החושב כתב:בש"ס יש הרבה התייחסויות למעמדם של כותים, וכן של עכו"ם לגבי מצוות שונות.
אבל מה עם הצדוקים? מה דין יינם, שחיטתם, האם ובמה אפשרות לסמוך עליהם ובמה לא... ועוד.
הרי בימי הבית השני זו הייתה כת משמעותית.
מדוע הש"ס לא דן בעניין זה לפחות כמו שדנים על כותים? (או שפספסתי משהו?)
פ"ד מהלכות שחיטה הלכה טז:
אֵלּוּ הַצְּדוֹקִין וְהַבַּיְתוֹסִין וְתַלְמִידֵיהֶן וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶן שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה. וְאִם שָׁחֲטוּ בְּפָנֵינוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁחִיטָתָן אֶלָּא שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ וְהֵם אֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרַת הַשְּׁחִיטָה לְפִיכָךְ אֵינָן נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא קִלְקַלְנוּ.
למדה רבינו ממאי דאוקי אביי מתניתין דהכל שוחטין ואפילו כותי ובישראל עומד על גביו ואף על גב דלא נפקא לן מידי לגבי כותיים דהא אסיקנא שעשאום כעכו''ם גמורים לכל דבריהם מכל מקום נפקא לן לגבי צדוקים וביתוסים דצדוקים וביתוסים לדידן ככותיים קודם שעשאום כעכו''ם דמו.
"שדינם השתא כמו כותים קודם שגזרו עליהם, כמ"ש בכמה מקומות דצדוקי לא חייש למדרש חכמים וכן כותים. וערש"י בספ"א דע"ז כ"א: ד"ה כותי, וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מה' עבדים ה"וושו"ע לקמן סי' רס"ז סמ"ז".
החושב כתב:לא הבנתי אם באתם לענות על שאלתי או לחזק אותה...
מדברי חז"ל בכמה מקומות נראה שצדוקים - זו היתה כת די משמעותית (דבר שהצדוקים מודים בו, קובלים עליכם, צדוקים דורשים עד שיהרג הנידון ועוד ועוד). בהתאם לכך הייתי מצפה שמעמדם לגבי דינים שונים יזכה להתייחסות מפורשת (כמו שדנים על מעמדו של עם הארץ, כותי וכו').
אך למעשה יש רק מעט נידונים לגביהם.
בנדה לג: כן דנים האם הם כמו כותים לגבי טומאה או לא אבל עדיין קצת מוזר לי שאין הרבה נידונים לגביהם. האם מחללים עליהם שבת, האם מגעם ביין פוסל ועוד עוד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 149 אורחים