכן בקידוש ירושלים על ידי נחמיה, נאמר: ותהלכת לימין מעל לחומה13, להקיף את העיר בתהלוכות שהלכו דרך ימין, כשפניהם לחלל העיר הלכו תמיד לצד ימינם עד שהקיפו את כולה14.
בכמה דינים ומצוות שאמרו בהם שצריך לפנות דרך ימין, נחלקו באופן הדבר: יש שכתבו שעיקר הדבר הוא לפנות לצד ימין, ואף אם יצטרך להתחיל מצד שמאל15 - וכאשר פני המקיף הם אל המוקף, בזה דרך ימין הוא ממזרח לצפון וכו', ואם פניו כלפי רוחות העולם, בזה דרך ימין הוא ממזרח לדרום וכו'16 - ולכך הכהנים שעולים לדוכן והופכים פניהם אל הקהל, כיון שפניהם למזרח, צריכים לפנות לימינם, והיינו דרך דרום, והופכים פניהם למערב, ובסוף כשמחזירים פניהם להיכל מחזירים דרך ימינם שהוא בצפון17, והוא הנקרא [טור ג] פונה לצד ימין, אף על פי שבדרך זו צריך לעקור רגל שמאל תחילה18; וכן כשמוציא ספר תורה מההיכל להוליכו לתיבה, כיון שמהפך פניו למערב כדי להוליכו לתיבה, צריך לפנות לצד צפון שהוא לימינו, וכשמחזיר הספר תורה מהתיבה להיכל, שפניו לצד מזרח, צריך לפנות לצד דרום שהוא לימינו19; וכן כשמקיפים את הבימה בחג הסוכות, העומדים במזרח ופניהם למערב, מקיפים מצד צפון שהוא לימינם, והעומדים במערב ופניהם למזרח, מקיפים לדרום שהוא לימינם20; וכן בנענוע הלולב מקיף ומנענע מזרח דרום מערב צפון21; וכן בהדלקת נרות חנוכה, מתחיל להדליק בנר השמאלי ופונה לנרות הימניים22.
ויש סוברים שמה שאמרו כל פינות וכו' לא יהיו אלא דרך ימין, היינו שצריך להתחיל מימין, [טור ד] ואף אם יפנה משם לשמאל23, וכמו שמצינו בכתיבת כתבי הקודש שמתחיל מימין וגומר בשמאל24. או שהוא כמו שמצינו בהקפת מזבח החיצון, שהיה כהן עולה בכבש בדרום והתחיל בקרן דרומית מזרחית, ואח"כ מזרחית צפונית וכו'25, לפי שמסתבר שיש לעקור רגל ימין תחילה26. ולכך הכהנים העולים לדוכן והופכים פניהם אל הקהל, כיון שפניהם למזרח, צריכים לפנות מימינם לשמאלם, והיינו מצפון למערב27, וכן בנענוע הלולב צריך לנענע מזרח צפון מערב דרום28, וכן בנרות חנוכה מתחיל בנר הימני ופונה לנרות שבצד שמאל29.
ויש שכתבו שעיקר הדבר הוא שצריך לבחור את הימין, ולכן בנרות חנוכה מתחיל להדליק את הנר הימני, ואחר כך הוא מוכרח לפנות לשמאל30, [טור ה] ואין סברא לומר שיתחיל בשמאל כדי לפנות לימין, שהתחלת ההדלקה היא העיקר, והיא עדיפה על הסוף31, אבל בהקפת הלולב שהוא מנענע תחילה למזרח, פונה הוא משם לימין שהוא הדרום32, וכן הכהנים העולים לדוכן פונים לימין ממזרח דרך הדרום, וממערב דרך הצפון33.
אטר*, שלענין כמה מצוות ודינים נחשבת שמאלו כימין כל אדם, וימינו כשמאל כל אדם34, הוכיחו אחרונים, שלענין פנייה דרך ימין דינו ככל אדם, ופונה דרך ימין העולם35.
הכלל של פנייה דרך ימין, יש מן האחרונים שהוכיחו שדוחה הוא את הכלל של אין-מעבירין-על-המצות*36.
ב. בכניסה למקדש. כל הנכנסים להר-הבית*, נכנסים דרך ימין ומקיפים ויוצאים דרך שמאל37, כגון מי שנכנס בשער שושן שבמזרח, לא יהלך לצד שער חולדה שבדרום, אלא לצד שער טדי שבצפון38, ועל דרך זה בכל מי שנכנס דרך שער מן השערים39. ואף אם אותו המקום שהוא צריך לילך לשם, אם יפנה לשמאל יהיה קרוב אליו, אינו רשאי לפנות לשמאל, אלא צריך לפנות דרך ימין ולהקיף עד שיגיע לאותו מקום, ומשם יצא דרך שמאל של כניסתו, שהוא ימין ביציאתו, שכל פינות שאתה פונה בעזרה ובהר הבית, לא יהיו אלא דרך ימין40, וזהו מורא למקדש41. וכן בחלוקת לחם-הפנים*, שהנכנסים חולקים בצפון, והיוצאים חולקים בדרום42, פירשו בירושלמי הטעם, לפי [טור ו] שכל הנכנסים להר הבית נכנסים דרך ימין ומקיפים ויוצאים דרך שמאל43, והנכנס מהר הבית לעזרה, שהיא מן המזרח למערב, והולך דרך ימין, פוגע בצפון, והיוצא יוצא דרך שמאל, שהוא בדרום44.
אף בהשקאת-סוטה*, שנינו: נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת קבועה בה, ומגביה ונוטל עפר מתחתיה45, ופירשו בגמרא הטעם, לפי שכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין46. ואף על פי שבלא טעם זה היה צריך לפנות לימינו, ששם הטבלה, פירשו אחרונים שאמרו כן, ללמד שלא יפנה לשמאלו ויסבב עד שיגיע לטבלה, אלא שיפנה לימין47, או שאמרו כן כטעם על קביעת הטבלה בצד ימין48.
ג. בעליה למזבח. בכהנים העולים למזבח-החיצון* לצורך עבודה*, שנינו: כל העולים למזבח, עולים דרך ימין ומקיפים ויורדים דרך שמאל49, שאחרי שהוא עולה לראש המזבח, פונה לקרן דרומית מזרחית, שהיא לימינו של העולה, שהכבש בדרומו של מזבח הוא50, ומקיף את המזבח לצרכי עבודה או למתן-דמים* בחטאת* או לסידור המערכה* או להיפוך אברים*51. וכשהוא בא לירד, מקיף סביב למזבח עד שמגיע לכבש, ויורד במערבו של כבש, שהוא לשמאל בעלייתו, ואינו חוזר על העקב, שאם כן נמצא מהלך לצד שמאלו, שהרי פניו למזבח ואינו מחזיר לו עורף52. חוץ מן העולה לשלשה דברים, והם נסוך-המים* בחג, ונסוך היין [טור ז] של נסכים* - שמקומם הוא בקרן מערבית דרומית53 - ועולת-העוף*, כשהיא רבה במזרח - שמקומה של עולת העוף הוא על קרן דרומית מזרחית54, וכשיש שם כהנים רבים, באים ועושים אותה בקרן מערבית דרומית55 - שהיו עולים דרך שמאל וחוזרים על העקב56, שאחרי שהוא עולה למזבח, פונה לשמאל באותה הקרן, וכשגומר חוזר על העקב דרך עלייתו57, שדרך ימין היא לו58. והטעם שאינו עולה דרך ימין ומקיף עד שיגיע לקרן מערבית דרומית, אמרו: נסכים, שמא יתעשנו - המים והיין59 בעשן המערכה, ויין מעושן פסול60 - ועולת העוף, שמא תמות בעשן61.
מקומו של כבש המזבח, שהוא בדרומו של מזבח62, למדוהו מהכתוב: ומעלתהו פנות קדים63, ודרשו בו: כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח64, שתעמיד כבש שיהיו מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח, ותהא אותה הפנייה לימין, ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום65.
ד. במתן דמים וזריקתם. במתן דמים של חטאות הצבור והיחיד על המזבח החיצון66, שנינו: עלה בכבש ופנה לסובב67, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית68, שהכבש בדרום, וכשעולה בו ופניו למזבח, ימינו למזרח, ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח, מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב, היינו דרך ימין69.
אף בזריקת דם עולה* ושלמים ואשם* - שהיא שתי מתנות שהן ארבע, על קרן מזרחית [טור ח] צפונית ועל קרן מערבית דרומית70 - אמרו שמתחיל מקרן מזרחית צפונית, שכיון שבחטאת, שדמה ניתן בעליונה של קרן71, היה עולה בכבש שבדרום ופונה למזרח72, הוא הדין בכל הדמים, שאף על פי שאינו עולה בכבש, שעל הרצפה עומד וזורק למרחוק, שהרי ניתנים למטה מן החוט73, מתחיל להקיף בדרך הדרום, שהוא פני המזבח כפתח כניסת הבית, ומשם פונה לימין ופוגע בקרן דרומית מזרחית תחילה, וכיון ששם אי אפשר לזרוק, לפי שאין לה יסוד74, וזריקה טעונה יסוד75, הרי הוא מקיף ובא עד קרן מזרחית צפונית וזורק76.
על מתן דמים על קרנות המזבח הפנימי, שנחלקו תנאים אם אף בהם פונים דרך ימין, עי' להלן: הקפה ביד.
ה. הקפה ביד. במתן דמים שעל קרנות המזבח-הפנימי*, כגון פר ושעיר של יום הכפורים, שנאמר בהם: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' ונתן על קרנות המזבח סביב77, נחלקו תנאים: לדעת חכמים במשנה, ור' יוסי הגלילי בברייתא, מתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית78, שהם סוברים שבתחילה בא לו הכהן הגדול לקרן מזרחית צפונית ונותן שם79, וחוזר לקרן צפונית מערבית דרך ימין80, ולדעת ר' עקיבא מתחיל מקרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית81, שסובר שהוא יוצא מקדש הקדשים דרך הדרום82, ובא לו למזבח לקרן דרומית מערבית, שהיא ראשונה לו, ושם אינו נותן, שצריך שיצא מכל [טור ט] המזבח83, לפיכך יוצא לקרן מזרחית דרומית ומתחיל שם, וחוזר דרך שמאל לקרן דרומית מערבית84. ופירשו בדעתם שנחלקו אם למדים מתנות פנים ממתנות חוץ - ש"סביב" שנאמר במזבח הפנימי, כ"סביב" שנאמר במזבח החיצון85 - שיש לפנות בו דרך ימין86, ושלדעת ר' עקיבא הסובר שאין למדים פנים מחוץ, אינו פונה לימין, אלא לקרן דרומית מערבית, שבה נתחייב תחילה, לפי שאין-מעבירין-על- המצות*87, או שלדברי הכל למדים פנים מחוץ, אלא שלדעת ר' עקיבא מקיף ביד - ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות, לפי שאינו צריך להקיף ברגל, שהרי המזבח כולו אינו אלא אמה על אמה88 - ואין למדים יד מרגל, ולדעת חכמים ור' יוסי הגלילי, אף במתנות אלו מקיף ברגל, ויש לו לפנות דרך ימין89.
הקפה ביד לימין, מצינו אף בנענועים שבנטילת-לולב*, שאמרו: מוליך ומביא ומעלה ומוריד90, היינו לכל צד מארבעה צדדים, ומעלה ומטה91, שאף על פי שעומד במקומו ומוליך ידיו לצדדים, יש לו לפנות לימין92, שהעומד ופניו למזרח, יקיף דרך ימין וינענע למזרח ולדרום ולמערב ולצפון93. ויש שכתבו להקיף למזרח ולצפון ולמערב ולדרום, ושהוא הנקרא דרך ימין94. ויש שכתבו סדר אחר, שאינו דרך ימין95. וכן בהדלקת נר חנוכה, שעומד במקומו ומדליק, כתבו ראשונים שבכל לילה שמוסיף והולך, מתחיל בנר שבצד שמאל ופונה לנרות שבצד ימין96, ואף כאן [טור י] יש שכתבו להתחיל בנר שבצד ימין ולפנות לנרות שבצד שמאל97. מן האחרונים יש שכתב, שאף הסוברים שלמדים יד מרגל, אין הדברים אמורים אלא במקום ששייך בו הליכה והקפה ברגל, אבל בנר חנוכה וכדומה שלא שייך בו הליכה ברגל, אין למדים יד מרגל, ואין אומרים בזה כל פינות וכו'98.
על הגבהת ספר התורה להראות פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ע"ע הגבהה99.
ו. במצוות ומנהגים. בכמה מצוות או מנהגים, שיש לעשותם על ידי פנייה מצד אל צד, או הקפה, או הליכה ממקום למקום, מצינו שנאמר בהם כלל זה, שיש לעשותם דרך ימין:
בנשיאת-כפים*, שהכהנים עולים לדוכן* ועומדים שם פניהם להיכל100, ואחוריהם כלפי העם, ומחזירים פניהם כלפי העם ומברכים ברכת כהנים101, כתבו ראשונים שכאשר מחזירים הכהנים את פניהם לצבור לברכם, וכן כשמחזירים פניהם מן הצבור אחרי שמברכים, לא יחזירו אלא דרך ימין, שכל פינות שהאדם פונה לא יהיו אלא דרך ימין102, היינו שיחזירו פניהם לצד ימין שלהם103, שכאשר פניהם למזרח, יחזירו פניהם לדרום ואחר כך למערב, וכשפניהם למערב, יחזירו פניהם לצפון ואחר כך למזרח104. ויש שפירשו שהם צריכים להחזיר פניהם תחילה לצד שמאל105.
במנהג שבמקדש, להקיף את המזבח בכל יום מימי חג הסוכות106, וכן בזמן הזה, שנוהגים להעלות ספר תורה על הבימה* ולהקיפה107, שהיא במקום [טור יא] מזבח108, כתבו ראשונים שכל ההקפות הן לימין109, שבזמן שספר התורה על הבימה, צריכים אף העומדים במזרח להפוך פניהם נגד ספר התורה, ואז צפון הוא ימין שלהם110, והעומדים במזרח מקיפים מצפון למערב ולדרום ולמזרח, והעומדים במערב מקיפים מדרום למזרח, לפי שאחוריהם למערב, נמצא שיד ימינם לצד דרום111. ויש שהוסיף, שהיה נראה לו שבשעה שהחזן - שעומד נגד ההיכל - מקיף עם הצבור, היה לו להפך עצמו דרך ימין, כדרך שאמרו כן בנשיאת כפים, לסוברים כן112, אלא שלא נהגו כן, ושמא משום כבוד שכינה וצבור113, שאין זה מן הנכון שיהפוך פניו מתחילה שיהיו אחוריו נגד ההיכל, ומכל מקום צריך להקיף לצפון עם הצבור, אף על פי שאצלו הוא דרך שמאל114.
בקריאת התורה בצבור על הבימה במגדל שבאמצע בית הכנסת115, כתבו הפוסקים שהעולה לתורה והולך ממקומו למגדל, אם שני הדרכים מימינו ומשמאלו שוים, עולה בפתח שהוא לו בדרך ימין, ויורד בפתח שכנגדו116. היתה דרך אחת קצרה ודרך אחת ארוכה, כתבו הפוסקים שעולה בדרך הקצרה117, משום כבוד הצבור, שלא ימתינו לו הרבה118, או משום כבוד התורה, להראות שהיא חביבה עליו וממהר לקרות בה119, ויורד בדרך הארוכה120. ויש שכתבו שלעולם יעלה בפתח שהוא לו דרך ימין121.
[טור יב] אף בהוצאת ספר התורה מההיכל שבמזרח, והולכתו אל הבימה שבמערב122, כתבו הפוסקים שמוליכים אותו דרך צפון, שהאוחז אותו מחזיר פניו לבימה ואחוריו להיכל, ונמצא שיד ימינו לצד צפון, וכשמחזירים את הספר להיכל מוליכים אותו דרך דרום, שכאשר מוליכו מהבימה להיכל נמצא שיד ימינו לצד דרום123, ומצדדים אחרונים שזה אפילו כשדרך שמאל קצרה יותר124. ויש שכתב שילך בדרך הקצרה, כמו שאמרו כן בעולה לקריאת התורה125.
על הנענועים בנטילת לולב דרך ימין, ועל הדלקת נר חנוכה דרך ימין, עי' לעיל: הכלל מקורו וגדרו; הקפה ביד.
בפסיעת ג' צעדים לאחוריו לאחר תפילת העמידה, יש מהראשונים שכתבו שצריך לפסוע בימין תחילה משום כל פינות126, ויש שכתבו שאין אומרים בזה כל פינות כיון שאינו פונה לשום צד127.
אנציקלופדיה תלמודית כרך כט, כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין [טור א]