אליהו בן עמרם כתב:מקדש מלך כתב:בעיקר הדיון של האשכול. לא קראתי את כולו, אבל אין ספק לענ"ד שלא יוצאים יד"ח במתנה על מנת להחזיר
אמנם למר אין ספק....
אבל לבאור הלכה בהלכות פורים יש ספק.....אם מהני מתנות לאביונים במתנה ע'מ להחזיר....
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:אבל באמת נראה יותר שאכן לא קיים גם שם מצות נתינה כלל, ורק הרוויח את המתנה בחזרה, כי הקנה עכ"פ לכהן, אבל אינה מצווה כלל שאין זו המטרה של המצווה, ואכן הוי חוכא ואיטלולא...
בענין ה'חוכא ואיטלולא'...
ימחל נא מר לעיין לדוגמא ברמב'ם תרומות פרק יב הל' יט
כתב במפורש: נתן תרומה לכהן על מנת להחזירה יצא ידי נתינה
ועיי'ש בנו'כ שזה פשוט בגמרא הנל בקידושין
אליהו בן עמרם כתב:ועוד בענין זה, מצאתי תשובת הריב"ש סי' שמ"א, וז"ל:
ואני אומר (= תשובת הריב"ש) ראה זה חדש הוא ומוקצה מן הדעת, שהמתחייב לתת לחברו איזה דבר שיוכל לתתו במתנה על מנת להחזיר ובזה נאמר שקיים תנאו. שאם אמרו בפרק קמא דקדושין בכולהו קני לבר מאשה וכו' היינו באותן דברים שחייבה תורה לתת, שבזה יצא ידי נתינה כיון דנתינה גמורה לשעתה היא. וכן בההיא דאתרוג קרינא ביה לכם בשעת נטילה, אבל בתנאים שבין אדם לחברו הולכין אחר לשון ודעת בני אדם… ועוד שהנותן מתנה ע"מ להחזיר הכוונה היא על מנת שיחזירנה המקבל מדעתו ומרצונו ואין כופין אותו להחזיר. אלא שאם רצה המקבל מחזיר ונתקיימה מתנתו למפרע, ואם לא רצה להחזיר ועבר זמן החזרה או נאבד הדבר הנתון בענין שאי אפשר להחזירו נתבטלה המתנה למפרע..."
כלומר: אם מתחייב לחבירו לתת (והו"ה לכאורה בנדר לצדקה) - לא קיים התחייבותו במתנה ע"מ להחזיר, אם אין זה לשון בני אדם.
אבל ללא התחייבות אישית כזו, אלא רק חיוב התורה לתת - יוצא ידי נתינה, וכדאיתא ברמב"ם שהבאתי גבי תרומה.
יש בסגנון זה גם ראיה לכאורה מש"ך יו"ד סימן רל"ח סקכ"ה, ואכמ"ל.
אגב, כבר ציינתי לעייל שהגרח"ק שליט"א ב"דרך אמונה" (על הרמבם הנ"ל) נוקט בפשיטות, שכמו שמהני מתנה ע"מ להחזיר בתרומה, כך גם במעשר ובמעשר עני, דחשיב "נתינה".
ובעניי, אינני מבין חילוק בין נתינת מעשר עני לנתינת צדקה. אם בזה חשיב נתינה, הוא הדין בצדקה.
פרי יהושע כתב:גם כאן לא מצאתי מקור לדבריך שמקיים מצות נתינה, אלא סילק את התביעה על ממונו גרידא.
אוצר החכמה כתב:לא מובן לי הויכוח כאן.
החברים טענו לאליהו בן עמרם טענה פשוטה רק משום מה לא הוסברה כראוי.
הגדרת מצוות צדקה היא השלמת מחסורי העני ונתינת צרכיו. כך שאין שום סברא שמתנה על מנת להחזיר תחשב צדקה.
לעומת זאת בתרומה ומעשר עני אף שכוונת התורה היא נתינה לכהן והעני, הגדרת המצווה היא נתינת מה שהופרש. ולכן שם מועיל מתנה על מנת להחזיר כי מתקיימת ההגדרה.
וזה ההסבר לספק במתנות לאביונים שכיוון שחכמים קבעו שם לתת באופן גורף היינו כל אחד צריך לתת בלי קשר לשאלה אם רואה אביון שזקוק או לא אולי ההגדרה היא לתת את הסכום ולא לדאוג לצרכי האביון.
הדבר שאולי יש להסתפק בו לפי זה אם בחיוב שלישית השקל בשנה אפשר לומר שיועיל מתנה ע"מ להחזיר. אבל מעבר לזה ההגדרה היא כדלעיל ולא מסתבר שיועיל לתת במתנה ע"מ להחזיר.
ולפי זה גם פשוט גם שאין שום ראיה מהריב"ש.
אוצר החכמה כתב:הגדרת מצוות צדקה היא השלמת מחסורי העני ונתינת צרכיו. כך שאין שום סברא שמתנה על מנת להחזיר תחשב צדקה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 246 אורחים