בס''ד
פרשת תרומה: האם בית המקדש ייפול מהשמיים
פתיחה
בפרשת השבוע מצווה הקב''ה את בני ישראל, להביא תרומות לבניית המשכן והכלים, ומהציווי 'ועשו לי מקדש' למד הרמב''ם בהלכות בית הבחירה (א, א), שיש מצווה לבנות את בית המקדש. כמובן שכולם מודים, שמלבד החובה לבנות את בית המקדש, יש גם חובה להכין את כלי המקדש. נחלקו הרמב''ם והרמב''ן האם החיוב לבנות את המקדש והכלים נחשב מצווה אחת, או כשתי מצוות:
א. הרמב''ם טען (מצוות עשה כ', שרש יב), שבניית המקדש והכלים נחשבת מצווה אחת. בטעם הדבר הוא נימק, שכאשר בית המקדש נמצא ללא הכלים שלו, אז זה נחשב שבניין המקדש לא הושלם, והוא עדיין לא נקרא בית מקדש. לכן כאשר בונים את כלי המקדש זה לא נחשב מצווה מיוחדת, אלא חלק מהמצווה הכללית של בניין בית המקדש:
''הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו (ריש שרש יב) שזה הכלל הוא כולל חלקים ושהמנורה והשלחן והמזבח וזולתם כולם הם מחלקי המקדש והכל ייקרא מקדש, וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק.''
ב. הרמב''ן (השגות מצוות עשה לג) חלק על דברי הרמב''ם וטען, שאמנם המנורה, המזבח והשולחן אכן כלולים בתוך המצווה של בניין בית המקדש, אבל בניית הארון נחשבת מצווה בפני עצמה. בטעם הדבר הוא נימק, שבניגוד לשאר הכלים שמשמשים לעבודת בית המקדש וראוי לכלול אותם בתוך מצוות בניין המקדש, הארון משמש לנשיאת לוחות הברית ולא לעבודת המקדש, לכן הוא לא כלול במצוות בניין המקדש והוא נמנה כמצווה בפני עצמה (ועיין ברס''ג עשין המסורים לציבור נ''א – נ''ו לשיטה נוספת).
בעקבות בניית המשכן בפרשה, נעסוק בשאלות: א. האם בית המקדש ייפול מהשמיים. ב. האם נשים חייבות בבניין בית המקדש.
1. כיצד ייבנה בית המקדש
בית המקדש הראשון, נבנה על ידי שלמה המלך (480 שנה אחרי צאת בני ישראל ממצרים), ושרד כארבע מאות ועשר שנה. בית המקדש השני נבנה על ידי עולי בבל (70 שנה אחרי חורבן בית ראשון), ושרד כארבע מאות עשרים שנה. האם בית המקדש השלישי יכול להחרב? נראה שמחלוקת זו תלויה בשאלה, האם הוא ייבנה בידי אדם או בידי שמים. במידה והוא ייבנה בידי אדם, אפשרי שהוא ייחרב, לעומת זאת אם הוא ייבנה בידי שמיים הוא לא ייחרב, ולמעשה ונחלקו בכך הפוסקים:
א. דעת הרמב''ם (מלכים, יא, א – ב), שבית המקדש ייבנה בידי אדם, וכן סברו גם המאירי (סוכה מא ע''א) והסמ''ג (עשה קסג). הראיה המרכזית שלהם היא ככל הנראה מהירושלמי במסכת מגילה (א, יא) שם מבואר, שכאשר יתעוררו עם ישראל מהגלות, הם יבואו וייבנו את בית המקדש.
ב. אמנם דעת רש''י (סוכה מא ד''ה אי) והתוספות (שבועות טו ע''ב) שלא כך, ובית המקדש ייפול מהשמיים. ראיה לדבריהם יש במדרש תנחומא (כי תשא, פרשה יג), ממנו עולה שהקב''ה יבנה את בית המקדש השלישי, וכן מופיע בזוהר במספר מקומות (למשל בראשית כח):
''ובגין דא בטורא דא אתבני בי מקדשא על ידא דקודשא בריך הוא יהא קיימא לדרי דרין (= על כן בהר הזה שייבנה בית המקדש על ידי הקב''ה הוא יתקיים לעולם). ועליו איתמר (חגי ב, ט) 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', דקדמאה אתבני על ידא דבר נש והאי על ידא דקודשא בריך הוא (= שבתי המקדש הראשונים נבנו בידי אדם, והשלישי ייבנה בידי הקב''ה לכן הוא גדול מהם).''
ראיה לדבריהם מביאים הראשונים מהגמרא במסכת סוכה (מא ע''א). הגמרא אומרת, שכאשר בית המקדש היה קיים, בשביל לאכול את התבואה של השנה החדשה (תבואה שגדלה אחרי ט''ו בניסן של השנה שעברה), צריך לחכות שבבית המקדש יוקרב קרבן העומר בט''ז בניסן, מאורע שאירע עד חצות היום.
כאשר נחרב בית המקדש ולא הקריבו את קרבן העומר, בעיקרון כבר בבוקר ט''ז בניסן היה מותר לאכול את התבואה חדשה, מכיוון שלא צריך לחכות שהקרבן יוקרב, אלא שחכמים בכל זאת גזרו שכל היום לא יאכלו את התבואה החדשה, ויחכו עד סוף ט''ז בניסן.
מדוע הם גזרו כך? הם חששו, שבמידה וייבנה בית המקדש בט''ו בניסן בלילה, אנשים בבוקר ט''ז בניסן לא יידעו שבית המקדש כבר נבנה. הם יחשבו, שכמו ששנה שעברה היה אפשר לאכול את התבואה החדשה כבר בט''ז בניסן בבוקר, כך השנה מותר לאכול את התבואה החדשה כבר בבוקר. הם לא ידעו שנבנה בית המקדש, וצריך לחכות שיוקרב קרבן העומר .
מקשים רש''י ותוספות, איך הגמרא אומרת שיש חשש שייבנה בית המקדש בלילה, ומשום כך יש לגזור?! הרי הגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב) פוסקת, שבכלל לא בונים את בית המקדש בלילה! מתרצים רש''י ותוספות, שמכיוון שבית המקדש השלישי לא ייבנה בידי אדם אלא בידי שמים, אין בעיה שהוא ייפול בלילה (והגמרא בשבועות מדברת על בניין בית המקדש הראשון והשני).
כיצד הרמב''ם יישב את ההוכחה של רש''י ותוספות? המאירי (סוכה מא ע''א, ר''ה ל ע''א) תירץ, שהגמרא מדברת במצב שבו בגלל הרצון הגדול לבנות את בית המקדש, בית דין יטעו ויורו לבנות את בית המקדש בלילה, ולכן אפשר שבית המקדש ייבנה בלילה. תירוץ נוסף, אפשר שבאמת יש דעה שסוברת שאפשר לבנות את בית המקדש בלילה, אבל מדובר בדעת יחיד שלא נפסקה להלכה.
יישוב בין המקורות
כפי שראינו יש מחלוקת בין רש''י לרמב''ם, האם בית המקדש ייבנה בידי אדם או בידי שמים. אמנם יש מספר אחרונים, שניסו ליישב בין המקור בירושלמי ממנו עולה שצריך לבנות את בית המקדש בידיים, לתנחומא ממנו עולה שבית המקדש ייפול מהשמיים, ושילבו בין השיטות:
א. הערוך לנר כתב (סוכה מא ע''א ד''ה ברש''י), שיש שני מהלכים בבניין בית המקדש. יש בית מקדש 'גשמי' שייבנה בידי אדם ועליו דיבר הירושלמי ואותו בני אדם ייבנו, ויש בית מקדש 'רוחני' (כמו נשמה בתוך הגוף) שירד מהשמיים לתוך בית המקדש הגשמי, ובלשונו:
נראה לעניות דעתי דודאי בית המקדש לעתיד לבא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא בית מקדש רוחני, שיבא לתוך בית המקדש הגשמי כנשמה בתוך הגוף.''
דוגמא לדבר הוא מביא מהצתת האש על גבי המערכה בבית המקדש, שמצד אחד יש חובה על הכהנים להצית אש במערכה, ומצד שני, יש אש נוספת שיורדת מהשמיים.
ב. המהר''ם שיק תירץ (יו''ד סי' ריג), שהמחלוקת בין הירושלמי לתנחומא תלויה בשאלה מתי הגאולה תבוא, ויש בכך שתי אפשרויות: א. אפשרות של 'בעיתה' (= בזמנה), ב. אפשרות של 'אחישנה' (= במהירות).
'בעיתה' הכוונה היא, שהקב''ה קבע זמן, שגם אם מצבו של עם ישראל מבחינה רוחנית יהיה ירוד, בכל זאת הוא ייגאל. במידה וכך יהיה, אז בית המקדש ייבנה בידי אדם. אמנם, במידה ועם ישראל יעשה תשובה ויהיו ברמה רוחנית גבוהה, הקב''ה יזרז את הגאולה ובית המקדש ייפול מהשמיים, ובלשונו:
''ויותר נראה דזה עצמו תלוי בשני קיצין, דאם יהיה קץ של בעיתה, יהיה הכל כסדר כמו שכתב הרמב''ם בהלכות מלכים (ובית המקדש ייבנה בידי אדם). אבל אם יהיה קץ של אחשינה, אז יהיה הכל במהירות, ומהרה ייבנה בית המקדש בידי שמיים ויבוא משיח צדקנו.''
ג. בהערות לערוך לנר (הערה 362) הביא תירוץ נוסף בשם המהרי''ל דיסקין. לשיטתו, רוב בית המקדש אכן ייפול מהשמיים ועל כך דיבר המדרש תנחומא. אמנם הדלתות של בית המקדש ייבנו בידי אדם, ועל כך דיבר הירושלמי.
2. נשים בבניין בית המשכן
כפי שראינו לעיל בגמרא במסכת שבועות (טו ע''ב), בית המקדש (וכן המשכן) לא ייבנו בלילה. לכאורה בעקבות כך אמורות נשים להיות פטורות מלבנות את בית המקדש, מכיוון שמדובר 'במצוות עשה שהזמן גרמא' (כלומר מצווה שבחלק מהזמן לא נוהגת כמו תפילין, ציצית וכו'), אך הרמב''ם בכל זאת כתב (בית הבחירה א, יב), שנשים חייבות בבניין בית המקדש:
''אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימים לא בלילה, ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבניין בית המקדש.''
יישוב הקושיה
מדוע בכל זאת כתב הרמב''ם שנשים חייבות בבניין בית המקדש? נאמרו באחרונים מספר תירוצים:
א. בספר החינוך (מצווה צה) בעקבות הרמב''ם בספר המצוות כתב, שהמצווה לבנות את בית המקדש, לא מוטלת על כל אדם באופן פרטי, אלא היה מצווה שכלל הציבור מחוייבים בה: ''ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן''.
במידה והמצווה מוטלת על הציבור, טען הרב יהודה רביב (תחומין כ), שלא שייך לומר שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא. הסיבה לכך היא, שרק כאשר המצווה מוטלת על כל יחיד ויחיד, אפשר לומר שהמצווה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא, אבל במידה והמצווה מוטלת על כלל הציבור, המצווה לא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא. משום כך, גם נשים חייבות בבניין המקדש למרות שבונים אותו בלילה.
ב. אפשרות נוספת הביא ר' יצחק שמלקיש בבית יצחק (או''ח ג, ז), ודבריו מיוסדים על דברי הטורי אבן במסכת חגיגה (טז ע''א). כפי שראינו, בשביל שמצווה תחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא, צריך שיהיה זמן שבו לא מקיימים את המצווה, בלולב חייבים רק בסוכות, תפילין חייבים רק בימי חול וכדומה. הטורי אבן טען, שבשביל שמצווה תחשב מצוות עשה שהזמן גרמא, לא מספיק שיהיה זמן שלא מקיימים את המצווה, אלא שבפעם הבאה שיקיימו אותה היא תחשב מצווה חדשה.
לדוגמא: כל יום שמניחים תפילין מקיימים מצווה חדשה, ואין קשר בין המצווה אתמול למצווה היום, לכן תפילין נחשבים מצוות עשה שהזמן גרמא. לעומת זאת כאשר בונים את בית המקדש אומר הבית יצחק, לא מקיימים כל יום שממשיכים לבנות מצווה חדשה של בניין בית המקדש, אלא ממשיכים את מצוות בניין בית המקדש שהתחילו אתמול (הלילה רק מפסיק את האפשרות לקיים את המצווה, ולא מבטל אותה), לכן זה נחשב מצוות עשה שהזמן גרמא וגם נשים יהיו חייבות בבניין בית המקדש, ובלשונו:
''ובעיקר הקושיא שהקשיתי מבניין בית המקדש דנשים חייבות אף דאין בונין בלילה... נראה לתרץ על פי מה שכתב בטורי אבן חגיגה דף ט"ז ע"ב, דהא דנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, היינו דוקא מצווה כגון ציצית ולולב ותפילין שבלילה פטורים, אבל מצוה שאין מחויב לעשות רק פעם אחת לא נחשב זאת מצווה עשה שהזמן גרמא. לפי זה קושייתנו מיושבת, דבניין בית המקדש אין מחויב לבנות רק פעם אחת, ואין זה מצוה תמידית כמו ציצית ותפילין ומשום הכי (= כך) נשים חייבות, אף דאין בונין בלילה וזה מה שרצינו לבאר.''
ג. כיוון שונה לחלוטין מופיע בפירוש הר המוריה על הרמב''ם (שם) ובקהילות יעקב (שבועות סי' ט). הם טענו, שבאמת שנשים פטורות מבניין בית המקדש, מכיוון שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא. אם כן, כיצד הם מיישבים את לשון הרמב''ם ממנו עולה שהן חייבות? הם כותבים שיש לחלק את ההלכה ברמב''ם לשתיים:
כאשר הרמב''ם כתב 'הכל חייבים' הוא מתייחס לכך שכולם חייבים לסעד את בית המקדש, שזה אומר לתרום כסף, לטוות את הפרוכות וכדומה. את זה אפשר לעשות גם בלילה, ומשום כך גם נשים חייבות. אך כאשר הרמב''ם כותב שצריך לבנות את בית המקדש, הוא מתכוון רק לגברים, שחייבים במצוות עשה שהזמן גרמא (אמנם מלשון הרמב''ם לא נראה כך, ומשמע שכולם חייבים בהכל).
מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד יותר נוח לקריאה