במשנה ברורה של"ו סקי"ב כתב בטעם הדבר שאסור ליטול חפץ המונח על גבי אילן משום שבקל יוכל על ידי זה להשען על האילן. ומשמע מזה שעצם הנטילה איננה נחשבת השתמשות.
ויש בזה חידוש קצת דלשון הגמרא שבת קנד. על הנוטל מהאילן, "והא קמשתמש באילן".
כמו"כ הרמב"ם, ובעקבותיו השו"ע שהעתיק לשונו, אף שמקומות אחרים מוכח מתוך דבריהם שאכן אסור ליטול מע"ג אילן, כאן בבואם להניח את יסודות ההלכה, לא כתבו כלל את האיסור ליטול מע"ג אילן אלא סתם שאסור להשתמש, וכנראה שכלל בזה גם נטילה. וכן כתב המ"ב בעצמו סק"ג, שכלול ב"אין משתמשין" שאין להוריד דבר מן האילן.
ויש להוסיף דלפי דברי המשנה ברורה האיסור להניח נר ע"ג אילן בערב יו"ט הוא גזירה לגזירה לגזירה לגזירה, אסור להניח שמא יטול, ושמא ישען, ושמא יעלה, ושמא יתלוש.
אבל היותר תימה שעל דבר זה שבקל יוכל להשען כו' ציין בשעה"צ אות ז' שהוא מריטב"א בעירובין שהזכיר לפני זה, והריטב"א שציין באות הקודמת היא בדף ק. ואכן כתוב שם מה שמציין השעה"צ באות הקודמת, אבל לא מצאתי שם מאומה מזה שמציין כאן, אלא אדרבה משמעות הריטב"א להדיא היא שנטילה נקראת השתמשות.
(עוד כתב שעה"צ שם שכעין זה כתב המג"א לדעת המגיד משנה, וזה ג"כ תמוה דהמג"א כתב בדעת המ"מ שנטילה מאילן נקרא דרך תשמישו משא"כ הנחה ע"ג בהמה או נטילה ממנה, והיינו שבאמת יסוד האיסור הוא השתמשות, רק שאם אין זה דרך שימושו מותר, ואין לזה לכאורה שום שייכות לסברא שכותב במשנה ברורהשלמרות שאיננו בכלל השתמשות מכל מקום אסור שמא יבא על ידי להשען.)
אשמח מאד אם מישהו יוכל לעזור לי בזה.