הגרי"ז ריש הלכות בכורות כת' שבכור הוא בעצם מתנות כהונה, ורק דין ההקרבה מפקיע מהכהן את הבכור, ולכן בכור בזמן הזה נחשב ממון בעלים, אע"פ שבחפצא אין הבדל בין זמן הזה לזמן הבית, דמ"מ כל שבפועל אין הקרבה נשאר הדין העיקרי שהבכור הוא ממון הכהן.
השאלה היא לפי הגרי"ז האם כל דבר שבפועל מונע את ההקרבה הופך אותו לממון בעלים, ולדוגמא אם יהיה פיקו"נ (תמידי) בהבאת הבכור לקרבן, ג"כ ייהפך עי"ז לממון הכהן?