מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

האם נוהגים כך היום

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' מאי 05, 2019 5:41 pm

שו"ע אבן העזר - סימן קכ"ו סעי' ז'
ויש נמנעין ליתן גט באייר, אך במקום הדחק נותנין וכותבין בב' יודי"ן.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם נוהגים כך היום

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 05, 2019 5:56 pm

יעויין במאמרו של הרב חיים ג'קטר בכה"ע בית יצחק תשנ"ד (יש באוצר), שהביא מקורות שלא נוהגים כן בימינו.

הוה אמינא
הודעות: 1004
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: האם נוהגים כך היום

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' מאי 05, 2019 7:37 pm

למיטב זכרוני אכן נמנעים לכתחילה,
ומסדרין רק גיטין שיש בהם שעה"ד או חשש עיגונא. [כמו בלילה].
למשל בעל שלא ממהר להסכים וכעת מסכים ויש חשש שיסע לרחוק או ישנה דעתו בחזרה. וכן באשה כנ"ל.

מלבב
הודעות: 1754
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

חלב שנפל לתוך סיר עם עצמות

הודעהעל ידי מלבב » ג' מאי 07, 2019 12:37 pm

אם יש סיר של מרק ועצמות קשות, ונפל לשם חלב ויש ששים מהמרק ועצמות נגד החלב, הדין הוא שזה מותר, השאלה שלי כיון שלוקח זמן לעצמות לבלוע וגם א"א לדעת כמה הם בלעו, יוצא שאולי זה התפשט בשווה רק בשלושים ועוד טיפה אז זה כמו שאין ששים נגד החלב.

עובדיה חן
הודעות: 1102
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' מאי 10, 2019 8:28 am

במברך ומוציא אחרים בברכת הגומל האם יברך אשר גמלני או אשר גמלנו.

צולניק
הודעות: 986
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

תחנון ביום העליה לארץ ישראל

הודעהעל ידי צולניק » ד' מאי 15, 2019 9:13 pm

מחפש מקור למנהג שלא אומרים תחנון ביום שאדם עולה לא"י. משום שמחה.

כדכד
הודעות: 3615
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תחנון ביום העליה לארץ ישראל

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 16, 2019 10:53 am

נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

שמואל דוד
הודעות: 4265
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

אשתו בניו ובני ביתו

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' מאי 19, 2019 8:03 pm

מצינו לשון זה בכ"מ. מה הכוונה "בני ביתו" ?

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשתו בניו ובני ביתו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 19, 2019 9:45 pm

כל המתגוררים בביתו.
כולל בנותיו, אחיו ואחיותיו, אביו ואמו, משרתיו, ועל כולם "ויהיו עניים בני ביתך".

לגבי אמו - זה רמב"ם מפורש בהלכות שאלה ופקדון ד,ח

כהן
הודעות: 524
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

הודעהעל ידי כהן » ג' מאי 21, 2019 11:01 pm

באיזהו מקומן ראיתי דברים אלו על הגרמי"ל לנדא
מעשה שהיה שעשו מיץ תפוזים מתפוזים שהם טבל, ומהמיץ עשו רכז מיץ, ורצו לעשר את הרכז ממיץ רגיל. נשאלה השאלה: לפי איזה חשבון מעשרים את הרכז – לפי חשבון של מיץ רגיל (ליטר כנגד ליטר), או שצריך לחשב כמה הרכז היה במיץ רגיל (לצורך העניין ליטר רכז = ארבע ליטר מיץ רגיל), ולפי זה לעשר.
וכתב ע"ז הגרמי"ל
"ידידי הגאון הגדול מוהרמ"מ הכהן שפרן שליט"א רצה לדמות לגמרא במנחות נה, א: שאני גרוררות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן. וכיוון שאפשר לערב הרכז במים להחזירו כמות שהוא, יש ליקח בחשבון כמות המיץ כולה לפני שרוכז". אולם אחרי דין ודברים ארוך בסוגיות רבות בש"ס, ראשונים ופוסקים, מסיים הרב לנדא: "ובזאת ניחא מאי דשאני גרוגרות כיון דיכול לשלקן, הרי גם חלב ששלקו חוזר לכמות שהן, אלא דחלב חוזר לכמות שהן דווקא בשלקן, משא"כ הכא לגבי אומד – שאני גרוגרות שיכול לשלקן אע"פ שלא שלקן מכל מקום מיקרי אומד. ולפי זה יכול לעשר מיץ על רכז במידה רגילה".
היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל וכן מ"מ נוספים על הנידון

מה שנכון נכון
הודעות: 9062
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מאי 21, 2019 11:54 pm

כהן כתב:היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל.

פעמי יעקב טו.

כהן
הודעות: 524
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

הודעהעל ידי כהן » ד' מאי 22, 2019 12:14 am

תודה רבה מאד

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קידש לאחר ל' ומתו העדים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 22, 2019 12:19 am

שלמה משלם כתב:האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.

נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.

תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.

כעין זה -

הגרמ''י לפקוביץ.png
הגרמ''י לפקוביץ.png (49.15 KiB) נצפה 1120 פעמים

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' מאי 22, 2019 1:50 am

נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

בתבונה
הודעות: 1073
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: תחנון ביום העליה לארץ ישראל

הודעהעל ידי בתבונה » ד' מאי 22, 2019 3:58 am

כדכד כתב:נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

מאגרתו של הרמב"ם אם כי שם מציין בחגו זה גם שניצל מן השמד.
וליל אחת בשבת שלשה ימים לירח סיון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו וניצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. ויום זה נדרתי שיהא ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים, אני וביתי עד סוף כל הדורות.
ויום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון, שנת כ"ו ליצירה, תתקכ"ו, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה,
ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון.
ובא' בשבת, תשעה בחדש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל,
ושני הימים האלו,שהם ו' וט' במרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה ואכילה ושתיה.
אלקים יעזרני על כל, ויקים לי נדרי לה' אשלם אמן.
וכשם שזכיתי להתפלל בה בחרבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה, אמן"

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 22, 2019 10:52 am

נחלי אפרסמון כתב:נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

בין מה למה ההתלבטות?
בין להתפלל מיושב לבין לא להתפלל בכלל תפילה זו?
לי פשוט שעדיף להתפלל.

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' מאי 22, 2019 1:46 pm

מקור הרב עזריאל.

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 22, 2019 5:49 pm

נחלי אפרסמון כתב:מקור הרב עזריאל.

ע"פ הרמב"ם ריש פ"ה מהלכות תפילה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' מאי 22, 2019 5:50 pm

באר כונתך.

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 22, 2019 6:29 pm

נחלי אפרסמון כתב:באר כונתך.

שם כותב הרמב"ם שעמידה בתפילה היא דבר שאינו מעכב, אלא לכתחילה בלבד.
לאור זאת, נראה לי שתפילה בלי עמידה היא עדיפה מיהודי בלי תפילה...

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' מאי 22, 2019 6:42 pm

אבל היא אשה ואינה חייבת?

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 22, 2019 7:39 pm

נחלי אפרסמון כתב:אבל היא אשה ואינה חייבת?

גם גברים לא חייבים מן הדין בתפילת ערבית.
וכי תאמר שמי שלא יכול לעמוד לא יתפלל ערבית?!

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 23, 2019 2:43 am

בכל התפילות אין ביכולתה לעמוד?!
קיי"ל, דבשחרית ומנחה מחויבת היא מדינא.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ו' מאי 24, 2019 2:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 23, 2019 2:25 pm

לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 23, 2019 11:00 pm

א"כ נמצא, שלפי שלא נתחייבה מעיקר הדין - נחמיר עלי', שלא תתפלל באופן שהמחויב מעיקרא יוצא בו.
היתכן?!
מה שיש לדון הוא לענין התרת נדרים.

בתבונה
הודעות: 1073
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בתבונה » ה' מאי 23, 2019 11:10 pm

בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 23, 2019 11:19 pm

בתבונה כתב:אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

והאריך בזה בכה"ח או"ח סי' קו סק"ז.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 24, 2019 6:55 am

בתבונה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.


בוודאי שכתר"ה צודק, ואעפ"כ אני הקטן מעדיף ניסוח אחר, כדי שלא יהיה משמע שרבותינו שפסקו אחרת טעו בדינא דגמרא, חלילה

לבי במערב
הודעות: 998
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מאי 24, 2019 2:02 pm

אחר הערתו הצודקת של מר, תקנתי לעיל את הניסוח; ושכמ"ה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

גילוי סוד

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 28, 2019 9:27 am

האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

שייף נפיק
הודעות: 1889
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: גילוי סוד

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' מאי 28, 2019 9:54 am

גוי לא מצווה ברכילות/לה''ר וכו' אמנם עיין הקדמה לש''ס לרנ''ג שכל מצוות שכליות הכל מוזהרים בהם.
וכן באבן עזרא ריש כי תצא שגוי מחוייב בכיבוד או''א וכפי שקיבלתי אינו משום לתא דמצות דכיבוד אב אלא משום שהוא דבר שכלי. ויש להאריך (במש''כ שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, וזה משום שכבר היה מצווה לפימשנ''ת ואכמ''ל. שמעתי מהגר''י אזרחי שליט''א)

בתבונה
הודעות: 1073
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: גילוי סוד

הודעהעל ידי בתבונה » ג' מאי 28, 2019 9:24 pm

נחלי אפרסמון כתב:האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

אור החיים בראשית פרק ו יג
ונח אינו יכול לומר הדבר כי כל מה שאינו באמור הוא בבל תאמר (יומא ד ב)

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 596
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

האם יש ענין ללמוד תורה במקום שיש שם מנין לומדים?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מאי 31, 2019 4:59 am

אין השאלה לגבי "חברותא" / "לימוד בחבורה" וכיו"ב
אדם שלדוגמא יושב ומעלה את חידו"ת שנתחדשו לו, האם יש ענין שיהיה בבית מדרש שיש שם ציבור שלומד או לא.

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: האם יש ענין ללמוד תורה במקום שיש שם מנין לומדים?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מאי 31, 2019 10:26 am

יש 2 ענינים:
א. מצד קדושת המקום.
ב. מצד השראת השכינה, וכמבואר במשנת אבות "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה [ולא נאמר "יחד", ע.ב.] - שכינה שרויה ביניהם".

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 596
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: האם יש ענין ללמוד תורה במקום שיש שם מנין לומדים?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מאי 31, 2019 11:18 am

מקור לסעיף א'. לא שייך. אני לא מדבר על או לימוד בביתו - או בבית המדרש. אלא בבית מדרש ריק, או מלא.
ב'. יש"כ. אשמח לעוד מקורות כיו"ב.

אוהב עמו
הודעות: 475
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

חייבי מיתות שא"א להרוג במיתתם האם יש עדיפות באיזה מיתה להורגם?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ו' מאי 31, 2019 11:28 am

שיטת תוס' במכות ועוד מרבותינו הראשונים שאחד מחייבי מיתות שאי אפשר להורגו במיתה הראוייה לו אפשר להורגם באחת מד' מיתות בית דין האחרות.

והסתפקתי האם בתוך הד' מיתו יש גם סדר קדימה באופנים הבאים:
מי שחילל שבת שדינו בסקילה החמורה ואפשר להורגו בשריפה או בחנק, האם צריך לדונו דווקא בשריפה כי היא יותר חמורה מחנק ויותר קרובה בחומרתה לסקילה?
ולאידך גיסא מי שחייב חנק הקל כגון נואף, ואפשר להורגו בסקילה או בסייף האם נידון בקלה להורגו בסייף?

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

כדורי רובה - האם הם מוקצה בשבת?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 02, 2019 8:04 pm

בעת צאתי למבצע "צוק איתן", גויסנו (ב"צו-8") בערב שבת קודש, מה שגרר שהרבה הכנות למלחמה נעשו בשבת עצמה (וכפי שסיפרתי בפורום "ראה ויספרה" - viewtopic.php?p=549755#p549755 ).
ואז, בשבת בבוקר, עלתה בינינו השאלה (שכמדומני היו בה קצת נפק"מ למעשה, ואכמ"ל) האם כדורי-רובה נחשבים למוקצה בשבת?
אמרתי אז, שזה לא מוקצה מחמת חסרון כיס, כי רואים שלא מקפידים עליהם בכלל, ובפרט משתמשים בהם לשינויים בכוונות, או כדי לסייע בהוצאת כדורים ממחסנית וכו'. ולכן סבורני שזהו כלי שמלאכתו לאיסור (פעולת היריה הינה אסורה בשבת, לפחות כשמדובר באימונים וכיו"ב).
אך רב הגדוד שלנו (הרב שמואל פולצ'ק) סבר שהם מוקצה מחמת גופו, מכיוון שמיד אחרי השימוש הראשון בהם הם נזרקים, אז אין עליהם תורת כלי.

ועתה הלום ראיתי באתר הרבנות הצבאית ( https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D ... %A6%D7%94/ ) שכתבו שרק תרמילי כדורים הם מוקצה מחמת גופו, ומשמע ברור שכדור שלם - אינו מוקצה.

אבל באתר פורטל הדף היומי כתבו:
הרב אברהם אבידן (שבת ומועד בצה"ל, עמ' קלג), כותב שדין המחסנית והכדורים כדין כלי הנשק, שהם כלי שמלאכתם לאיסור ... הרב יעקב אריאל ("האם רובה נחשב למוקצה", שו"ת באהלה של תורה, חלק ב, עמ' 129), מעיר שההיתר זה לשאת נשק בשבת, הוא רק למי שיודע להשתמש בנשק והוא נושא אותו גם בימות החול במצב דומה. לעומת זאת, כדורי רובה ללא נשק, נחשבים למוקצה מחמת חסרון כיס, מאחר שלא ניתן להשתמש בהם צורך גופם- הרתעה.

מה דעתכם?

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

אב הרחמים וברכת החודש מה קודם

הודעהעל ידי במסתרים » ג' יוני 04, 2019 2:03 am

כשאומרים אב הרחמים וגם ברכת החודש מה קודם?
מבואר בספרי מנהג/תפלה?
שייך כאן תדיר ושאינו תדיר?

עזריאל ברגר
הודעות: 5161
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אב הרחמים וברכת החודש מה קודם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יוני 04, 2019 10:05 am

במסתרים כתב:כשאומרים אב הרחמים וגם ברכת החודש מה קודם?
מבואר בספרי מנהג/תפלה?
שייך כאן תדיר ושאינו תדיר?

בכל הסידורים מודפסת ברכת החודש לפני אב הרחמים, וכך ראיתי נוהגים בכל מקום שהתפללתי בו בשבת מברכין סיון.

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

שיר של יום בבהמ"ק

הודעהעל ידי במסתרים » ד' יוני 12, 2019 2:28 am

היו מתחילים מה"פתיחה" כגון "לדוד מזמור" "שיר מזמור לבני קרח" "מזמור לאסף" או מהתיבות שלאחריה?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים