פורום אוצר החכמה

תניא: הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו - הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת. נזדמנה לו טבילה של מצוה - כורך עליה גמי ויורד וטובל

רבי יוסי אומר: לעולם יורד וטובל כדרכו, ובלבד שלא ישפשף! - שאני התם דאמר קרא ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם, עשייה הוא דאסור, גרמא - שרי... אלא אמר רבא בר רב שילא: היינו טעמייהו דרבנן, דקסברי: אסור לעמוד בפני השם ערום... דמנח ידיה עילויה... זימנין דמשתלי ושקיל ליה...

ותסברא, האי גמי היכי דמי? אי דמיהדק - קא הוי חציצה, אי לא מיהדק - עיילי ביה מיא! - חציצה - תיפוק ליה משום דיו! - בלחה, דתניא: הדם והדיו הדבש והחלב יבשין - חוצצין, לחים - אין חוצצין

עץ תמר כתב:ר' משה מכאן למדתי מוסר שאין לסמוך על קיצורים,
ראיתי את הדברים באחד שערך קיצור חזו"ע ,וכעת טרחתי מאד ופתחתי במקור הדברים ,ולא נכתב שם מאומה אב או תולדה.
יש"כ שהחכמתני.

יואל שילה כתב:ובפשטות דיו של עט, אף שהתייבש אך אין בו ממשות, והוה כרושם בעלמא, ואינו חוצץ, לענ"ד.

כדכד כתב:נראה לי פשוט שיטול ידיו כרגיל והמחיקה אינה אפילו פסיק רישיה והכתב אינו חוצץ כמ"ש הרב יואל שילה וכמ"ש במשנ"ב במפורש

יהודה בן יעקב כתב:

עץ תמר כתב:ר' משה מכאן למדתי מוסר שאין לסמוך על קיצורים,
ראיתי את הדברים באחד שערך קיצור חזו"ע ,וכעת טרחתי מאד ופתחתי במקור הדברים ,ולא נכתב שם מאומה אב או תולדה.
יש"כ שהחכמתני.

מקור הדברים בשו"ת פרי הארץ ח"ב (סי' ד) שהאריך טובא בכל נידון זה, והנ"ל היא מסקנתו.

אש משמים כתב:לא כתבתי בשאלה עם מה כתב על ידו ויתכן שכתב בדבר שאינו 'חזותא בעלמא' ואז כן חוצץ, אך גם בדיו שלנו שאין בו ממש הרי יש אחרונים דס"ל דבעינן גם שלא יקפיד ומסתמא רובא דאינשי כן קפדינן עלה ואז הוי חציצה אף אם הוא אינו מקפיד ע"ז.

אש משמים כתב:למה כ"כ פשוט לרב יואל שילה ולרב המכונה 'כדכד' שיש ליטול ידים כרגיל ולא רק על האצבעות, למה להקל במחיקה טפי מהל' נטילה? ומה גם שבביה"ל (ס"ס קסא) כתב "משמע דמצד הדין יש להקל כדעה שניה..ואך לכתחילה ראוי לנהוג כדעה ראשונה..ומ"מ נלענ"ד דהסומך להקל על דעה שניה בשעת הדחק כשאין לו מים אין מוחים בידו דכמה ראשונים קיימי בשיטה זו הלא המה רש"י ותוס' והרא"ש וכן נמצא גם בסמ"ק ומרדכי וריטב"א ושיבולי לקט ומהרש"ל ".
מדוע פשוט ש"המחיקה אינה אפילו פסיק רישיה", הלא הטעם השני המובא במשנ"ב (ריש הל' נטילת ידים) לנטילת ידים הוא משום נקיות וקדושה וא"כ נטילה זו היא לנקיון הידים והוי פס"ר?

עץ תמר כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

עץ תמר כתב:ר' משה מכאן למדתי מוסר שאין לסמוך על קיצורים,
ראיתי את הדברים באחד שערך קיצור חזו"ע ,וכעת טרחתי מאד ופתחתי במקור הדברים ,ולא נכתב שם מאומה אב או תולדה.
יש"כ שהחכמתני.

מקור הדברים בשו"ת פרי הארץ ח"ב (סי' ד) שהאריך טובא בכל נידון זה, והנ"ל היא מסקנתו.

מה כוונתך?

יואל שילה כתב:

אש משמים כתב:לא כתבתי בשאלה עם מה כתב על ידו ויתכן שכתב בדבר שאינו 'חזותא בעלמא' ואז כן חוצץ, אך גם בדיו שלנו שאין בו ממש הרי יש אחרונים דס"ל דבעינן גם שלא יקפיד ומסתמא רובא דאינשי כן קפדינן עלה ואז הוי חציצה אף אם הוא אינו מקפיד ע"ז.

בדבר שאין בו ממש - הרי הוא כרושם בעלמא, וממילא אינו נחשב כחציצה אף אם מקפיד.
הקפידה עושה את החוצץ לכך שלא יתבטל ליד, אך דבר שכלל לא חוצץ - הרי אינו חוצץ.
את הערתך הקודמת לא הבנתי.

כדכד כתב:לענ"ד יש חילוק בין חציצה בנט"י לחציצה בטבילה

כדכד כתב:ניתן לומר גם שמי שרגיל לרשום על ידיו הוא בכלל "לא קפיד" ואף אם יש מממשות לא הוי חציצה כמתבאר במשנ"ב שם

אש משמים כתב:

כדכד כתב:ניתן לומר גם שמי שרגיל לרשום על ידיו הוא בכלל "לא קפיד" ואף אם יש מממשות לא הוי חציצה כמתבאר במשנ"ב שם

א. הולכים בזה אחר רגילות רוב אנשים.
ב. אם אותו אדם בזמן מסוים מקפיד שוב הוי חציצה אף אם כרגע אינו מקפיד.

כדכד כתב:נראה לי פשוט שיטול ידיו כרגיל והמחיקה אינה אפילו פסיק רישיה

יואל שילה כתב:אם בנידון החמור של מחיקת השם נתנו עצה שיניח גמי על ידו ויטבול

תניא: הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו - הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת. נזדמנה לו טבילה של מצוה - כורך עליה גמי ויורד וטובל

אין זו ראיה שלגבי מחיקה בשבת גם יחמירו, שהרי בשבת מועיל מה שאינו מתכוון [כשאיננו פסיק רישא, ובפשטות נטילה איננה פסיק רישא של מחיקה] ואינה צריכה לגופה [שהרי הכתיבה עצמה בפשטות איננה חוצצת, וממילא הוי שאינה צריכה לגופה].

אש משמים כתב:

כדכד כתב:ניתן לומר גם שמי שרגיל לרשום על ידיו הוא בכלל "לא קפיד" ואף אם יש מממשות לא הוי חציצה כמתבאר במשנ"ב שם

א. הולכים בזה אחר רגילות רוב אנשים.
ב. אם אותו אדם בזמן מסוים מקפיד שוב הוי חציצה אף אם כרגע אינו מקפיד.

אש משמים כתב:

כדכד כתב:נראה לי פשוט שיטול ידיו כרגיל והמחיקה אינה אפילו פסיק רישיה

פשוט שיש דיו שאינו פס"ר שימחק אך ודאי שיש כזה שנמחק.

כדכד כתב:הנקיות הזו אין הכוונה לנקיון הידים מדיו

יואל שילה כתב:א. דיו שיורד בקלות במים הוא דיו מסיס במים, כלומר דיו של עט נובע, וממילא יש עוד פחות סיבה להחשיב אותו כחוצץ.
ב. כוונת הנוטל היא ליטול, לא להורדת הדיו
אם היה מתכוון להורדת הדיו - היה מתמקד עם זרם המים בדיו, ומשפשף אותו, וראה בגמ' לגבי שמיטה שאופן המעשה מעיד מה הכוונה, האם כוונתו לתועלת האילן או למאכל בעלי החיים.
פוק חזי האם חילוני נקי היה נוטל ידיו להורדת כתם דיו, או שהיה משפשף נקודתית?
ע"כ שזה נחשב שבנטילה זו איננו מתכוון להסרת הדיו.

אש משמים כתב:

כדכד כתב:הנקיות הזו אין הכוונה לנקיון הידים מדיו

מנ"ל?
לאיזו נקיות הכוונה?

כדכד כתב:טענו חיטים והודה לו בשעורים
הרב יואל שילה לא דיבר על קלות ההסרה של החציצה אלא על כוונת הנוטל שאינה למחיקת הדיו אלא לנטילה

יואל שילה כתב:דיו שיורד בקלות במים הוא דיו מסיס במים, כלומר דיו של עט נובע, וממילא יש עוד פחות סיבה להחשיב אותו כחוצץ.

אש משמים כתב:

כדכד כתב:טענו חיטים והודה לו בשעורים
הרב יואל שילה לא דיבר על קלות ההסרה של החציצה אלא על כוונת הנוטל שאינה למחיקת הדיו אלא לנטילה

יואל שילה כתב:דיו שיורד בקלות במים הוא דיו מסיס במים, כלומר דיו של עט נובע, וממילא יש עוד פחות סיבה להחשיב אותו כחוצץ.