אנו רואין כ"פ שאינו כן

[עושה חדשות]

הגר"ח שליט"א שאל והשיב, ודבריו קילורין לעיניים.

ומ"מ אשמח להפניות נוספות ומ"מ לספרי קדמונינו שעסקו בשאלה זו, על שכר ועונש שהובטחו בתורה או בדברי חז"ל, ומשמע לכאו' שכל העושה כך מובטח לו כך, ואנו רואין כמה פעמים שאינו כן.

שערי אמונה רבי חיים קנייבסקי.png (63.5 KiB) נצפה 2562 פעמים

[מקדש מלך]

לגבי כרת ומיתה בידי שמים, עיין באיגרת התשובה בספר התניא פרק ד-ו.

[שמואל_הקטן]

ביאור הגר"א יו"ד רסה יא

(מו) ולכן נוהגין כו'. דבריו א"ל שחר דא"כ מ"ט מאדם אחד דוקא ואחד לא יעשה ב' פעמים סנדק ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר אלא המנהג הוא ע"פ צוואת ר"י החסיד סי' מ' ע"ש (ע"כ):

אמנם אי"ז חז"ל אבל נראה מדבריו שהבטחות אמורות להתקיים (אא"כ נאמר ש"לעולם" הוא כפשוטו ושאני מ"כ"פ").

[דרומי]

יש את מה שאמרו על צדיקים שהקב"ה ממלא שנותיהם מיום ליום וכמרע"ה, ואנו רואים צדיקי אמת שלא נולדו ונפטרו באותו היום.

[ביליצר]

הגר"ח שליט"א שאל והשיב, ודבריו קילורין לעיניים.

ומ"מ אשמח להפניות נוספות ומ"מ לספרי קדמונינו שעסקו בשאלה זו, על שכר ועונש שהובטחו בתורה או בדברי חז"ל, ומשמע לכאו' שכל העושה כך מובטח לו כך, ואנו רואין כמה פעמים שאינו כן.

שערי אמונה רבי חיים קנייבסקי.png

מקור הדברים מעין אלו הם מדברי אביו בספר חיי עולם ,די מאריך בענין

[החושב]

בפשטות, הכוונה בכל מקום, שדבר פלוני מסוגל לעניין פלוני.
ולהבדיל, כאשר אומרים שאכילה בריאה מאריכה חיים, אף אחד לא יקשה על זה: והרי היה ידוע לי שאחד שאכל ירקות לרוב ומת בחצי ימיו.
וכן עישון מזיק ומקצר חיים. אבל לא מקשים על זה: שהינה ראינו אחד שעישן המון והאריך ימים.
אכילה בריאה מאריכה חיים, ועישון מקצר. אבל חוץ מזה יש עוד המון סיבות אחרות שהן גם כן משפיעות.
וכן כאשר חז"ל אומרים (מגילה י:) "כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה, זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מנלן - מתמר." האם נכון יהיה לשאול: והרי רבנית פלונית הייתה נורא צנועה, ולא ראינו שיצאו ממנה מלכים וגם לא נביאים. לא. הכוונה שהדבר זה משפיע ומסוגל. אבל לא הייתה כוונת חז"ל שבהכרח יהיה דווקא כך. ולמרות שאמרו בלשון 'כל' כלה – אין למדים מן הכללות.
וראיתי פשוטה לזה. הרי הגמרא (במקרה הנ"ל, וכן במקרים דומים רבים) שואלת: מנלן. ומשיבה: מתמר. ואינו מובן כלל. אז כך היה בתמר. אבל, עדיין, מה המקור לכך שכך יהיה עם כל צנועה וצנועה? ואין דרך הש"ס לשאול שאלה כזו בשום מקום. למה? כי באמת לא התכוונו לתת פוליסת ביטוח.
זה מה שנראה בפשטות.

אלא שיש לעיין מכמה מקומות.
ברכות ט:

העיד רבי יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים: כל הסומך גאולה לתפלה - אינו נזוק כל היום כולו. אמר רבי זירא: איני? והא אנא סמכי ואיתזקי! אמר ליה: במאי איתזקת - דאמטיית אסא לבי מלכא; התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא, דאמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

מה הקשה רבי זירא? וכי הוא לא ידע מהפירוש שכתבתי לעיל? וכי הוא לא ידע מהפירוש שהובא בשם הגר"ח?
ואולי יש לחלק שכאן נאמרה השמועה בלשון 'העיד'. ודוחק.
שבת קה:

אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל בהספדו של חכם - אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה, שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה. איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע! [לפני זה מבואר שלא הספידו את יהושע כראוי] - אמר לו: בבלאי, ימים - האריכו, שנים - לא האריכו.

מה הייתה קושייתו של רבי חייא בר אבא? ההתעצלות בהספדו של חכם – זה דבר שמסוגל לקיצור ימים. אבל יש אין ספור סיבות אחרות שעלולות לגבור על זה.
אבל אלו הן מקומות בודדים. וצריך ליישבם.
הסוגיא שלענ"ד עוסקת ממש בשאלה זו – זו הסוגיא של 'זכות תולה' בסוטה.

[קול מבשר]

מתוך ספר האמונה והבטחון המיוחס לרמב"ן:

ולולא היראה שמא יגרום החטא היה ההשתדלות להנצל אפי' ע"י נוהג שבעולם חסרון באמונתו, שהרי כתיב "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" ואפי' הלל ורבי חנינא בן דוסא וחבריהם שהיו עניים ביותר, מעוטי ממון, לא היו נעזבים, לפי שלא קנו נכסים מעולם. שאין לשון עזיבה נופל אלא על מי שהיה סמוך ואח"כ נעזב, אבל מי שלא היה סמוך מעולם אין זה נעזב. ואין העזיבה חינם בלא חטא ובלא עוון.