לאן נעלמו כל אותן ה"תילין תילין של הלכות" שדרש רבי עקיבא?

[טוב וחסד]

במנחות (דף כט, ע"ב) מסופר: "בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות". איך זה שלא נמצא זכר לכך בתלמוד בבלי וירושלמי, הרי הקב"ה העיד על כך בפני משה רבינו ע"ה?!

[שייף נפיק]

אולי יש קצת רמז במדרש אותיות דרבי עיקבא

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.

והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?

[עקביה]

אפשר שלא נעלמו, אלא אותן הלכות שאנו מכירים כיום, גם מדרבנן, הוא הראה להם מקור ומקום בכתרי האותיות.

[תוכן]

במנחות (דף כט, ע"ב) מסופר: "בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות". איך זה שלא נמצא זכר לכך בתלמוד בבלי וירושלמי, הרי הקב"ה העיד על כך בפני משה רבינו ע"ה?!

לא הבנתי מה אתה שח. הרי כל אלפי הלכות תורה שבעל פה, הם ניתלים בתורה שבכתב, ולזה כוונת הגמרא.

[אוצר החכמה]

ואת זה לא ידע מרע"ה וכל החכמים שאחריו עד ר"ע?

[החושב]

אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.
והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?

אני הבנתי את שאלתו כך:
הש"ס מלא במחלוקות רבי עקיבא עם חבריו, בהם כל אחד מהצדדים מביא ראיות לדבריו.
איך קרה שאף אחד מהטיעונים של רבי עקביא אינו נסמך על איזה כתר באותיות?

[אוצר החכמה]

אם כך תשאל גם למה לא נמנה בין י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם כתרי אותיות?
אלא כנראה שדרשת כתרים או קוצים כלשון הגמרא אינה דרשה מכרעת כמו י"ג מידות אלא היא רמז. ואם כך לא קשה גם מה ששאלת.

[ארזי הלבנון]

אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.

והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?

אין הכי נמי,
והשאלה שלו הרבה יותר פשוטה -
יש עדויות לכל מיני מספרים אסטרונומיים של דיוקים והלכות כפי שציינת אליהם, והשאלה היא מאד תמימה - מדוע אין להן זכר? מדוע לא ראו לנכון חכמי אותו דור לכתוב אותן?

[אוהב עמו]

שמעתי מהגר"א גרבוז שכל אותם ההלכות שאנחנו לומדים מקל וחומר ומי"ג מידות הם הם התילי תילים של הלכות שלמד רבי עקיבא

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.

והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?

אין הכי נמי,
והשאלה שלו הרבה יותר פשוטה -
יש עדויות לכל מיני מספרים אסטרונומיים של דיוקים והלכות כפי שציינת אליהם, והשאלה היא מאד תמימה - מדוע אין להן זכר? מדוע לא ראו לנכון חכמי אותו דור לכתוב אותן?

ואי ההבנה שלי עוד יותר פשוטה. בקושי יש אחד בדור מאיתנו שמצליח לדעת את מה שכן כתבו לנו ואיך היית יודע כמויות "אסטרונומיות" כהגדרתך של לימודים.

[ארזי הלבנון]

ואי ההבנה שלי עוד יותר פשוטה. בקושי יש אחד בדור מאיתנו שמצליח לדעת את מה שכן כתבו לנו ואיך היית יודע כמויות "אסטרונומיות" כהגדרתך של לימודים.

קשה לי לקבל טיעון שכזה. וכי זו סיבה מספקת בעיניך שיאבדו חידושי תורה אדירים שכאלה? כי לנו (לך ולי?) יהיה קשה ללמוד?

בל נשכח שמדובר על דיוקים הלכתיים ולא קבליים/רעיוניים וכו' לפי מה שאני מבין מדברי הגמ'.

[החושב]

עלה לי רעיון (בהקשר לשאלה, מדוע אנו לא מוצאים בדברי רבי עקיבא בש"ס שום דרשה המבוססת על קוץ כל שהוא).
אבל רציתי להקדים בשתי שאלות נוספות.
א. הכתרים של האותיות אינם משתנים ממקום למקום. ובעצם זה מבחינה מסוימת זהו חלק מצורת האות (העניין מפורש ברש"י שבת פט. בהקשר זה דווקא). אז איך שייך לדרוש תילין תילין של הלכות על כל קוץ?
ב. בעניין קשירת הכתרים לאותיות מבואר בשבת (פט.) שהקב"ה אמר למשה 'היה לך לעזרני' - לומר 'תצלח מלאכתך'. ותמוה, מה שייך בזה 'תצלח מלאכתך'? וכי לא ברור גם בלי זה שהקב"ה יעשה את מלאכתו בצורה המושלמת ביותר? בשלמא בעניינים כמו 'ישמעאל בני ברכני' ובירכו 'שיכבשו רחמיך את כעסך' וכו'. שהקב"ה רוצה שיתפללו אליו, שיעוררו מידת רחמים או מידה אחרת שהיא נצרכת בשעה זו. אבל מה שייך לומר 'תצלח מלאכתך'?

לכן נראה לי שעניין הכתרים לאותיות התורה - הוא עניין השראת השכינה על התורה (כפי שיתבאר). ובדומה למה שאמרו שכאשר אמרו ישראל 'נעשה ונשמע' קשרו להם מלאכים שני כתרים. ופירש רש"י שזהו 'זין השכינה'. כלומר זכו על ידי זה שתשרה השכינה עליהם עצמם [ורק אחרי חטא העגל השראת השכינה התאפשרה במקום מסוים בלבד - במשכן. וכמו שכתב הרמב"ן].
וכמו שאמרו שהשכינה שורה בד' אמות של ההלכה.
הקב"ה הטביע בטבעה של התורה שלימודה - זהו ההתחברות לשכינה.
וזהו העניין של קשירת הכתרים - הקב"ה משרה את שכינתו על התורה.

מה שאמרו שרבי עקיבא דרש תילין תילין של הלכות על כל קוץ - אין הכוונה שהוא ניתח צורת הכתרים על אות במילה מסוימת ומתוך כך הגיע למסקנות. אלא הכוונה שהוא זכה להידבק בשכינה על ידי לימוד התורה, והידבקות זו אפשרה לו להבין ולחדש עוד.
לכן, אם שאלנו - למה לא מוצאים דרשות המדוברות - התשובה היא: מוצאים ומוצאים. החידושים של ר"ע בכל הש"ס - הם הם הדברים.
לפי זה גם מובן שהיה שייך בזה 'תצלח מלאכתך'. משום שהעניין הזה של השראת השכינה על ידי לימוד התורה - עם ישראל צריכים לזכות לזה, ויש כאן מקום גדול לעורר רחמים.

[עזריאל ברגר]

הכתרים של האותיות אינם משתנים ממקום למקום. ובעצם זה מבחינה מסוימת זהו חלק מצורת האות.

אולי זה שנוי במחלוקת ראשונים.
להרמב"ם (הלכות תפילין ב,ט) יש לפעמים תגים מיוחדים לאותיות מסוימות.
וכן ראיתי בבעל הטורים שמביא לפעמים תגים על אותיות מסוימות.
ולמעשה יש סופרים שמתייגים ע"פ מסורות שונות מלבד ג התגים שבשעטנ"ז ג"ץ ומלבד התג שבבד"ק חי"ה.

[סעדיה]

הכתרים של האותיות אינם משתנים ממקום למקום. ובעצם זה מבחינה מסוימת זהו חלק מצורת האות.

אולי זה שנוי במחלוקת ראשונים.
להרמב"ם (הלכות תפילין ב,ט) יש לפעמים תגים מיוחדים לאותיות מסוימות.
וכן ראיתי בבעל הטורים שמביא לפעמים תגים על אותיות מסוימות.
ולמעשה יש סופרים שמתייגים ע"פ מסורות שונות מלבד ג התגים שבשעטנ"ז ג"ץ ומלבד התג שבבד"ק חי"ה.

לכו"ע יש תגין מיוחדים באותיות מסוימות, עי' בספר תגי.
המח' ראשונים הוא האם 'שעטנ"ז ג"ץ' שבגמ' היינו התגין הרגילים שבכל שי"ן עי"ן וכו', או דמיירי מהתגין המיוחדים שיש על שי"ן מסויים שבמזוזה וכן על עי"ן מסויים וכו'.

בפשטות הדרשות של ר' עקיבא היו על התגין המיוחדים שבספר תגי.

[החושב]

בפשטות הדרשות של ר' עקיבא היו על התגין המיוחדים שבספר תגי.

יתכן באמת שכך היה ראוי לומר מסברא בפשטות. אלא שרש"י לא פירש כך.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א
בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות.
רש"י מסכת שבת דף פט עמוד א
קושר כתרים - כגון הנך דאמרינן בפרק הבונה (שבת קד, א): תגא דקו"ף לגבי רי"ש, וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות שלשה זיונים כדאמרינן (במנחות כט, ב), ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט, וכן ראש השי"ן השמאלי, וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן.

[סעדיה]

בפשטות הדרשות של ר' עקיבא היו על התגין המיוחדים שבספר תגי.

יתכן באמת שכך היה ראוי לומר מסברא בפשטות. אלא שרש"י לא פירש כך.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א
בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות.
רש"י מסכת שבת דף פט עמוד א
קושר כתרים - כגון הנך דאמרינן בפרק הבונה (שבת קד, א): תגא דקו"ף לגבי רי"ש, וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות שלשה זיונים כדאמרינן (במנחות כט, ב), ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט, וכן ראש השי"ן השמאלי, וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן.

וע"ע בדברי הרמב"ן בהקדמה לפירושו על התורה.

[טור תלגא]

אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.

דבר מעניין בפי' האדמו"ר מראדזין לצוואת ר' אליעזר הגדול שכתב קונטרס מיוחד לפרש במציאות שלש מאות הלכות במגדל הפורח באויר.

[תוכן]

ואת זה לא ידע מרע"ה וכל החכמים שאחריו עד ר"ע?

משה רבינו ידע את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה מפי הגבורה, אבל הדרך להוציא כל הלכה עד לפרט הכי קטן מהפסוקים, זה לימד ר' עקיבא.

[אוצר החכמה]

ואי ההבנה שלי עוד יותר פשוטה. בקושי יש אחד בדור מאיתנו שמצליח לדעת את מה שכן כתבו לנו ואיך היית יודע כמויות "אסטרונומיות" כהגדרתך של לימודים.

קשה לי לקבל טיעון שכזה. וכי זו סיבה מספקת בעיניך שיאבדו חידושי תורה אדירים שכאלה? כי לנו (לך ולי?) יהיה קשה ללמוד?

בל נשכח שמדובר על דיוקים הלכתיים ולא קבליים/רעיוניים וכו' לפי מה שאני מבין מדברי הגמ'.

מי אמר שזה נאבד?
כי אתה ואני (ואפילו הגרח"ק ואם תרצה הגר"א ובעל התניא) לא יודעים את זה. אבל הרי לזה הסכמת שאנחנו לא יכולים לדעת.

[פייש]

וא"כ כמו שקבלו המשניות וברייתות איש מפי איש כך קבלו הטעמים על כל הלכה והלכה. והיינו בלי פלפול, כדמוכח מדאמרינן בנדרים דף ל"ח דהפלפול לא ניתן רק למשה ולזרעו. ומשום הכי נמי גם בימיהם לא היו זהירים לזכור בעל פה רק ההלכות בטעמיהן ולא הפלפול, שלא היו חוזרים עליו כל כך, כדאשכחן ברב ששת ורב יהודה דכל תלתין יומין מהדרי תלמודייהו, ואילו רב אשי גמר תלמודו פעם אחת לשלשים שנה במהדורא קמא וכן במהדורא בתרא, כדפירש רשב"ם בב"ב דף קנ"ז, והיינו משום רוב עיון ופלפול. ומשום הכי נמי נשכח כל פלפול התנאים והאמוראים הראשונים, ולא הובא ממנו בתלמוד כי אם מעט מזעיר, כדאשכחן בפ"ב דשבת ברשב"י דעל כל קושיא דרבי פנחס בן יאיר מהדר ליה כ"ד פירוקי, ולא נמצא כזה בכולי תלמוד[א], וריש לקיש הוה פריך כ"ד קושיות על כל מימרא דר' יוחנן ולא אשכחן בכל התלמוד כ"ד קושיות אמימרא דר' יוחנן כי אם ז' וח' לכל היותר, והשאר נשכחו, משום שאין חיוב לחזור עליהן מאחר שלא ניתן הפלפול רק למשה. ומשום הכי נמי לא יתאחר מלישא אשה בשבילו לפ"ד רש"י, שהתלמוד נחלק לב' חלקים.

דברי הרב בקו"א מהל' ת"ת פ"ג
וידוע הסיפור עם הראגעטשאווער אודות מה שהזכיר ז' וח'

[עושה חדשות]

חשבתי היום,
שמא זה שייך לענין של פטירת תלמידי ר"ע, והעולם ששמם.
ודאי קדמוני.

[מורד במלכות]

בפשוטו י"ל שכוונת הגמרא לכל ההלכות של תושבע"פ, שכולן נלמדות מדקדוק הכתובים יתירות וחסירות כללות ופרטות רבויי ומיעוטי, ורבי עקיבא הוא אבי התושבע"פ המצויה בידינו כמו שאמרו וכולהו אליבא דר"ע, ועוד הרבה מאמרים בחז"ל עד"ז.
והלשונות "כל תג ותג תילי תילין של הלכות" וכדומה הוא בדרך של גוזמא ועיקר המכוון הוא שרבי עקיבא הוא שלימד דקדוק הכתובים של וו חסירה וי' יתירה וכו' עד שמפסוק אחד פשוט למדו חכמינו עשרות הלכות, ודומה הדבר למתבונן שמקוץ של י' אחד למד ר"ע תילי תילין של הלכות, אמנם אין הכוונה כפשוטו.

[בברכה המשולשת]

חשבתי היום,
שמא זה שייך לענין של פטירת תלמידי ר"ע, והעולם ששמם.
ודאי קדמוני.

זכורני שנכב"ב אך לא מצאתי כעת