האם נסעו מסעות במדבר בשבת

[סייג לחכמה]

בפרשת בשלח (שמות טז, א) ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים, וברש"י "בחמשה עשר יום" - נתפרש היום של חנייה זו לפי שבו ביום כלתה החררה שהוציאו ממצרים והוצרכו למן למדנו שאכלו משירי הבצק (או משירי המצה) ששים ואחת סעודות וירד להם מן בט"ז באייר ויום א' בשבת היה כדאי' במס' (שבת דף פז)
נמצא דאם ט"ז אייר יום א' בשבת א"כ ט"ו אייר היום שבאו למדבר סיני שבת היה
והלא על שבת נצטווי במרה והאיך נסעו בשבת ?

[יושב ירושלים]

נחלקו אמוראים [שבת פז.:] האם נסעו בשבת ומבאר התלמוד שם דפליגי האם נצטוו במרה על תחומין.

[סייג לחכמה]

יישר כוחכם

[בתבונה]

בגמ' מדובר על מסעם מרפידים למדבר סיני בר"ח סייון, שלפי רב אחר בר יעקב יצאו והגיעו בר"ח סיוון כי נצטוו על תחומין ולא נסעו בשבת שחל בכ"ט אייר.
השאלה של סייג לחכמה היא על מסעם מאלים למדבר סין אשר בין אלים ובין סיני (איתקיל מילוליה וכתב מדבר סיני)
שבהכרח יוצא בשבת ומה יענה על כך רב אחא בר יעקב.
וזוהי שאלת הרש"ש שם (שבת פז:)
גמ' ת"ש ויסעו מאילים כו' ואותו היום שבת היה כו'. ק"ל מדוע לא פריך מזה לראב"י לעיל דאמר למסען ונ"ל ליישב דהוא סובר דלא נצטוו על השבת אלא באלוש כדאיתא במ"ר ר"פ עקב (וע' תד"ה כאשר וא"ת מנ"ל כו' דילמא כו') וא"כ כשנסעו מאלים עדיין לא הוזהרו עליו ומאי דקאמר הש"ס לעיל וקמיפליגי בשבת דמרה ל"ד רק משום שהביא מימרא דריא"ר דאמר כאשר צוך במרה:

[יושב ירושלים]

נחלקו אמוראים [שבת פז.:] האם נסעו בשבת ומבאר התלמוד שם דפליגי האם נצטוו במרה על תחומין.

אמנם עי' בתוס' [מנחות צה. ד"ה ש"מ] שכתבו וז"ל:

ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה ואיסור מחמר

[בתבונה]

אם כך קושיית הרשש ל קשה לכל הדעות כי באו בשבת של טו אייר מאילים למדבר סין וע"כ שנסעו בשבת

[בתבונה]

בשבת פז הגמ' שאלה ממה שכתוב שחנו בא' סיוון וא"כ בכ"ט אייר שהיה שבת היו בנסיעה, והגמ' מסבירה או שגם חנו וגם נסעו בא' סיוון, או שהיה חודש מעובר ונסעו בל' סיוון, או כמ"ד שלא נצטוו על התחומין במרה.
הקשה הרש"ש והרב סייג לחכמה, מה עם זה שחנו בט"ו אייר שהיה שבת, ובזה לכו"ע נסעו גם בשבת שהרי לא חנו לפני שבת אלא רק בשבת עצמה חנו.
ותירץ הרש"ש שס"ל שנצטוו על השבת רק בפרשת המן והשבת הראשונה שלהם הייתה בכ"א אייר באלוש.
ולפי זה למ"ד שנצטוו במרה ס"ל שלא נצטוו על התחומין במרה.
אמנם הביא הרב יושב ירושלים את התוס במנחות צה שכלל לא נסעו בשבת בגלל איסור הוצאה ומחמר, וא"כ ישנם ב קושיות
א. התוס' לכאורה נגד הגמ' בשבת פ"ז שלמ"ד לא נצטוו על התחומין במרה נסעו גם בשבת של כ"ט אייר.
ב. מה יענה מ"ד שנצטוו על השבת במרה כיצד נסעו בט"ו אייר.
ויתכן שכוונת הגמ' בשבת פז שלמ"ד לא נצטוו על התחומין במרה השבת שלפני מתן תורה הייתה שונה ותחומין הוא דוגמה בעלמא ואה"נ כמו שלא נצטוו על התחומין לא נצטוו במחמר והוצאה.