שליחותייהו דקמאי - תוקף בית דין בזה"ז מה"ת או מדרבנן

[מיללער]

מה שיש לבית דין בזה"ז תוקף אף שאין לנו מומחין וסמוכין הוא כמ"ש חז"ל דאנן שליחותייהו דקמאי קעבדינן, ואפ"ה תיקנוה רק במילתא דשכיחא ולא במילתא דלא שכיחא.

הדין של שלוחתייהו דקמאי קעבדינן היינו שלפיכך מיקרי שיש להבי"ד תוקף של בי"ד סמוכין ומעשיהם מהני מן התורה, או שכל כולו זה תקנת חז"ל ואף בדברים שבשלוחתייהו דקמאי קעבדינן לא מהני רק מדרבנן?

אשמח לקבל מראי מקומות בה דנים ע"ז

[מקדש מלך]

אמרי בינה הלכות דיינים סימן א

[מיללער]

אמרי בינה הלכות דיינים סימן א

תודה רבה - אכן דיון מקיף מכמה ראשונים וגדולי הפוסקים.

ונמצא חידוש גדול לפי הראשונים דכל תוקף בית דין בזה"ז הוא רק מדרבנן, דלפי"ז כל גרים שנתגיירו לאחר שגלו הסנהדרין, אין להם דין ישראל מה"ת רק מדרבנן.

[הנאמן]

איני זוכר אם האמרי בינה מביא זאת שם, אבל דעת הנתיבות דהוא מדאוריייתא וכמדומה שמוכיח מגירות, אכן ברמב"ן ביבמות מו: העלה צד שהוא מן התורה

[מיללער]

איני זוכר אם האמרי בינה מביא זאת שם, אבל דעת הנתיבות דהוא מדאוריייתא וכמדומה שמוכיח מגירות, אכן ברמב"ן ביבמות מו: העלה צד שהוא מן התורה

האמרי בינה מביא את הרמב"ן ביבמות, אולם מביא שמרמב"ן בספר המצוות וכן מרמב"ן עה"ת משמע שהיא רק מדרבנן.

[הוה אמינא]

זכור לי לשון מפורשת של הבית יוסף בחו"מ סימן א' בענין, ואינו תחת ידי לבדוק אם כתב שע"י שליחותייהו כל הבי"ד דאורייתא, או שעשאוהו "כעין דאורייתא".

על שאלת כ"ת שכל הגיורים הם מדרבנן י"ל שאחרי שחל מדרבנן הוי מדאורייתא כדאשכחן גבי קנינים דרבנן דמהני לדאורייתא ועוד כיו"ב.

[קראקובער]

אמרי בינה הלכות דיינים סימן א

תודה רבה - אכן דיון מקיף מכמה ראשונים וגדולי הפוסקים.

ונמצא חידוש גדול לפי הראשונים דכל תוקף בית דין בזה"ז הוא רק מדרבנן, דלפי"ז כל גרים שנתגיירו לאחר שגלו הסנהדרין, אין להם דין ישראל מה"ת רק מדרבנן.

כך כתוב באחיעזר ואולי מביא מפורש מהראשונים ככה.

[מיללער]

אמרי בינה הלכות דיינים סימן א

תודה רבה - אכן דיון מקיף מכמה ראשונים וגדולי הפוסקים.

ונמצא חידוש גדול לפי הראשונים דכל תוקף בית דין בזה"ז הוא רק מדרבנן, דלפי"ז כל גרים שנתגיירו לאחר שגלו הסנהדרין, אין להם דין ישראל מה"ת רק מדרבנן.

כך כתוב באחיעזר ואולי מביא מפורש מהראשונים ככה.

תודה רבה והוא באחיעזר ח"ג סי' כ"ו מביא מחלוקת הראשונים בזה אי הגירות כהיום הוא רק מדרבנן ויש כח בידם לעקור דבר מה"ת או שהוא מדאורייתא .

זכור לי לשון מפורשת של הבית יוסף בחו"מ סימן א' בענין, ואינו תחת ידי לבדוק אם כתב שע"י שליחותייהו כל הבי"ד דאורייתא, או שעשאוהו "כעין דאורייתא".

על שאלת כ"ת שכל הגיורים הם מדרבנן י"ל שאחרי שחל מדרבנן הוי מדאורייתא כדאשכחן גבי קנינים דרבנן דמהני לדאורייתא ועוד כיו"ב.

על זה בדיוק פתחתי האשכול למצוא מ"מ לומר שהדרבנן פועל על הדאורייתא, ראה פה:

viewtopic.php?p=512132&sid=5811b7b878f1745c72b58084c82cba39#p512132