קריאת הגבר בירושלים - איך שייך?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ביומא ובתמיד תנן, שהיו תורמן את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לה.

ובב"ק פרק ו׳ תנן שלא היו מגדלין תרנגולים בירושלים מפני הטומאה.

איך שמעו קריאת הגבר בביהמ"ק?

[טור תלגא]

עי' תוס' רע"א ב"ק פ"ז מ"ז בשם הרמ"ע מפאנו שלגדל בלול שלהן מותר.

תוס רעא.png (16.74 KiB) נצפה 1954 פעמים

ועי'במגן דוד מה שהקשה ע"ז.

[כרמי שלי]

ע"ע בדומה בקו' בדידי הוה עובדא שבסוף ס' מצווה ועושה ח"ב (פרידמן, ירושלים תשע"ג) ריש ע' תשיא.
(אין הספר השלם תח"י לציין אליו).

[אבני גזית]

פעם התעוררתי בהערה זו, והסקתי שלא מוכרח לשמוע ממש את הגבר, אלא בערך בשעה שבה הוא מקרקר בבית חלקיה.

[משה דוויק]

משו"ת יביע אומר חלק ד' - חושן משפט סימן ו'
ו"יש לצרף לזה גם מ"ש מעכ"ת עפ"ד הרמ"ע מפאנו (סי' פה) שכ', דהא דאין מגדלין בהמה דקה בא"י, היינו בשילוח הרגל אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו חכמים, שאל"כ תכבד העבודה בלשכת הטלאים. ועוד דהו"ל גזרה שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. ע"כ. אמנם יש להקשות ע"ז מהמעשה של אותו חסיד שהיתה העז קשורה לכרעי המטה, ואפ"ה הקפידו עליו חבריו, באמרם, לסטים מזויין בביתו של זה. ואם איתא איך מצאה הקפידה מקום לנוח, והרי בודאי שהיה שומרה החסיד שלא תרעה בשדה אחר. ושו"ר למרן החיד"א בכסא רחמים (באבות דר"נ פל"ה) שהקשה כן על הרמ"ע. ע"ש. וכ"כ בס' עמודי אש על הירוש' (סוף פסחים). ע"ש. וכ"כ המהרש"א במהדו' בתרא, דס"ל להגמ' שכיון דבסתם נאמר האיסור שאין מגדלין בהמה דקה משמע דהיינו בכל מקום ובלי שום צד היתר, שאל"כ מאי מקשה הגמ' מדתנן אין מגדלין כו' דילמא הכא איירי בקשורה, א"ו דסתמא קתני שאין מגדלים בכל גווני. ע"ש. וכ"ה בחו"מ (סי' תט) ובב"י שם. ע"ש."
וא"כ נפל התירוץ

[חרסון]

מקופיא אפ"ל שהגמ' הדגישה שהקפידא הייתה על 'חסיד', שמשום חסידות לא הו"ל לנהוג כן. (וכן בכ"מ שמזכירים חסיד, על מנהג חסידות הדברים אמורים).

[אחרון התלמידים]

ב"ה
תלמוד ירושלמי פאה פרק ז
רבי חונא בשם רבי אבון קינמון מאכל עזים הן והיו ישראל מגדלין אותו. (רבי חונא בשם רבי אבון שני תמידין שהיו מקריבין בכל יום היו מרכיבין אותן על גבי גמל ורגליהן נוגעות בארץ-הגר"א לא גורס) רבי חונא בשם רב אידי מעשה באחד שקשר עז לתאינה ובא ומצא דבש וחלב מעורבין. ע"כ
אבל זה ברור וכתוב בטור ובשו"ע (חו"מ תי"ט) שאסור לגדל בשדות וכרמים ולשהות מותר בבית עד השחיטה. (ולכאורה לא קשה מלשכת הטלאים), אבל במדברות ויערות מותר. ורו"ר סברו שאף בבית אסור. אבל ברור שמקום שאינו שדה וכרם גידלו עזים בא"י בני ישראל (ולא רחוק הדבר שכיום רוב המקומות אינן נחשבים לשדה וכרם).
לגבי התרנגול לק"מ הרי ירושלים ההיא התפרסה על שטח לא גדול, ובדממת הלילה היתה נשמע היטב קול התרנגול מחוץ לירושלים.