בסוגיא בבא קמא יב ב מבואר לדעת הרבה ראשונים שיש לכהן זכות בקרבן מחיים, ולהו"א בגמ' נח' אם זה ממון בעלים או לא.
יש הסבר איזה זכות יש לכהן בקרבן מחיים?
וצריך גם להסביר על איזה כהן מדובר שיש לו זכות ממונית בקרבן, ובשלמא אחר שחיטה קיבל חלק, אבל קודם לכן למי זה שייך?
(מלבד בבכור, והסוגיא לא מדברת רק על בכור).