ויש לשאול כמה חקירות. החקירה א' אם מכות מרדות צריכין התראה. הב' איזו מהן שחייב עליה מכות מרדות ואיזו פטור. הג' חייבי עשה אי שב ואל תעשה, או לאווין שאין בהן מעשה אי לוקה מכות מרדות. הד' את"ל דלוקה, בדרבנן שאין בהם מעשה אם לוקה מכות מרדות. החקירה החמישית מי שעבר על ספק איסור תורה אי לוקה מכות מרדות, ואם יש לחלק בין ספק בעיא דלא איפשטא לספק מעשה. הששית אם עבר עבירה שיש מכות מרדות מדבריהם ותשלומין באין כאחד, אם נימא דאין עושין ב' רשעיות ופטור ממון. הז' אם עבר עבירה דין תורה שיש בה מלקות מן התורה ועשה עבירה דרבנן ג"כ שיש בה מכות מרדות מדבריהם אי לוקה ב' או לאו. הח' אם הא דאמרו ז"ל [כתובות פו, א] האומר סוכה שאיני יושב לולב איני נוטל מכין עד שתצא נפשו אם במצות דרבנן כן, האומר נר חנוכה שאיני מדליק, מגלה שאין קורא. החקירה התשיעית במצות עשה שמתן שכרה בצידה דאין כופין אותו, אם רצו בית דין להלקות אותו אם רשות בידן או לאו.
כה. ואען ואומר הר"מ ז"ל בפרק ח"י מהלכות סנהדרין הלכה ה' כתב וכל אלו שלא קבלו התראה מכין מכת מרדות ואף על דבריהם מכין מכת מרדות, משמע אף באיסור דבריהם אין צריך התראה למכת מרדות, הביא הפרי חדש דבריו באו"ח סימן תצ"ו סעיף א' יע"ש. ומשמע שם דעבירה נמשכת מכין אותו עד שתצא נפשו, ולאחר שעבר מכין אותו י"ג מכות, או ל"ט אלא שאין חזקות כשל תורה, ועיין בסימן תצ"ה בפרי חדש סעיף ב', וסימן תע"א סעיף ב' בפרי חדש, ומ"א סימן תצ"ו אות א' ב' יע"ש. ובספר לחם יהודא למהר"י (יעו"ש) [עייאש] ז"ל בפרק א' מהלכות שבת בשם הרשב"ש (בנו של רשב"ץ) [סימן תרי] יש בזה שיטה אחרת ואין בידי תשובת הרשב"ש לעיין ביה:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים