פורום אוצר החכמה

נפסק ברמ"א אהע"ז כ"ג שיש בעיה בראיית בן מקומות צנועים של אביו, מה עושים כשהאב סיעודי והבן צריך "להחליף לו"

המאירי (פסחים דף נא עמוד א) כתב להדיא אם היה אביו צריך לו לשמשו מותר. אבל באוצה"פ (סי' כ"ג סע' ו' ב') טענו שהמאירי לשיטתו שאיסור רחיצה עם אביו מחמת פריקת עול. אבל להטעם משום הרהור אין זה מתיר.
למעשה אם א"א באופן אחר צ"ע אם יש להתיר משום כבוד הבריאות. ולכאורה זה תלוי באם איסור רחיצה עם אביו דאורייתא או דרבנן. ויש לדון בזה.

הנה, בעניין אב חולה או זקן, זו מחלוקת ת”ק ור’ יהודה, וביאר בשו”ת מנחת יצחק (ח”ד סי’ ס”ב) שנחלקו בטעם האיסור אם הוא משום חשש הרהור או משום חוסר כבוד, ולפי ת”ק שהאיסור הוא מחשש הרהור יש לאסור גם באופן שהאב צריך לו, וסתימת כל הראשונים והפוסקים שהלכה כת”ק. אולם באופן שיש בזה חשש סכנה כגון שעלול להחליק ואין אחר שיעשה זאת כתב בשו”ת מנחת יצחק (ח”ד סי’ס”ב אות ח’) שמותר לבן לרוחצו וכ”כ הגר”ש ואזנר שליט”א (הובא בקובץ מבקשי תורה כיבוד או”א עמ’ קנ”ו). וציין שם לספר אוצר הפוסקים סי’ כ”ג ס”ק כ”ג בשם ספר שמע אברהם שראוי שהבן עצמו יהא מלובש. וסיים שכיון שמשתדל שלא להסתכל אין חשש וגם מצוה איכא.