פתיחת אריזות, היש מי שמחלק בין אוכל לשאר דברים?

[נהר שלום]

בשו"ע או"ח סי' שיד מבואר שמותר לשבור כלי רעוע לצורך לקיחת האוכל שבפנים לו, האם דין זה הוא דווקא לאוכל או גם לשאר דברים? מצוי ביותר כגון חבילות בגדים או ספרים.

[נהר שלום]

בר"ן המובא בב"י כתב שההיתר הוא משום מקלקל לצורך שבת, אולי יש לדייק מכאן לכל צורך שבת לא רק אוכל.
מרן החיד"א בברכ"י (סי' שיד סק"ב, הובא בכף החיים סקמ"א) הביא תשובת מהר"י מולכו לדמות להתיר שבירת חבית לצורך כניסה לבית (אם הניחה על דעת להסירה מפתח הבית [כנראה אם לא אז הוי חלק מפתח הבית ובזה ודאי יש איסור סתירה מדאורייתא]) לשבירת כיסוי שעל התנור (המבואר בשו"ע סי' רנט ס"ז).
גם בחסדי דוד על התוספתא (ביצה פ"ג ה"ט, הובא בפתח הדביר ובהלכה ברורה אמירה לגוי ח"ב עמ' שא) לגבי פתיחת אגרת חתומה (דמבואר במשנ"ב סי' שמ סי"ג דאסור), מבואר שאם המכתב הוא לצורך השבת כגון שמצטער לדעת שלום קרוביו, מותר לפותחו.
ובעיקר דין זה כתבו המשנ"ב (ושא"פ בדורות שלפניו) להחמיר, אולם נראה דהוא מטעם שאין הנייר נחשב כלי רעוע, או משום קורע ולא סותר. ועיין בחזו"א (סי' סא סקי"ג) שכתב שאם קורע המעטפה לגמרי באופן שאינה ראויה לשימוש מותר, ובשמירת שבת כהלכתה (פרק כח הערה יח ובדפו"י הערה טו) כתב בשם הגרשז"א לדמות פתיחת אגרת הסגורה בדבק לחבית רעועה. ושו"ר בשש"כ פרק ט' שגם נראה שלא חילק בין דברי מאכל לשאר צרכים (עי"ש בס"ח). ובהלכה ברורה שם כתב להחמיר לפותחה רק ע"י גוי, אע"פ שכיום זורקים את המעטפה. ונראה שהוא מפני שאינו יודע מה כתוב במכתב כפי שכתב שם בסעיף פג, ובסעיף פ כתב שאסור לקרא באגרת שלום, אולם באיגרת דברי תורה יתיר.

ובעיקר העניין נתקשתי שלכאורה אם אין בנין וסתירה בכלים רעועים מדוע צריך שיהיה דווקא דרך קלקול ושלא יכוון לנקבה נקב יפה, אולם פשוט שאף שהכלים רעועים עדיין שם כלי עליהם והוי מתקן מנא (עי' ט"ז סק"א) ולק"מ.

[איש_ספר]

סוגיא של פתיחת אריזות נשתברו עליה קולמוסים רבים וקונטרסים לאין ספור. והם כוללים דיון על: סותר, קורע, מחתך, עשית פתח (מכ"ב-בונה), עשית כלי (כנ"ל) ועוד.

האם יש מי מהאחרונים שמחלק הלכה למעשה בין פתיחה של אריזות של אוכל לבין אריזות של דברים אחרים?

מסברא אפשר לגבב כמה חלוקים, אני מחפש מקור...

יש"כ

[פנחסויפלל]

בה"ל סי' שמ' סע' יג ד"ה הנייר

[איש_ספר]

בה"ל סי' שמ' סע' יג ד"ה הנייר

מכיר. זה לא כ"כ קשור. שם הנושא האם קריעת המעטפה נחשבת תיקון משום שרק באופן זה אפשר לקרוא האיגרת. זה דיון מיוחד לגבי מלאכת קורע אם חשוב קורע ע"מ לתקן או לא.
אשאל ביתר בהירות: האם יש מי שיחלק באותה סוג של פתיחה ואותו סוג של חומר, כשההבדל היחיד הוא התכולה של האריזה, האם היא כוללת ביסלי או סכום ח"פ?


(יש בשד"ח דיון קצר ע"ז, האם שובר אדם את החבית, שבת קמו א, הוא דוקא מידי דאכילה ושם ציין לד' הרשב"ץ בחי' לר"ה והו"ד בברכ"י שהו"ה לשבור החבית כדי להוציא ממנה שופר).

[מעט דבש]

בחזו"א (או"ח סא, ב) כתב:

ובקריעת המעטפה, אם אינו חושש למעטפה שתשחת, הו"ל כקורע עור שעל פי חבית [=תוספתא שבת פי"ז ה"ט], ואין כאן משום קורע.

ומכאן הוכיחו בארחות שבת (פי"ב, הערה לז) שההיתר אינו לאוכלין בדוקא.
אבל במשנה ברורה (שמ, מא) לא הזכיר היתר זה לגבי קריעת מעטפה.

ובאגרות משה (או"ח א,קכב, ענף ח) כתב:

שאף שליקח אוכלין בארתי שמותר, וכדאיתא בתוספתא (שבת פי"ז ה"ט - עיי"ש ריש ענף ו) הוא מחמת שלצורך שבת התירו אבל באגרת חתום שלא שייך צורך שבת לא התירו ואסור מדרבנן,

[מעט דבש]

שבות יצחק יד - פרק יג - אריזות שאינן של אוכל.PDF

(346.12 KiB) הורד 187 פעמים

[איש_ספר]

נפלא. יש"כ.

[איש_ספר]

שבות יצחק יד - פרק יג - אריזות שאינן של אוכל.PDF

כאמור הראשון שדן בשאלה נשואת האשכול הוא השד"ח והוא מסתמך על הרשב"ץ המתיר לשבור תיבה שיש בה שופר, ולמד בזה שאוכל לאו דווקא.
המחבר שבות יצחק, מביא ד' הרשב"ץ ולמד ממנו הפוך. נשגב מבינתי.

[יהודה בן יעקב]

המחבר שבות יצחק, מביא ד' הרשב"ץ ולמד ממנו הפוך. נשגב מבינתי.

גם אני בקוראי דבריו, תמהתי מהיכן דייק כן בדברי הרשב"ץ, בלא שהזכיר שם דבר בענין הקולות המיוחדות בשופר.

[גלרשטיין]

ראיתי התייחסות בפניני הלכה...

פתיחת אריזות משחקים בשבת - פניני הלכה.jpg (1.23 MiB) נצפה 2230 פעמים

[נהר שלום]

viewtopic.php?p=511644#p511644