מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מזהב שבא
הודעות: 45
הצטרף: א' יוני 10, 2018 3:33 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מזהב שבא » ב' יוני 17, 2019 6:14 pm

שלום עליכם,
מישהו מכיר התייחסות לנטילת ידיים שחרית לכמה אנשים בבת אחת (על משקל הדין בנט"י לסעודה או"ח קס יג)?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 665
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

ביאור לשון הש"ס "כל ימי הייתי מצטער"

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' יוני 17, 2019 10:20 pm

לכאורה לשון "מצטער" בש"ס הכוונה שמסר נפשו והשתדל, לאו דוקא שחפץ ולא היה ביכולתו, ולדוגמא ב"ק (נ סע"א) לגבי נחוניא חופר שחין, דאמרינן "דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו", והכוונה שמסר נפשו והשתדל בעד זה. וכיו"ב בבא מציעא פה סע"ב.

ולפ"ז ניחא המצו"ב.

יש למישהו עוד דוגמאות?
קבצים מצורפים
רבי משה קליערס זצ''ל, נזר התורה אייר תשעט עמוד תסג-כל ימי הייתי מצטער.PNG
רבי משה קליערס זצ''ל, נזר התורה אייר תשעט עמוד תסג-כל ימי הייתי מצטער.PNG (121.42 KiB) נצפה 486 פעמים

נחלי אפרסמון
הודעות: 541
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

בחורי ישיבות בהדלקת נרות

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' יוני 18, 2019 12:31 am

ציטוט מילקו"י יו"ט הנדמ"ח מה חוו"ד החו"ר
וראיתי מי שכתב לחלוק ע"ד מרן אאמו"ר, וקבע שבחורי ישיבות יוצאים כולם בהדלקה שהדליק אחד מהם בחדר האוכל בשליחות ראש הישיבה, וא"צ להשתתף באותו הנר, ושוב א"צ להדליק בחדרים, ואם חשוך בחדרים ורוצים אור, ידליקו בלא ברכה. כיון שנחשבים סמוכים על שלחן רה"י, וחשיבי כאורחיו, ונחשב שאין להם חדר מיוחד כמו אכסנאי שיוצא בהדלקת נר חנוכה של בעה"ב. [הלכה ברורה חט"ו סי' רסג אות עא].

ותמוה מאד שדימה נר שבת לנר חנוכה, שבנר חנוכה מי שנמצא בבית אחר, יוצא בהדלקת אשתו, וכן ההיפך, שהמצוה היא נר "איש וביתו", פי' נר אחד לו ולכל המשפחה. משא"כ בנר שבת שצריך שיהיה נר דלוק על שולחנו, ומאי מהני אם ראש הישיבה יש לו אור בביתו, והוא יושב במקום אחר ואין לו אור בחדרו. הגע עצמך מי שאשתו בבית חולים, אטו אינו מדליק נר שבת בביתו. וכן בני ישיבות אף אם נחשבים כסמוכים על שלחן ראש הישיבה, סו"ס אינם אוכלים עמו באותה דירה, ולגבי נר שבת הכל תלוי שיהיה אור בבית, ולא מהני מה שמדליקין עליו בבית אחר שאינו נמצא שם, ולא אוכל עמהם. וכ"כ בשבות יצחק (פט"ו אות ב) בשם הגריש"א, ובחוט שני (ח"ד פפ"ג סק"ח). וגם מסתבר שנחשב שיש להם חדר מיוחד. ושאני נר חנוכה דמעיקרא החיוב היה לדידן על כל משפחה ומשפחה, ולא על כל אחד ואחד.

וכ"ש שראש הישיבה אינו חייב כלל להדליק בחדרי הישיבה, שגם אם נחשב שהכל בית שלו, מ"מ אינו מתגורר שם כעת. ועוד שכבר הדליק בביתו ויצא י"ח. ואפי' אם ראש הישיבה מתגורר בישיבה ואוכל וישן עמהם, הרי נחשב שיש להם חדר מיוחד, וכמו שבנים נשואים שבאו לבית הוריהם ויש לכל אחד חדר מיוחד, כל אחד מדליק בחדרו בברכה. והטעם שאין לדמות בחורי ישיבה לבחור בביתו, ראה בילקו"י שבת ח"א כרך ב' (עמ' עה). ואע"פ שאין אוכלים בחדר, שפיר מברכים שם, כיון שמיוחד להם לשינה ושאר דברים, וכמו שמברכים על הדלקת נר יוהכ"פ, וכמ"ש האח'.

תוכן
הודעות: 4536
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

אב שהשיא את בנו והבן נתאלמן

הודעהעל ידי תוכן » ג' יוני 18, 2019 12:47 am

אב שהשיא את בנו והבן נתאלמן, האם האב חייב להשיאו אשה שוב?

נחלי אפרסמון
הודעות: 541
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: ביאור לשון הש"ס "כל ימי הייתי מצטער"

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' יוני 18, 2019 12:54 am

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יג ב
אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן טפי לא תצערן אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך היכי הוה עביד אמר ליה בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה טפי לא הוה מצער נפשיה
ולפי"ז צער הכונה מאמץ

ברי היזיקא
הודעות: 197
הצטרף: ד' נובמבר 20, 2013 2:30 pm

זורק אבן למרקוליס - חייב משום בל תקימו

הודעהעל ידי ברי היזיקא » ד' יוני 19, 2019 10:21 pm

חידוש נפלא מופיע באדרת אליהו סוף פרשת בהר. לדעתו הזורק אבן למרקוליס חייב שתים, משום עובדה [כמבואר בסנהדרין סא, א] וחייב גם משום "לא תקימו מצבה בארצכם", שהרי כשהוא זורק אבן הוא מקים את העבודה זרה.
אולם בפשטות, וכך נראה מרש"י שם, רק מי שמעמיד את שלוש האבנים הראשונות הוא העובר על בל תקימו, ומכאן ואילך העובדה חייב רק על איסור עבודה זרה. וכן מבואר להדיא ביראים סי' שמח, עי"ש

שופרא
הודעות: 32
הצטרף: ג' דצמבר 11, 2018 12:31 pm

Re: בחורי ישיבות בהדלקת נרות

הודעהעל ידי שופרא » ו' יוני 21, 2019 12:54 am

הויכוח נראה כטענו חיטים והודה בשעורים
הפוטר טען שכיון שהבחורים חשיבי כסמוכים על שלחן ראש הישיבה ממילא החיוב הדלקה הוא עליו במקום האכילה שלהם וכיון שבחור אחד מדליק בשליחותו עבור כולם הוי כבעל הבית שפוטר את כל בני ביתו מחיוב הדלקה
וכה"ג גם כשיש להם חדרים נפרדים הם פטורים מהדלקה כמבואר במשנ"ב רסג' לג
המשיב טען שצריך שיהיה אור בבית אמנם כמובן אין זה טענה שהרי יש אור בבית מכח ההדלקה בחדר האוכל [ומשום שלא יכשל צריכים להדליק גם בחדר אבל לא מברכים על זה לחוד]
ואף שאין אוכלים עם הראש ישיבה מכל מקום נפטרים בהדלקה שלו בחדר האוכל [ומה שמדליק בביתו בוודאי לא קשור לזה וגם הפוטר לא פטר מטעם זה]
ואין ראיה מבחורים נשואים כיון שהם לא חשיבי כסמוכים על שלחן הוריהם כמובן
אמנם הדבר היחיד שיש לפקפק הוא בהנחת היסוד שבחורים חשיבי לענין זה כסמוכים על שלחן ראש הישיבה [ואדרבה לענין חנוכה יש אומרים שחשיבי סמוכים על שלחן הוריהם וכאן אין זה סיבה לפטור דאינם בבית הוריהם ויש להם חדר לעצמם] ועל זה המחייב לא הביא שום ראיה נגד זה

עזריאל ברגר
הודעות: 5288
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: בחורי ישיבות בהדלקת נרות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 21, 2019 8:25 am

ואם אינם "סמוכים על שולחן ראש הישיבה" - אז הם סתם חבורת שותפים שגרים בבית אחד.
ואחד מדליק בשליחות חבריו!
וכך נוהגים גם בצה"ל, שאחד מדליק בשליחות כל חבריו (זכיתי לעשות זאת בכמה שבתות...).

לבי במערב
הודעות: 1072
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: בחורי ישיבות בהדלקת נרות

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יוני 27, 2019 4:30 am

עזריאל ברגר כתב:ואם אינם "סמוכים על שולחן ראש הישיבה" - אז הם סתם חבורת שותפים שגרים בבית אחד.
ואחד מדליק בשליחות חבריו!
וכך נוהגים גם בצה"ל, שאחד מדליק בשליחות כל חבריו (זכיתי לעשות זאת בכמה שבתות...).

והכי איתא בשו"ע כ"ק אדה"ז נ"ע סי' רסג ס"י:
ב' או ג' בעלי בתים שאוכלין על שלחן אחד ומברכים כל אחד על מנורה שלו יש מפקפקין לומר שיש כאן ברכה לבטלה לפי שכבר יש שם אורה מרובה מנרות שהדליק הראשון ויש מיישבין המנהג שכל מה שניתוספה אורה בבית יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית ומכל מקום אפילו לפי דעתם לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה.
ולדברי הכל יכול השני לברך בחדר המיוחד לו אע"פ שאינו אוכל שם ואינו משתמש שם שום צורך אכילה מטעם שנתבאר למעלה ואפילו בחדר המיוחד לראשון אם הראשון משתמש שום צרכי אכילה באותו חדר ועדיין לא היה שם יכול השני להדליק שם משלו או ממה שיקנה לו הראשון ולברך על הדלקה זו אע"פ שהוא לא ישתמש כלום אצל נרותיו:

[ובהוצאה החדשה ביארו (בהע' קז) התיבות "שאוכלין על שלחן אחד", דמיירי כש"אינם סמוכים על שלחן בעל הבית"].
ופשוט, שכשא' מדליק (או מדליקה, כנדון בשו"ע) בשליחות כולם -ליכא בהא בית-מיחוש.

ואגב, מצוי בכמה ישיבות שהבחורים המבוגרים הולכים לאכול בבתים וכו' [ופעמים שאינם יודעים עד עת היציאה מביהכנ"ס אצל מי יסעדו, ופשוט שלא השתתפו בפרוטה] - ויש לעורר כי עליהם להדליק נרות ש"ק (ויו"ט) בחדר-לינתם (ומה טוב - להשתמש לאורם אחר צה"כ), כנפסק בשו"ע!
עוררתי בשעתו כמה בענין זה, ולצערי, רק חלקם 'סברו וקבלו' [לא הועילה הצגת לשון השו"ע בפנים; "בחורים אינם מדליקים", ותול"מ!].
מו"צ חשובים הורו, לשאלתי, שבגוונא שאוכל בבית משפחתו [לאו דוקא הוריו, אלא כל שאכילתו אצלם היא מחמת הקשר המשפחתי] אי"צ להדליק (וכן נראה אף לי הק', לפענ"ד); אך ברובא דרובא אי"ז הנדון כלל!


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אוצר החכמה, חיימקה, יוסף פ ו־ 45 אורחים