הספד בימי הבכי

[שברי לוחות]

בפירש הריב"א פרשת חיי שרה: לספוד לשרה ולבכותה. היה לו לכתוב ולבכותה קודם לספוד כדאית' במועד קטן ג' לבכי ול' (וז') להספד אלא כשבא אברהם ומצא בני ביתו שהיו סופדים אותה שעברו ג' ימים מהבכי עשה הספד עמהם ואחר כך בכה:
האם יש במשמעות דבריו שהבין שיש ענין שלא להספיד בתוך ימי הבכי, וימי ההספד מתחילים בעיקרם רק אחר ימי הבכי
האם יש מי שכתב כן

[חד ברנש]

כן. עי' מגדים חדשים לבראשית, על אתר.

[שברי לוחות]

כן. עי' מגדים חדשים לבראשית, על אתר.

האם כוונתך למגדים חדשים ווייס, כי אין לי את זה
אולי תמציא לי את זה או לפחות תכתות את עיקרי דבריו והמ"מ
דווקא עיינתי לפני כתבי במגדים חדשים במו"ק, שמביא את דברי הריב"א, ושם כותב להדיא להיפך

תודה רבה

[חד ברנש]

כן. כוונתי לספרו של רד"י וייס.
עיינתי כעת שם, עמ' שנז מהספר, והוא כותב, שכדברי הריב"א כן הוא גם בתוספות השלם, עמ' רלב, וכעין זה כתב הנצי"ב בהעמק שאלה על השאלתות, ר"פ חיי שרה.

[שברי לוחות]

מדברי התוספות השלם בקושיא אכן נראה שהבין שאין מקום להספד בשלשת ימים הראשונים, והוא דבר חידוש.

[עזריאל ברגר]

וכן נהג הרבי מליובאוויטש (האחרון) אחרי הסתלקות חמיו, שהתחיל את ה"שבעה למספד" רק אחרי תום ג ימי הבכי (כמובא בשיחותיו - תורת מנחם ח"א ולקו"ש ח"ב בהוספות).

[שברי לוחות]

וכן נהג הרבי מליובאוויטש (האחרון) אחרי הסתלקות חמיו, שהתחיל את ה"שבעה למספד" רק אחרי תום ג ימי הבכי (כמובא בשיחותיו - תורת מנחם ח"א ולקו"ש ח"ב בהוספות).

שבעה למספד, או ארבעה למספד?
אפשר מ"מ מדוייק

[מענה איש]

מדין הגמ' לגבי יולדת נראה ששבעה היינו מאחר ג'

חיה ג' ז' ול' ג' בין אמרה צריכה אני ובין אמרה לא צריכה אני מחללין עליה את השבת ז' אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת אמרה לא צריכה אני אין מחללין עליה את השבת ל' אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אבל עושין ע"י ארמאי

רש''י

חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום - הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז':

[עזריאל ברגר]

וכן נהג הרבי מליובאוויטש (האחרון) אחרי הסתלקות חמיו, שהתחיל את ה"שבעה למספד" רק אחרי תום ג ימי הבכי (כמובא בשיחותיו - תורת מנחם ח"א ולקו"ש ח"ב בהוספות).

שבעה למספד, או ארבעה למספד?
אפשר מ"מ מדוייק

תורת מנחם התוועדויות חלק א עמוד 3

20190109_234454.jpg (3.22 MiB) נצפה 1912 פעמים

ההסתלקות היתה בשבת יו"ד שבט, הקבורה ביום ראשון י"א שבט, והרבי התחיל ביום רביעי את ה"שבעה למספד" (דהיינו ד ימים, כדבריך, ובפועל ג ימים, כי היום האחרון של השבעה חל בשבת).