איסורים דרבנן לבני נח

[עושה חדשות]

פרי חדש יורה דעה סימן נה ס"ק טז
ויש לתמוה בזה דאטו רבנן מי גזרי גזירות לבני נח ואינהו גופייהו מי צייתי להו לרבנן וכיון דלדידהו שרי ליכא לפני עור, וי"ל שכיון שידוע שאבר מן החי אסור לבני נח אי שרינן ליה להושיטו לבני נח תו לא מקיימא גזירת חכמים דאמרי אינשי מדשרי לבני נח שמע מינה דלית ביה איסור אבר מן החי ומשום הכי אלימו רבנן למלתייהו לאסור להושיטו לבני נח אף על גב דלדידהו שרי. אי נמי גזרו בהאי הושטה שדומה לאבר מן החי אטו אבר מן החי גופיה דאסיר ביה הושטה מן התורה.


אשמח להפניות ומ"מ לשאלה זו, האם מצינו איסורים דרבנן על בני נח.

[מקדש מלך]

מה שרשום אצלי מהעבר

כבר ביארו האחרונים שרבנן לא גזרו גזירות על בני נח, ראה בית האוצר להר"י ענגיל כלל קלא, משנה למלך הלכות מלכים פ"י ה"ז ד"ה יצא, פרי חדש יו"ד סימן נה ס"ק טז, מנחת חינוך מצוה ב אות יב ד"ה אך. אמנם יש שחלקו על סברא זו, ראה שדי חמד מערכת ג כלל נז, שהביא דעות בזה.

[ירושלים]

פרי חדש יורה דעה סימן נה ס"ק טז
ויש לתמוה בזה דאטו רבנן מי גזרי גזירות לבני נח ואינהו גופייהו מי צייתי להו לרבנן וכיון דלדידהו שרי ליכא לפני עור, וי"ל שכיון שידוע שאבר מן החי אסור לבני נח אי שרינן ליה להושיטו לבני נח תו לא מקיימא גזירת חכמים דאמרי אינשי מדשרי לבני נח שמע מינה דלית ביה איסור אבר מן החי ומשום הכי אלימו רבנן למלתייהו לאסור להושיטו לבני נח אף על גב דלדידהו שרי. אי נמי גזרו בהאי הושטה שדומה לאבר מן החי אטו אבר מן החי גופיה דאסיר ביה הושטה מן התורה.

אשמח להפניות ומ"מ לשאלה זו, האם מצינו איסורים דרבנן על בני נח.

ראה בזה בברית יעקב (להגריח"ס שליט"א) סימן ל"ט

[משה דוויק]

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... width=1690
כבר קדמני ירושלים במה שרציתי לציין.אמנם עיין בקישור מש"כ בזה הגרע"י זצוק"ל.

[איש_ספר]

בטל חיים לעילוי הנודע (בימיו...) ר"ח סג"ל ז"ל ישנו סימן נפלא (כמו כל הספר...) סי' כט העוסק בחיוב לשמוע בקול חכמים אם הוא מצד לא תסור או שלא תסור נותן את ההורמנא לחכמים אבל החיוב של יחיד אינו מצד הלא תסור, ודן מצד כמה מקרים: קטן, לסוברים שחינוך היא מצוה עליו אע"פ שאינו בלאוין (א"נ שאינו בלאוין ולא רק שאינו בעונשין); סומא שחייב מדרבנן אף לסוברים שפטור גם מלאוין; וכן גוי שמצינו בכ"מ שחייבוהו חכמים. עיין עליו.

[סעדיה]

ע"ע בחי' מרן רי"ז הלוי הל' נחלות

[בברכה המשולשת]

יש על דיון של הגרשז"א במנח"ש

[עקביה]

כמדומני שגוי ששבת וגוי שלמד תורה שחייבים מיתה, הוא מדרבנן, אע"פ שהגמ' מביאה ע"כ פסוקים. עכ"פ לשיטת הרמב"ם.

[מקדש מלך]

וזאת מניין לכת"ר?
אמנם הוא מפרש שהאיסור הוא מצד 'מחדש דת לעצמו', אבל מניין שהוא דין דרבנן?

[עקביה]

כי זה לא כתוב בתורה.

[מקדש מלך]

לכאורה זו אינה הוכחה עדיין, כי יתכן שהרמב"ם מפרש שמהלימודים שהביאה הגמרא לומדים שאין להם לחדש דת לעצמם (כלומר דזה עצמו גדר האיסור דקרא).

[עקביה]

קרא את הפסוקים ותראה שאין קשר.

[מקדש מלך]

יתכן. אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שהרמב"ם אינו חולק על הגמרא, ומאידך אין לנו הבנה בלימודי הפסוקים של חז"ל כידוע לכל, אז זו נראית אפשרות סבירה בהחלט.

אכן הצצתי כעת בספר המפתח להרמב"ם וראיתי שיש מו"מ בזה. אבל מהחומר העומד לפני כעת אין להכריח דבר כזה.

[עקביה]

גם לאי הבנה בלימודי הפסוקים של חז"ל יש גבול.

[מקדש מלך]

אני לא רואה מה כזה מופרך. התורה אומרת 'לא ישבותו', והגמרא לומדת שאסור להם לשבות בשבת.
והרמב"ם מבין שזה איסור כללי על המצוות, ושבת הוא רק כדוגמא, או שלמדים ממנו בבניין אב, וזה בעצם טעם הכתוב.
כנ"ל לגבי האיסור לעסוק בתורה וכו'.

[עקביה]

אילו הרמב"ם היה סבור שזה מפורש בתורה, היה עליו לסבור גם שחיוב המיתה הוא כפשוטו. ראה ר"ן בחידושיו (סנהדרין נח:).

[עקביה]

כמדומני שגוי ששבת וגוי שלמד תורה שחייבים מיתה, הוא מדרבנן, אע"פ שהגמ' מביאה ע"כ פסוקים. עכ"פ לשיטת הרמב"ם.

אמנם קשה להלום את הרעיון שגזירת חכמים חלה על הגוי והוא באמת אסור בזה, ולכן נראה לומר שאין איסור על הגוי, אלא אנו מצווים להפרישו מכך.

[ישנו]

בטל חיים לעילוי הנודע (בימיו...) ר"ח סג"ל ז"ל ישנו סימן נפלא (כמו כל הספר...) סי' כט העוסק בחיוב לשמוע בקול חכמים אם הוא מצד לא תסור או שלא תסור נותן את ההורמנא לחכמים אבל החיוב של יחיד אינו מצד הלא תסור, ודן מצד כמה מקרים: קטן, לסוברים שחינוך היא מצוה עליו אע"פ שאינו בלאוין (א"נ שאינו בלאוין ולא רק שאינו בעונשין); סומא שחייב מדרבנן אף לסוברים שפטור גם מלאוין; וכן גוי שמצינו בכ"מ שחייבוהו חכמים. עיין עליו.

בע"ז: ל"ו: אמרי' דבי"ד של שם גזרו על זנות עם נכרית, אע"פ שעדיין לא נצטוו על לא תסור.

[עושה חדשות]

מודה לכולכם!

אצרף עוד משהו שראיתי -

הרב גניחובסקי - דרבנן לבני נח.pdf

(1.08 MiB) הורד 146 פעמים

[עושה חדשות]

מעל"ע
להסוברים דהגויים מחוייבים במצוות שהשכל מחייב, (עי' הקדמת רנ"ג לש"ס),
האם יש בזה איסור 'לפני עיור' כאשר ישראל מכשיל נכרי במצוה שיכלית, כמו מושיט לו אמה"ח?

[עזריאל ברגר]

מעל"ע
להסוברים דהגויים מחוייבים במצוות שהשכל מחייב, (עי' הקדמת רנ"ג לש"ס),
האם יש בזה איסור 'לפני עיור' כאשר ישראל מכשיל נכרי במצוה שיכלית, כמו מושיט לו אמה"ח?

מהיכי תיתי לומר שלא?!