תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כ עמוד ב
אמר רבא: דאמר קרא ויקרא אלהים לאור יום - למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה, ולחשך קרא לילה, למחשיך ובא קרא לילה? הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא!
וכן הוא בפסחים דף ב.
הגמרא אומרת שאם הפירוש ויקרא לאור יום' – היינו תחילת האור – עלות השחר, אם כן, 'ולחושך קרא לילה' – זה צריך להיות תחילת החושך. וזה, אומרת הגמרא, ודאי לא יתכן.
מה הפירוש 'מחשיך ובא'?
בכמה מן המפרשים (ר"א מן ההר במגילה, קרן אורה פסחים ג', קובץ שיעורים פסחים ב., אבן האזל, סדר זמנים, ועוד) נקטו בפשטות וכדבר המובן מאליו שמדובר בשקיעת החמה (או אף מאוחר מזה).
וכאן שואל אני הצעיר.
א. למה זה כך כל פשוט? הרי טענת הגמרא היא: אם אתה אומר ש'לאור' היינו שרק מתחיל להיות קצת אור, אז גם 'ולחושך' היינו שמתחיל להיות קצת חשוך. והנה גם זמן ניכר קודם השקיעה זה כבר יותר חשוך בצורה ניכרת מאשר רוב שעות היום. ולמה זה כ"כ מופקע לומר שקושיית הגמרא היא: לדבריך כבר מפלג המנחה (וכדומה) כבר מתחיל הלילה.
ב. פירוש דברי הגמרא יוצא דחוק מאוד. יוצא שהגמרא אומרת: לא יתכן שהלילה מתחיל בשקיעה, שכן ידוע שהלילה מתחיל בצאת הכוכבים.
אבל מי אמר ששקיעת החמה זה לא צאת הכוכבים? הרי באמת משקיעת החמה זה כבר ספק לילה, והיינו שזה ספק צאת הכוכבים (וכמו שכתבו התוספות).
ועל כרחך צריך לומר שכוונת הגמרא היא כך: איך אתה אומר שהלילה מתחיל בשקיעה, והרי זה ספק אצלנו.
למה זה דחוק? משתי סיבות.
א) לשון קושיית הגמרא הוא "הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא". בנוסח זה העיקר חסר. הרי הגמרא עצמה לא יודעת מתי זה 'צאת הכוכבים', וגם היא מסכימה שיתכן שזה כבר בשקיעה. כך שהקביעה 'הא קיימא לן דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא' בשום אופן אינה סותרת את הקביעה שהלילה מתחיל בשקיעה.
היה אפשר אולי ליישב בדוחק, שכוונת הגמרא היא כך: הרי קיימא לן שעד צאת שלושה כוכבים בינוניים שאנו רגילים לחכות להם כדי שיהיה ברור שזה כבר ודאי לילה – אז כל הזמן הזה זה ספק לילה. אבל הבעיה היא שרש"י ותוספות בפסחים ב. פירשו אחרת. אלא הם פירשו ש'קיימא לן' – היינו מהפסוק בעזרא.
ב) יוצא דבר מוזר. מה זה 'צאת הכוכבים' – אף אחד לא יודע בדיוק. אבל מה זה 'מחשיך ובא' זה ברור לגמרא לחלוטין וכנפסק בסכינא חריפא – שקיעת החמה ובשום אופן לא מאוחר מזה. ועד כדי כך זה פשוט שמכוח זה דוחים את דברי רבא. למה לא להגיד ש'מחשיך ובא' שייך להתחיל להסתפק בו מתחילת השקיעה ובמשך כחצי מיל. וכמו שמתספקים בעניין צאת הכוכבים.