מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אריה הכהן
הודעות: 180
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' ינואר 31, 2019 10:48 pm

במאמר שלפנינו נכתוב מעט מהפן ההלכתי גרידא, אודות המעשה שהיה עם רבי הקדוש, שאחר פטירתו בכל ערב שבת הגיע לביתו.
איתא בגמ' כתובות (קג' ע"א): תנו רבנן בשעת פטירתו של רבי אמר, לבני אני צריך, נכנסו בניו אצלו, אמר להם: הזהרו בכבוד אמכם. נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מטה תהא מוצעת במקומה וכו'. מאי טעמא [מדוע רבי ביקש שהנר יהא דלוק והשולחן ערוך? מתרצת הגמ'] כל בי שמשי [כל ערב שבת – רש"י] הוה אתי לביתיה [היה בא רבי אחר פטירתו לביתו, ולכך ציוה לבניו שיהא הנר דולק והשולחן ערוך ומיטה מוצעת]. ההוא בי שמשא [באחד מערבי השבת שבא רבי לביתו] אתאי שבבתא קא קריה אבבא [באה אחת השכינות וקראה בפתח הבית], אמרה [לה] אמתיה [השפחה של בית רבי], שתיקו דרבי יתיב [תשתקי, מפני שרבי יושב כאן]. כיון דשמע [רבי שמע שהדבר מתפרסם] שוב לא אתא [יותר לא בא לביתו, בכדי] שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים [לומר לא צדיקים היו, שלא היה להן רשות לבוא לביתם כמו רבי – רש"י]. עי' רבינו בחיי, בראשית מט' לג'. ובמהרש"א כאן. ובספר בן יהוידע.
ויש לעיין, א' האם רבי הגיע לביתו עם בגדיו או עם התכריכים? ב' מה עשה רבי בביתו בערב שבת, את"ל שעשה קידוש והוציא את בני ביתו, הרי רבי נפטר כמו שמבוא' שם בגמ' (בהמשך). ואמרינן בגמ' שבת (ל' ע"א), אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (תהלים פח' ו'): 'במתים חפשי'? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות. א"כ רבי היה פטור ממצות קידוש, ואיך הוציא את ב"ב?
למעשה שאלות אלו כבר דנו בהם הראשונים והאחרונים, ונביא דבריהם להלן. כתב בספר חסידים (לרבי יהודה החסיד. א' מבעלי התוס'. סי' תתשכט') וז"ל: ואם חפצים המתים להתראות, אז ניתן רשות להתראות, אע"פ שנקבר בתכריכי מתים יכולים להראות לבניהם במלבוש, באיזה מלבוש שרוצים, פעם במלבוש שנקבר עמו, ופעם במלבוש של קודם לכן. ורבינו הקדוש היה נראה בבגדים חמודות שהיה לובש בשבת, ולא בתכריכין, להודיע שעדיין היה בתוקפו, ופוטר את הרבים ידי חובתן בקידוש היום, ולא כשאר המתים שהם חפשי מן המצות, כי אם כחי בבגדים כמו שהיה לובש בחייו, והצדיקים נקראים חיים אפי' במיתתם ופוטר בקידוש בני הבית, עכ"ל (מובא ברעק"א, כתובות שם).
ובביאור מקור חסד (על ספר חסידים שם) העיר, דלכאו' הרי לא כתוב בגמ' שרבי בא בבגדי שבת ועשה קידוש והוציא את בני ביתו, בגמ' כתוב רק שהוא היה מגיע לביתו בער"ש? אלא דסברא הוא, שהרי שבת קודש הוא יום שניתן לעונג ולא לצער ואסור להתעצב בו. ורבי בא לביתו בכדי שלא יעלה על זכרון בני ביתו העדרו. ואם היה בא בתכריכין ולא היה מקדש ומוציאם, הייתה גורמת להם ביאתו עוד יותר צער, לכך היתגלה להם כמו שהיה מקודם.
בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' צח') ביאר, שאליהו הנביא עלה לשמים, נפרדה נשמתו מגופו. ואליהו מתגלה בשני אופנים. א' בדמות רוחנית כגון בברית מילה שמכינים לו כסא, ואז הוא כמלאך ופטור מן המצוות (למתים חפשי). ב' אליהו מתגלה לפעמים בלבוש גשמי ואז הוא חייב במצוות כמו כל אדם. וביום בשורת הגאולה בב"א תתלבש נשמתו בגוף הקדוש הלז. ואז הוא ככל אדם מחכמי ונביאי ישראל, ע"ש. וא"כ לפי דבריו שכאשר מת מיתגלה כאן בעולם הזה כדמות אדם הרי הוא חייב במצוות, ולכך רבי הקדוש שהיה בא לביתו בער"ש היה חייב בקידוש ויכל גם להוציא אחרים ידי חובה.
וכן ביאר בספר גליוני הש"ס (לרבי יוסף ענגיל, ראב"ד קראקא. כתובות שם) את דברי הספר חסידים, דצדיקים במיתתם קרויים חיים וכאילו הם בחיים עדיין. ורק כאשר הם בעולם העליון הם פטורים מן המצוות מפאת המקום, כי לא נאמרו המצוות בעולם העליון. משא"כ ביורדם לזה העולם עדיין עליהם חיוב המצוות כבתחילה. בי בעולם הזה יש חיוב מצוות לכל ישראל חי. וגם הצדיק הרי חי הוא. ועל כן כשבא רבי לביתו שפיר נתחייב בקידוש והיה יכול להוציא ג"כ, ע"ש.
מפרשים אחרים פירשו ענין זה בדרך אחרת. בספר מכתב לחזקיהו (לרבי חזקיהו מדיני. שבת ל' ע"א. י"ל באיזמיר בשנת תרכ"ו) הביא שהקשו, שאף אם נאמר שצדיקים גם במיתתם לא נהיו חופשים מלעשות מצוות, הרי סוף סוף הם לא בני חיובא, אלא כמו מי שאינו מצווה ועושה, וא"כ איך רבי יכול להוציא את בני ביתו בקידוש, הא איתא בגמ' ברכות (כ' ע"ב), דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן? ותירץ ע"פ מה שכתוב בספר הגלגולים, דרבי היה יעקב אבינו ע"ה. ויעקב אבינו לא מת כמו שכתבו חז"ל, וכיון שלא מת הרי הוא כחי לכל ענין, ע"ש. ובפירוש מקור חסד על ספר חסידים (שם) ביאר יותר, דאיתא במדרש תנחומא (פרשת ויחי סי' ג'), שרבי היה גר בצפורי י"ז שנה, וקרא על עצמו 'ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה' וחיה יהודה בצפורי י"ז שנה. ובגלגולי נשמות להרמ"ע מפאנו כתב, שרבינו הקדוש היה ניצוץ יעקב. ויעקב לא מת (תענית ה' ע"ב), ע"ש. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

חד ברנש
הודעות: 2797
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' ינואר 31, 2019 11:16 pm

הערה פיצפונת.
מה זה שכתבת:
אריה הכהן כתב: כתב בספר חסידים (לרבי יהודה החסיד. א' מבעלי התוס'. סי' תתשכט')

זה פשוט לא נכון!!
הוא לא היה מבעלי התוספות. אין שום הוכחה שהוא השתתף בכתיבת התוספות.
אכן הוא פעל בזמנם של בעלי התוספות, אך הוא לא נמנה עליהם.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17382
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' ינואר 31, 2019 11:26 pm

המהר"ל בחידושי אגדות הבין שמדובר בהשפעה רוחנית ולא בביאה גשמית.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1589
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי מאיר סובל » ו' פברואר 01, 2019 12:26 am

לכאו' להוציא יד"ח ושומע כעונה הם ב' גדרים נפרדים, ומהכ"ת דשומע כעונה לא יהיה ע"י שמיעה ממי שחפשי מהמצוות?

משה דוויק

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי משה דוויק » ו' פברואר 01, 2019 1:47 am

מי שאינו בר חיובא לא יכול להוציא פשוט.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1589
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי מאיר סובל » ו' פברואר 01, 2019 3:20 am

אכן זה פשוט ואין חולק.
השאלה היא אינה על להוציא, אלא האם לא נחשב השומע כעונה בעצמו, והשומע הוא כן בר חיובא.
ומבואר באחרונים שאלו ב' גדרים חלוקים - להוציא יד"ח, ושומע כעונה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5300
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' פברואר 01, 2019 8:55 am

מאיר סובל כתב:אכן זה פשוט ואין חולק.
השאלה היא אינה על להוציא, אלא האם לא נחשב השומע כעונה בעצמו, והשומע הוא כן בר חיובא.
ומבואר באחרונים שאלו ב' גדרים חלוקים - להוציא יד"ח, ושומע כעונה.

האם קטן יכול לקדש עבור גדול?
האם אשה יכולה להבדיל עבור קטן?
כתוב בפוסקים שלא לעשות כן, ולא חילקו מצד שומע כעונה!

קראקובער
הודעות: 2750
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי קראקובער » ו' פברואר 01, 2019 10:17 am

אריה הכהן כתב:מפרשים אחרים פירשו ענין זה בדרך אחרת. בספר מכתב לחזקיהו (לרבי חזקיהו מדיני. שבת ל' ע"א. י"ל באיזמיר בשנת תרכ"ו) הביא שהקשו, שאף אם נאמר שצדיקים גם במיתתם לא נהיו חופשים מלעשות מצוות, הרי סוף סוף הם לא בני חיובא, אלא כמו מי שאינו מצווה ועושה, וא"כ איך רבי יכול להוציא את בני ביתו בקידוש, הא איתא בגמ' ברכות (כ' ע"ב), דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן? ותירץ ע"פ מה שכתוב בספר הגלגולים, דרבי היה יעקב אבינו ע"ה. ויעקב אבינו לא מת כמו שכתבו חז"ל, וכיון שלא מת הרי הוא כחי לכל ענין, ע"ש. ובפירוש מקור חסד על ספר חסידים (שם) ביאר יותר, דאיתא במדרש תנחומא (פרשת ויחי סי' ג'), שרבי היה גר בצפורי י"ז שנה, וקרא על עצמו 'ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה' וחיה יהודה בצפורי י"ז שנה. ובגלגולי נשמות להרמ"ע מפאנו כתב, שרבינו הקדוש היה ניצוץ יעקב. ויעקב לא מת (תענית ה' ע"ב), ע"ש. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

כ"ז בהנחה שלאבות לא היה דין בן נח אלא דין ישראל.

אריה הכהן
הודעות: 180
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי אריה הכהן » ו' פברואר 01, 2019 2:22 pm

מאיר סובל כתב:לכאו' להוציא יד"ח ושומע כעונה הם ב' גדרים נפרדים, ומהכ"ת דשומע כעונה לא יהיה ע"י שמיעה ממי שחפשי מהמצוות?

בגמ' ברכות (כ' ע"ב), דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.

תם מה הוא אומר
הודעות: 927
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ש' פברואר 02, 2019 7:37 pm

יש להזכיר המעשה הידוע מס"ת דעזרא באחד שהוציא ממנו אות ע', והחליף ועבדתם בואבדתם, ונענש עין תחת עין, ונעקרה עינו, וחזר עברא וכתב אות ע' בס"ת, [מי שיודע המקור למעשה יואיל בטובו להביאו כאן בבקשה]

אריה הכהן
הודעות: 180
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי אריה הכהן » ש' פברואר 02, 2019 11:43 pm

חד ברנש כתב:הערה פיצפונת.
מה זה שכתבת:
אריה הכהן כתב: כתב בספר חסידים (לרבי יהודה החסיד. א' מבעלי התוס'. סי' תתשכט')

זה פשוט לא נכון!!
הוא לא היה מבעלי התוספות. אין שום הוכחה שהוא השתתף בכתיבת התוספות.
אכן הוא פעל בזמנם של בעלי התוספות, אך הוא לא נמנה עליהם.

מיהו ר' יהודה חסיד הנזכר בתוס' כתובות יח' ע"ב?

יוצא פוניבז'
הודעות: 555
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' פברואר 03, 2019 12:39 am

יש להוסיף שבתוס' שאנץ שם מובא כי ר"י דחה את תירוץ הר"י חסיד.

האם ישנם עוד מקומות שסברותיו הוזכרו בביהמ"ד של ר"י?

לגבי הסיפור עם עזרא, הוא כידוע ללא מקור מוסמך

אליעזר בלוי
הודעות: 266
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » א' פברואר 03, 2019 9:32 am

בזכרוני שיש שני ר' יודא החסיד
הבעל התוספות מצרפת
והידוע מאשכנז

ירושלים
הודעות: 106
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי ירושלים » א' פברואר 03, 2019 9:25 pm

חד ברנש כתב:הערה פיצפונת.
מה זה שכתבת:
אריה הכהן כתב: כתב בספר חסידים (לרבי יהודה החסיד. א' מבעלי התוס'. סי' תתשכט')

זה פשוט לא נכון!!
הוא לא היה מבעלי התוספות. אין שום הוכחה שהוא השתתף בכתיבת התוספות.
אכן הוא פעל בזמנם של בעלי התוספות, אך הוא לא נמנה עליהם.



ראה תוספות בבא מציעא ה' ב':
וי"מ בשם ה"ר יהודה חסיד הא דחשיד אממונא כשר לשבועה משום דשמא ע"י שבועה יפרוש מגזל אבל גזלן ודאי כמו שממון אינו פורש וכו'

חד ברנש
הודעות: 2797
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי חד ברנש » א' פברואר 03, 2019 11:15 pm

גם ר' יהודה שירליאון, הצרפתי, נתכנה 'החסיד' והוא באמת היה מבעלי התוספות.

יוצא פוניבז'
הודעות: 555
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' פברואר 04, 2019 12:02 am

חד ברנש כתב:גם ר' יהודה שירליאון, הצרפתי, נתכנה 'החסיד' והוא באמת היה מבעלי התוספות.


היכן רי"ש נתכנה החסיד?
האם במובאה היחידה הנ"ל (גם בכתובות וגם בב"מ זה אותו נידון) הכוונה לר"י שירליאון?

חד ברנש
הודעות: 2797
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: איך מת יכול לקדש ולהוציא יד"ח?

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' פברואר 04, 2019 10:42 am

כעת אני רואה שאין הדבר כה פשוט. אורבך כותב (בעלי התוספות, עמ' 323):
החסיד12.PNG
החסיד12.PNG (22.62 KiB) נצפה 487 פעמים


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חוות דעת, משולש, סליחות ו־ 30 אורחים