"משמת ראב"ע פסק העושר מן החכמים" - כיצד ניתן לומר זאת?

[טוב וחסד]

זהו גרסת הירושלמי במסכת סוטה (פרק ט הלכה טז). כיצד הדברים מסתדרים עם מציאות בדיוק הפוכה מזו!
חז"ל מעידים על "רבינו הקדוש" - רבי שהיה סוף דורות התנאים, שנודע בעושרו הרב, עד ש"מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נט, ע"א). ועל שומר הסוסים של בית רבי אמרו שהיה עשיר יותר ממלך פרס (בבא מציעא פה, ע"א). ונאמר עליו שלא פסק משולחנו לא צנון ולא חזרת ולא קישואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז, ע"ב). פרנס תלמידי חכמים, (בבא בתרא ח, ע"א). אנטונינוס שולח לרבי זהב מוסתר בתוך שק חיטה, אך רבי משיב כי איננו זקוק לו - כי יש לו די והותר ממנו (עבודה זרה י, ע"ב). וכו'.

[שמואל דוד]

פסק. לא בטל. וחזרה בזמן רבי. כ״כ בספר שדה יצחק.

[בקרו טלה]

עי' בבית שלמה ובילקוט ישעיהו ועי"ע בקול סופר - סוטה

שו"ת בית שלמה חלק אורח חיים סימן קיב
ובירושלמי הגירסא משמת ראב"ע פסק העושר מן החכמים, וכי סלקא דעתך שפסק העושר לגמרי, והא הוי רבינו הקדוש אחר כך שאמרו בש"ס (שבת דקי"ג, ובב"מ דפ"ה) אהוריירהי דרבי הוי עתיר משבור מלכא. אלא ודאי שפסק, לאו דוקא שפסק לגמרי, אלא שלא קם עשיר כמוהו. וכן בהך דפסקו חסידים, ובתוספתא שלפנינו, הגירסא נתקטנה חסידות מישראל, ועל כרחך אינו חולק על הגירסא שבמשנה דאיתא פסקו חסידים. וכן בברייתא שבש"ס דילן, איתא בטלו חסידים, ובירושלמי הגירסא פסקו אנשי חסידות, ומשום דפסקו ובטלה בזה, לאו דוקא שפסקא ובטלה לגמרי, אלא שמדרגה של החסידים הראשונים לא היה עוד. וכן בענין עשירות.

[שבענו מטובך]

פסק. לא בטל. וחזרה בזמן רבי. כ״כ בספר שדה יצחק.

קדמו בזה הרב נזיר שמשון (שוב ראיתי שהרב שדה יצחק מביאו על שם נזיר שמשון).

[טוב וחסד]

תודה רבה לכל המגיבים החכמים והמחכימים

[לבי במערב]

עי' בבית שלמה ובילקוט ישעיהו ועי"ע בקול סופר - סוטה

שו"ת בית שלמה חלק אורח חיים סימן קיב
ובירושלמי הגירסא משמת ראב"ע פסק העושר מן החכמים, וכי סלקא דעתך שפסק העושר לגמרי, והא הוי רבינו הקדוש אחר כך שאמרו בש"ס (שבת דקי"ג, ובב"מ דפ"ה) אהוריירהי דרבי הוי עתיר משבור מלכא. אלא ודאי שפסק, לאו דוקא שפסק לגמרי, אלא שלא קם עשיר כמוהו. וכן בהך דפסקו חסידים, ובתוספתא שלפנינו, הגירסא נתקטנה חסידות מישראל, ועל כרחך אינו חולק על הגירסא שבמשנה דאיתא פסקו חסידים. וכן בברייתא שבש"ס דילן, איתא בטלו חסידים, ובירושלמי הגירסא פסקו אנשי חסידות, ומשום דפסקו ובטלה בזה, לאו דוקא שפסקא ובטלה לגמרי, אלא שמדרגה של החסידים הראשונים לא היה עוד. וכן בענין עשירות.

לכאו' צ"ע ממה שהובא לעיל:

"מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נט, ע"א).

[ראב"ע הי', כמובן, קודם בזמן לרבינו הקדוש].

[עזריאל ברגר]

ראב"ע לא היה המנהיג של עם ישראל. הוא אמנם היה נשיא, אך לא לבדו.

[זאב ערבות]

זהו גרסת הירושלמי במסכת סוטה (פרק ט הלכה טז). כיצד הדברים מסתדרים עם מציאות בדיוק הפוכה מזו!
חז"ל מעידים על "רבינו הקדוש" - רבי שהיה סוף דורות התנאים, שנודע בעושרו הרב, עד ש"מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נט, ע"א). ועל שומר הסוסים של בית רבי אמרו שהיה עשיר יותר ממלך פרס (בבא מציעא פה, ע"א). ונאמר עליו שלא פסק משולחנו לא צנון ולא חזרת ולא קישואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז, ע"ב). פרנס תלמידי חכמים, (בבא בתרא ח, ע"א). אנטונינוס שולח לרבי זהב מוסתר בתוך שק חיטה, אך רבי משיב כי איננו זקוק לו - כי יש לו די והותר ממנו (עבודה זרה י, ע"ב). וכו'.

לפני קצת יותר מחודש נערכה מסיבת סיום לכבוד גמר פרוייקט ביאור המשנה בעברית של ארטסקרול שפטרונו הוא רב צבי רייזמן, תומך עולם התורה הגדול מלוס אנג'לס. המכתב כאן נכתב לכבוד המאורע ע"י הרב שמחה בונם לייזרזון ויש בו ביאור יפה מה משמעות תורה וגדולה במקום אחד.