אבן זועקת כתב:לזה צריך לבקש רשות מכל המגיבים.
זה שאתה פותח האשכול כבר לא מוצא בו עניין, זה לא סיבה למחוק לאנשים כמו מקדש מלך את כל ההשקעה.
מקדש מלך כתב:אבן זועקת כתב:לזה צריך לבקש רשות מכל המגיבים.
זה שאתה פותח האשכול כבר לא מוצא בו עניין, זה לא סיבה למחוק לאנשים כמו מקדש מלך את כל ההשקעה.
יישר כח על ההכרה בהשקעה.
הרב מגדל, אולי תנסה לנהל דיון פורה. במקום לטעון שוב ושוב שלא מבינים אותך. תתמקד בתמצית הטיעונים ותפריך אותם באופן ברור.
מגדל כתב:
אני כמובן מקבל את דבריו של אבני גזית, ואף מודה לכם בפירוש על הכוונה והרצון הטוב. ישלם ה שכרכם, כפלי כפליים.
אבני גזית כתב:מגדל כתב:
אני כמובן מקבל את דבריו של אבני גזית, ואף מודה לכם בפירוש על הכוונה והרצון הטוב. ישלם ה שכרכם, כפלי כפליים.
מהיכן דנתוני?
שמואל_הקטן כתב:אבני גזית כתב:מגדל כתב:
אני כמובן מקבל את דבריו של אבני גזית, ואף מודה לכם בפירוש על הכוונה והרצון הטוב. ישלם ה שכרכם, כפלי כפליים.
מהיכן דנתוני?
נתחלף לו אבן גזית באבן זועקת, ואולי מחמת התוס' ב"ב ב. ד"ה כפיסין.
שמואל_הקטן כתב:אבני גזית כתב:מגדל כתב:
אני כמובן מקבל את דבריו של אבני גזית, ואף מודה לכם בפירוש על הכוונה והרצון הטוב. ישלם ה שכרכם, כפלי כפליים.
מהיכן דנתוני?
נתחלף לו אבן גזית באבן זועקת, ואולי מחמת התוס' ב"ב ב. ד"ה כפיסין.
מגדל כתב:אני בחרתי להתמקד בפאן אחד, והוא הפאן של קבלת האר"י בדגש על סיעת הרש"ש.
צדקו דברי ישא ברכה, שהקבלה נותנת עומק נוסף לתפילה הפשוטה, התייחסתי לכך, וציינתי שכך עולה מן ספרי הקבלה הטרום-לוריאנים.
מגדל כתב:לגבי מה שכתבת על יחוד או"א, אינני בקיא בספריו, אבל זה נשמע ניסוח רש"שניקי.
דורשי יחודך כתב:הרב מגדל:
מה שרוב המגיבים לא מזדהים עם השאילה, איננו אומר שאין רבים אחרים הקוראים ומזדהים.
לענ"ד מאחר והשאילה היא שאילה שצריכה להשאל, והמעוררת מחשבה, היה אולי כדאי לחוס עליה ולהשאיר אותה.
ומי יודע, אולי יבא יום ומישהו יכתוב כאן תשובה המניחה את הדעת!
מגדל כתב:שלום וברכה, ברצוני לפרוש בפניכם שאלה שאני מתחבט בה כבר שנים מספר, ופניתי איתה לאנשים מסוגים שונים, ועדיין לא קיבלתי מענה אשר יניח את דעתי.
....
ועתה אני עומד נבוך, וכי לזה יקרא תפילה? האדם פשוט פועל במימד הרוחני\מיסטי של היקום, וכביכול מארגן לעצמו דברים, ובזה נחשב שהוא מתפלל?
דורשי יחודך כתב:הרב מגדל:
מה שרוב המגיבים לא מזדהים עם השאילה, איננו אומר שאין רבים אחרים הקוראים ומזדהים.
לענ"ד מאחר והשאילה היא שאילה שצריכה להשאל, והמעוררת מחשבה, היה אולי כדאי לחוס עליה ולהשאיר אותה.
ומי יודע, אולי יבא יום ומישהו יכתוב כאן תשובה המניחה את הדעת!
שים-שלום כתב:שמא משלו של רבי עובדיה הדאיה יענה על השאלה
(שערי רחמים ח"ג סי' רנה):
משל למלך שעשה גן ונטע בו כל מיני אילנות וכל מיני נטיעות, וכל אילן ואילן וכל נטיעה ונטיעה צרין לה מים להשקותה שיעור אחד. יש אילן שציין לה כל יום פח מים אחד, ויש חצי ויש כוס אחד... והמשקה את הגן הוא איש פשוט ולא יוכל לשער ולתת מים לכל אילן מה שצריך לה בדיוק. מה עשה המלך, מרוב חכמתו? עשה חשבון כמה צריך מים להשקות לכל הגן, כל יום, ועשה בריכה אחת, שיעור שתכניס בה כל השיעור הצריך, ועשה לו לכל אילן ולכל נטיעה צינור אחד שימשיך מים הצריך לאותו אילן ולאותה נטיעה... והביא אדם ואמר לו שיגלגל הגלגל המכונה, וימשיך מים מהבור לבריכה וימלא הבריכה דווקא, ויקבל שכרו. והמים הולכים מאליהם מהצינורות לכל אחד מה שצריך לו...
והנמשל עלינו, מורנו רב האר״י ז״ל ומורנו רב שר שלום ז״ל [הרש״ש], תיקנו לנו התפילות והמצוות כל אחד מה שצריך לברר ולתקן ובונה עולמות, ומושך מוחין ומעלה ומוריד, כפי מה שסדרו לנו... ואין שום אדם כמונו יוכל לכוין כהוגן, ולהשיג ולדעת דבר שהוא ברומו של עולם... א׳׳כ מה עשו אלו המלכים שמהם נתפשטה הקבלה וכוונת התפילות, סדרו לנו סדר התפילות וסדר המשכת המוחין...ואנחנו לא נוכל להשיג ולכוין כל אחד כהוגן! מה עושים אנחנו? מכוונים על דעתם, ורואים הסדר הכתוב בסידור, וצורת הנרנח״י דוקא, כמו האדם הפשוט, המגלגל הגלגל ומושך מים מן הבור, וממלא הבריכה, והמים הולכים בצינורות לכל אילן ואילן ומשקה אותם כפי הצריך להם. כך ע״י תפילותינו בכוונה, אנחנו ממלאים הבריכה מים דווקא, ונחשב לנו כאילו השקינו לכל אילן ואילן ונתקן הכל על ידינו.
פרנצויז כתב:מגדל כתב:אני בחרתי להתמקד בפאן אחד, והוא הפאן של קבלת האר"י בדגש על סיעת הרש"ש.
צדקו דברי ישא ברכה, שהקבלה נותנת עומק נוסף לתפילה הפשוטה, התייחסתי לכך, וציינתי שכך עולה מן ספרי הקבלה הטרום-לוריאנים.מגדל כתב:לגבי מה שכתבת על יחוד או"א, אינני בקיא בספריו, אבל זה נשמע ניסוח רש"שניקי.
בלי להכנס לעצם הדיון, יש להעיר (עם כל הכבוד, ואחר המחילה) על הניסוח המגדל'ניקי, שמריח ריח לא נעים של זלזול מסויים באר"י הקדוש ותלמידיו וברש"ש. חשוב להדגיש שאפשר לשאול שאלות כי תורה היא וללמוד אנו צריכים, אך ראוי לשמור על שפה מכבדת המתאימה לבית מדרש זה. (וא"ש את"מ).
ישא ברכה כתב:דורשי יחודך כתב:הרב מגדל:
מה שרוב המגיבים לא מזדהים עם השאילה, איננו אומר שאין רבים אחרים הקוראים ומזדהים.
לענ"ד מאחר והשאילה היא שאילה שצריכה להשאל, והמעוררת מחשבה, היה אולי כדאי לחוס עליה ולהשאיר אותה.
ומי יודע, אולי יבא יום ומישהו יכתוב כאן תשובה המניחה את הדעת!
את השאלה בנוסח של הרב מגדל לא הבנתי, אולי תנסח את השאלה בנוסח שונה ונבין.
מגדל כתב:שים-שלום כתב:שמא משלו של רבי עובדיה הדאיה יענה על השאלה
(שערי רחמים ח"ג סי' רנה):
משל למלך שעשה גן ונטע בו כל מיני אילנות וכל מיני נטיעות, וכל אילן ואילן וכל נטיעה ונטיעה צרין לה מים להשקותה שיעור אחד. יש אילן שציין לה כל יום פח מים אחד, ויש חצי ויש כוס אחד... והמשקה את הגן הוא איש פשוט ולא יוכל לשער ולתת מים לכל אילן מה שצריך לה בדיוק. מה עשה המלך, מרוב חכמתו? עשה חשבון כמה צריך מים להשקות לכל הגן, כל יום, ועשה בריכה אחת, שיעור שתכניס בה כל השיעור הצריך, ועשה לו לכל אילן ולכל נטיעה צינור אחד שימשיך מים הצריך לאותו אילן ולאותה נטיעה... והביא אדם ואמר לו שיגלגל הגלגל המכונה, וימשיך מים מהבור לבריכה וימלא הבריכה דווקא, ויקבל שכרו. והמים הולכים מאליהם מהצינורות לכל אחד מה שצריך לו...
והנמשל עלינו, מורנו רב האר״י ז״ל ומורנו רב שר שלום ז״ל [הרש״ש], תיקנו לנו התפילות והמצוות כל אחד מה שצריך לברר ולתקן ובונה עולמות, ומושך מוחין ומעלה ומוריד, כפי מה שסדרו לנו... ואין שום אדם כמונו יוכל לכוין כהוגן, ולהשיג ולדעת דבר שהוא ברומו של עולם... א׳׳כ מה עשו אלו המלכים שמהם נתפשטה הקבלה וכוונת התפילות, סדרו לנו סדר התפילות וסדר המשכת המוחין...ואנחנו לא נוכל להשיג ולכוין כל אחד כהוגן! מה עושים אנחנו? מכוונים על דעתם, ורואים הסדר הכתוב בסידור, וצורת הנרנח״י דוקא, כמו האדם הפשוט, המגלגל הגלגל ומושך מים מן הבור, וממלא הבריכה, והמים הולכים בצינורות לכל אילן ואילן ומשקה אותם כפי הצריך להם. כך ע״י תפילותינו בכוונה, אנחנו ממלאים הבריכה מים דווקא, ונחשב לנו כאילו השקינו לכל אילן ואילן ונתקן הכל על ידינו.
אני מבין בדעתי הדלה, שהרב מתייחס כאן לעניין קוצר ידינו לכווין, ולא לעצם סוגיית הכוונות.
גם הוא מסכים שבמצב מתוקן, היה עלייך ללכת ולהשקות את העצים כפי הצורך, ולאחר מכן לקטוף מהן את הפירות. ובמקרה הכי טוב, לומר תודה למי שנטע אותם.
שים-שלום כתב:מגדל כתב:שים-שלום כתב:שמא משלו של רבי עובדיה הדאיה יענה על השאלה
(שערי רחמים ח"ג סי' רנה):
משל למלך שעשה גן ונטע בו כל מיני אילנות וכל מיני נטיעות, וכל אילן ואילן וכל נטיעה ונטיעה צרין לה מים להשקותה שיעור אחד. יש אילן שציין לה כל יום פח מים אחד, ויש חצי ויש כוס אחד... והמשקה את הגן הוא איש פשוט ולא יוכל לשער ולתת מים לכל אילן מה שצריך לה בדיוק. מה עשה המלך, מרוב חכמתו? עשה חשבון כמה צריך מים להשקות לכל הגן, כל יום, ועשה בריכה אחת, שיעור שתכניס בה כל השיעור הצריך, ועשה לו לכל אילן ולכל נטיעה צינור אחד שימשיך מים הצריך לאותו אילן ולאותה נטיעה... והביא אדם ואמר לו שיגלגל הגלגל המכונה, וימשיך מים מהבור לבריכה וימלא הבריכה דווקא, ויקבל שכרו. והמים הולכים מאליהם מהצינורות לכל אחד מה שצריך לו...
והנמשל עלינו, מורנו רב האר״י ז״ל ומורנו רב שר שלום ז״ל [הרש״ש], תיקנו לנו התפילות והמצוות כל אחד מה שצריך לברר ולתקן ובונה עולמות, ומושך מוחין ומעלה ומוריד, כפי מה שסדרו לנו... ואין שום אדם כמונו יוכל לכוין כהוגן, ולהשיג ולדעת דבר שהוא ברומו של עולם... א׳׳כ מה עשו אלו המלכים שמהם נתפשטה הקבלה וכוונת התפילות, סדרו לנו סדר התפילות וסדר המשכת המוחין...ואנחנו לא נוכל להשיג ולכוין כל אחד כהוגן! מה עושים אנחנו? מכוונים על דעתם, ורואים הסדר הכתוב בסידור, וצורת הנרנח״י דוקא, כמו האדם הפשוט, המגלגל הגלגל ומושך מים מן הבור, וממלא הבריכה, והמים הולכים בצינורות לכל אילן ואילן ומשקה אותם כפי הצריך להם. כך ע״י תפילותינו בכוונה, אנחנו ממלאים הבריכה מים דווקא, ונחשב לנו כאילו השקינו לכל אילן ואילן ונתקן הכל על ידינו.
אני מבין בדעתי הדלה, שהרב מתייחס כאן לעניין קוצר ידינו לכווין, ולא לעצם סוגיית הכוונות.
גם הוא מסכים שבמצב מתוקן, היה עלייך ללכת ולהשקות את העצים כפי הצורך, ולאחר מכן לקטוף מהן את הפירות. ובמקרה הכי טוב, לומר תודה למי שנטע אותם.
יתכן, אך העיקרון במקומו עומד. איננו כופים פעולות רוחניות על הבורא ח"ו, אלא במעשה הכוונות נעשים שותפים בתיקון כפי רצון הבורא ית'.
ונלענ"ד שאין להקשות מנוסח התפילה שנתקן בלשון בקשה, אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך. ששתי נושאים נפרדים הם, הא' פשט התפילה, ורובד נוסף והוא התיקון הנעשה על ידה.
וכן משמע מדברי רבנו האר"י (סוף דרוש ד מדרושי הלילה):
"הכלל העולה מכל זה הוא כי נתבאר לך איך כמה גדולה ונפלאה מעלת אדם העושה כסדר שאמרנו שיכוין אל הזווגים הנעשים בכל יום מתחלת תפלת ערבית עד סוף תפלת המנחה ואין ספק שהיודע לכוין כל זה על אמיתותו גורם שהזווגים הנזכרים נעשית על ידו ממש, ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהן מתקיימים למעלה...".
ומשמע שנעשים בכ"א, אך המכוין זוכה שירשמו הזיווגים לזכותו.
עתה ראיתי את דבריו ותמה ותמה אקרא.מגדל כתב:ישא ברכה כתב:דורשי יחודך כתב:הרב מגדל:
מה שרוב המגיבים לא מזדהים עם השאילה, איננו אומר שאין רבים אחרים הקוראים ומזדהים.
לענ"ד מאחר והשאילה היא שאילה שצריכה להשאל, והמעוררת מחשבה, היה אולי כדאי לחוס עליה ולהשאיר אותה.
ומי יודע, אולי יבא יום ומישהו יכתוב כאן תשובה המניחה את הדעת!
את השאלה בנוסח של הרב מגדל לא הבנתי, אולי תנסח את השאלה בנוסח שונה ונבין.
כבר הטיב לעשות כן הגדול, שמואל הקטן. עיין שם ורווה נחת.
או שגם דבריו אינם מובנים לכבודו.
מגדל כתב:שים-שלום כתב:מגדל כתב:
אני מבין בדעתי הדלה, שהרב מתייחס כאן לעניין קוצר ידינו לכווין, ולא לעצם סוגיית הכוונות.
גם הוא מסכים שבמצב מתוקן, היה עלייך ללכת ולהשקות את העצים כפי הצורך, ולאחר מכן לקטוף מהן את הפירות. ובמקרה הכי טוב, לומר תודה למי שנטע אותם.
יתכן, אך העיקרון במקומו עומד. איננו כופים פעולות רוחניות על הבורא ח"ו, אלא במעשה הכוונות נעשים שותפים בתיקון כפי רצון הבורא ית'.
ונלענ"ד שאין להקשות מנוסח התפילה שנתקן בלשון בקשה, אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך. ששתי נושאים נפרדים הם, הא' פשט התפילה, ורובד נוסף והוא התיקון הנעשה על ידה.
וכן משמע מדברי רבנו האר"י (סוף דרוש ד מדרושי הלילה):
"הכלל העולה מכל זה הוא כי נתבאר לך איך כמה גדולה ונפלאה מעלת אדם העושה כסדר שאמרנו שיכוין אל הזווגים הנעשים בכל יום מתחלת תפלת ערבית עד סוף תפלת המנחה ואין ספק שהיודע לכוין כל זה על אמיתותו גורם שהזווגים הנזכרים נעשית על ידו ממש, ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהן מתקיימים למעלה...".
ומשמע שנעשים בכ"א, אך המכוין זוכה שירשמו הזיווגים לזכותו.
הלשון כאן איננה מכרעת לצד אחד. אפשר גם להבין שכוונתו אל הזיווגים שצריכים להיעשות בכל יום ויום.
ואני חושב שהדעה אשר אתה מכווין אליה, היא קיצונית ביותר, וכי סבור אתה שאין אנו משפיעים באמת למעלה?
הכל רק בכאילו?
אוצר החכמה כתב:איני מבין איך אתה יכול לחשוב שהספירות הם מערכת בפני עצמה כלשונך כשמבואר בספרים שהספירות הם אלוקות.
וודאי אינם מערכת הטבע שהיא מהנבדלים (הפחותים - בעשיה) ואיך תערב זה עם זה.
ודברי הרב ברי ושמא מבוארים.
אוצר החכמה כתב:אתה מערבב שני עניינים. להבנתך אין הבדל בין הנבדלים והספירות וחס מלומר כן.
אבל יבא הרב ברי ושמא ויבאר את העניין אם ירצה.
מגדל כתב:אוצר החכמה כתב:איני מבין איך אתה יכול לחשוב שהספירות הם מערכת בפני עצמה כלשונך כשמבואר בספרים שהספירות הם אלוקות.
וודאי אינם מערכת הטבע שהיא מהנבדלים (הפחותים - בעשיה) ואיך תערב זה עם זה.
ודברי הרב ברי ושמא מבוארים.
כשאמרתי שהספירות הינם מערכת עצמית קיימת, לא כיוונתי לדבר במושגי סוגיית עצמות וכלים. כמדומני שדבריו של הרמ"ק בזה נתקבלו על כולם.
כוונתי הייתה, שישנה מציאות אמיתית כזו, וממילא, שייך לפעול בה. ואע"פ שהיא גם עצמות, ונמשכת מאיתה כל רגע ורגע.
והדוגמא הברורה לכך היא כל דבר שאנו עושים, שהרי כל דבר בעולם לכל השיטות בסוגיית הצמצום, הינו נמשך ומתהווה, בין אם ישירות, ובין אם ע"י שרשרת מסויימת, מהמאציל יתברך. וכשם שאנו יכולים לפעול בעולם החומרי, כך אנו יכולים לפעול גם בעולם הרוחני. [ לפי תפיסת המקובלים כמובן.]
ואני הנני מביא בברית נאמנה, והיא הנותנת עצה הוגנת לכל מסתכל בס' הזה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דבר ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם לאוזן מקובל מבין, והסברא בהן אולת, מחשבה מועלת רבת הנזקין מונעת התועלת, אל יאמר בשוא נתעה כי לא תבואהו בסברותיו רק רעה, כי ידברו אל ה' סרה אשר לא יכלו כפרה, שנאמר אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח, אל יהרסו אל ה' לראות, כי ה' אש אוכלה הוא אל קנאות.
בריושמא כתב:ג.
וכשם שכל המתפלל ומזכיר את י"ג מידות הרחמים יודע כי אין הוא עצמו מפעיל את י"ג מידות הרחמים, אלא הוא מבקש מה' ית' שהוא יואיל ברצונו המוחלט להתגלות אלינו במידות הרחמים ולא במידות הדין, כך בדיוק – כך בדיוק נמרץ – יודע כל מקובל כי אין הוא עצמו מפעיל את הספירות אלא הוא מבקש מה' ית' שהוא יואיל ברצונו המוחלט להתגלות אלינו בספירה פלונית ובספירה אלמונית.
אין בין בקשת י"ג מידות הרחמים ובין כוונת המשכת השפע מאבא ואימא אל זעיר אנפין ונוקביה ולא כלום. שתי אלו היינו הך הן! כאן וכאן מבקש האדם בתפילתו מה' ית' לבדו כי הוא ברצונו יקשיב לתחינת האדם ויתגלה במידות הרחמים וימשיך את השפע לעולמנו.
אוצר החכמה כתב:אני לא הבנתי נושא אחר בשאלת פותח האשכול. האם לפי הבנתו כשמשה רבינו אומר לאהרן לקחת קטורת ולכפר על בני ישראל כדי לעצור את המגיפה גם שם זה בעצם לא תפילה והיה מקום להתפלא למה בחר משה בדרך כזאת ולא בתפילה?
(אני יודע שאפשר להשיב שאה"נ כאן ידע משה שזו הדרך אע"פ שרוב בקשותינו צריכות להיות בתפילה ולכן לא שאל משם אבל לא ניחא לי בתשובה כזאת).
בריושמא כתב:
ח.
דברים שלמים על האצילות ועל ספירותיה, אך קצרים, כתבתי בתחילת הספר 'קבלת הראי"ה', ולטובת המעיינים והמעוניינים אני מצרף כאן את העמודים הללו.
מקדש מלך כתב:איפה הלשם אומר דבר כזה?
ומה לשונו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים
