מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שמואל דוד
הודעות: 4783
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

לימוד תורה באמצע הלל

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 4:03 am

אורח חיים תכב - ד
לענין הפסקה אפילו באמצע שואל בשלום כו׳ אבל בענין אחר לא יפסיק כו׳

יש להסתפק אם מותר לעיין בספר בשעת הלל?

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: לימוד תורה באמצע הלל

הודעהעל ידי במסתרים » ד' ספטמבר 11, 2019 5:36 am

עיין מ"ב ריש סימן קכה לענין קדושה וקדיש:
...על כ"א שבבהכ"נ החיוב לשתוק ולהאזין לש"ץ ואח"כ לענות אחריו ומטעם זה אפילו אם ירצה ללמוד ע"י הרהור ג"כ אסור משעה שמתחיל החזן נקדש וכן בקדיש אם לא בשעה שהחזן מאריך בניגון ולא בשעה שמחתך האותיות...
עכ"ל

ומובן מזה שבהלל שאינו יוצא מהחזן אין חשש.

שמואל דוד
הודעות: 4783
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 6:14 am

הרמ״א מדמה הלל לקריאת שמע. ובק״ש מותר ללמוד?

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: עיון בספר באמצע הלל

הודעהעל ידי במסתרים » ד' ספטמבר 11, 2019 6:39 am

שמואל דוד כתב:הרמ״א מדמה הלל לקריאת שמע. ובק״ש מותר ללמוד?

אם תאסור את העיון, מה לי קריאה בספר מה לי מחשבת עיון בע"פ. נמצאת אומר שאסור להסיח דעת מן ההלל, וזה לא מצינו.

שמואל דוד
הודעות: 4783
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 4:09 pm

הבנתי. אבל באמצע קריאת שמע מותר לעיין בספר??

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 900
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

סעודת ברית במקום הברית

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' ספטמבר 12, 2019 1:09 pm

נתבקשתי למצוא מקור כתוב דווקא, דחוף מאד.

ברית מילה שתתקיים אי"ה בשבת הקרובה, הברית כנהוג בבית הכנסת אחר תפלת שחרית, לאחריה יהיה קידוש על מזונות.

והנה, ידוע מה שהזהירו בספרים לקיים סעודה לברית, וי"א דוקא בבשר וכו', ועכ"פ בעינן קביעות סעודה.

לפ"ז סעודה של מזונות לא מהני לזה.

וצריכים לעשות בשבת אחרי הברית סעודה ממש.

ולכאורה לא נזהרים בזה. אלא עושים לבני המשפחה המורחבת בבית סעודה של שבת בבוקר.

האם אפשר וסעודה זו שמקיימים בביתם נחשבת כסעודת ברית? הגם שאינה במקום הברית?

האם יש ענין שיהיה דוקא באותו מקום של הברית?

פלגינן
הודעות: 2896
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: סעודת ברית במקום הברית

הודעהעל ידי פלגינן » ה' ספטמבר 12, 2019 1:50 pm

הכל בסדר. אין שום עניין במקום הברית.

ישראל אליהו
הודעות: 1493
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ספטמבר 12, 2019 2:07 pm

האם יש מקור בראשונים לסעודת לחם?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 900
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' ספטמבר 12, 2019 2:34 pm

ישראל אליהו כתב:האם יש מקור בראשונים לסעודת לחם?


כתוב שצריך "סעודה" (ע' ש"ע יו"ד סוף סי' רסה) וסעודה כפשטו בד"כ בפת דוקא.

מסתמא בספרי המלקטים על הל' מילה יימצא מקורות.

שו"ר כעת שכ"ה בחיי אדם כלל קמט אות כד, שהגר"א מחה באלה שמסתפקים בקפה שרף ומיני מתיקה. ויל"ע.

ישראל אליהו
הודעות: 1493
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ספטמבר 12, 2019 2:39 pm

בסעודה שלישית מספיק [לכמה פוסקים] אפילו פירות או בשר וכו'.
ואף החולקים שם, לא כתבו שזהו משום שכתוב "סעודה", אלא משום טעמים אחרים.

דרומי
הודעות: 5445
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 12, 2019 2:55 pm

בכתבי המנח"א ממונקאטש מאריך בחשיבות הסעודה של ברית ושאין לעשות 'חכמות' בזה.

עובדיה חן
הודעות: 1175
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 12, 2019 10:53 pm

גם האדמור מרבניץ זצ"ל הקפיד על סעודה בפת בשר ויין.

ברוך00
הודעות: 113
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

מתי הדינא תקיפא? בבוקר או יותר מאוחר?

הודעהעל ידי ברוך00 » ב' ספטמבר 16, 2019 9:05 am

ראיתי בעלון אז נדברו שהקשה דאיתא בגמ' ר"ה ט"ז. "ואמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין... מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף", משמע שכמה שיותר מוקדם הדין יותר קל וככל שנוקף הזמן כך הדין תקיף וחריף יותר, וקשה: דאדרבה בכמה מקומות משמע איפכא: דהנה בע"ז ד: "אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי", משמע דווקא בשלוש שעות הראשונות של היום יש לחוש לדינא תקיפא זה אבל לאחמ"כ קיל דיניה. כמו"כ גבי מה שכתב הרמ"א (תקפ"ג ס"ב): "נוהגים שלא לישן ביום ר"ה" כתב ע"ז המ"ב: "והאר"י ז"ל אמר: דאחר חצות מותר לישון שכבר נתעורר המלאך ע"י תפילות ותקיעות" מכל זה משמע שדינא תקיפא הוא מוקדם, ואילו הרחמים מתעוררים דווקא יותר מאוחר, וכן מצינו דביום שני איכא דינא "רפיא" לעומת הדין ביו"ט ראשון?

גימפעל
הודעות: 2619
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

דמויות מבלונים

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ספטמבר 18, 2019 8:38 pm

קיצור הלכות מעשי.pdf
(352.31 KiB) הורד 53 פעמים

עקביה
הודעות: 3050
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: דמויות מבלונים

הודעהעל ידי עקביה » ד' ספטמבר 18, 2019 9:17 pm

מה הן ראשי התיבות ברה"ל המופיעות בקובץ?

---

לומר שאסור לעשות דמות אדם מבלונים זו נשמעת חומרה מופלגת יתר על המדה.

---

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=43570#p515223

כדכד
הודעות: 4195
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: דמויות מבלונים

הודעהעל ידי כדכד » ד' ספטמבר 18, 2019 9:29 pm

דומני שראשי התיבות הם בירור הלכה.
לגוף הענין נראה לי שצודק מר

כדכד
הודעות: 4195
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

מה מותר ומה אסור לעשות מתירס הקדוש בקדושת שביעית?

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 22, 2019 5:36 pm

למשל פופקורן, קורנפלקס, שניצל תירס וכדומה.
אשמח לקבל מקורות אם יש. תודה רבה

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 900
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

לעתיד לבוא יזכו אומות העולם להיות קשורים ומדובקים בבורא יתברך?!

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' ספטמבר 23, 2019 10:20 pm

לכאורה יש בזה סתירה בדברי הרמח"ל במאמר החכמה, מיניה וביה,

בתחילה כתב הרמח"ל זצ"ל:
"והנה יש לנו לשבח לפניו שנתן לנו חלק גדול ויקר במציאות, שהרי אנחנו המעותדים להידבק בו, ואנו הזוכים לעבוד לפניו ולהיות עובדים לפניו לנצח נצחים, וזהו שלא עשנו כגויי הארצות וכו', והיינו שבחינתינו בחינה נבדלת מכולם לגמרי, ואנו מציאות אחד בפני עצמו, מעותד לעבודתו ולדבקות בו יתברך, וזהו שלא שם חלקנו כהם".

ובהמשך כתב הרמח"ל זצ"ל:

"והנה בתחילה יהיה תיקון הראשון, שכל הנבראים יתקדשו בקדושתו יתברך במה שישתעבדו למלכותו, אחר כך יתעלו עוד עילוי אחר להיות יותר ממה שהיא אפילו מדרגת ישראל עתה, וזה על ידי קבלת עול מלכותו יתברך עליהם, ויהיה הוא ית"ש מולך עליהם, וזהו ויקבלו כולם וכו', אחר כך שכבר ימצאו קשורים ומתדבקים בו יתברך, הנה יעלו מעילוי לעילוי עד אין תכלית".

וצ"ע [מג"א שליט"א שמעתי שהרמח"ל חוזר על יסוד זה שמעלת ישראל חלוקה מאוה"ע לגמרי, בעוד כמה וכמה מקומות, וכמדומה בספר דרך ה' ועוד].

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 341
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
שם מלא: יוסף חיים

Re: לעתיד לבוא יזכו אומות העולם להיות קשורים ומדובקים בבורא יתברך?!

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' ספטמבר 24, 2019 1:46 am

הגר"צ הכהן רסיסי לילה אות נ"א
"אבל תורה שבעל פה הוא מסטורין שלו מה שבמחשבתו יתברך דזה אי אפשר להתגלות בכתב כלל רק על ידי חכמי ישראל בדור דור שחושבים מצד דביקות מחשבתם בו יתברך. וזה אי אפשר לאומות העולם כלל כי תורה שבכתב דהוא אתערותא דלעילא אפשר לאומות העולם לחשוב אם יעוררום יעשו גם הם. אבל בבני ישראל האתערותא דלעילא מוליד אתערותא דלתתא וחשק בהם כנוקבא לגבי דכורא דאחר משכני נרוצה. ואנו מוסיפים עוד מצות וגדרים דרבנן הרבה יותר משל תורה מצד גודל החשק שלנו. וכל מה שמוסיפים הוא גם כן תורה שלימה. כי הוא מרצון השם יתברך וממסטורין שלו להיות ההוספה נעשה רק על ידי תוקף החשק דאתערותא דלתתא שנתעוררו חכמי ישראל המתקנים לתקן זה. ובחשק זה נדבקו בו יתברך ונעשה כביכול כולא חד. ועל כן אמרו ז"ל (גיטין ס:) על פסוק על פי וגו' כרתי ברית דעל תורה שבעל פה הוא עיקר הברית. ועל כן בבתרייתא שהוא תקיעות דרבנן דנתגלה לו דהאתערותא דלעילא פעל אתערותא דלתתא וכן כמים הפנים לפנים. אמר השתא ודאי כו' וכן הוא האמת דכל ראש השנה בעת תקיעת שופר נתעורר למעלה מקצת משופר גדול דלעתיד וממילא הוא מתערבב לגמרי. ועל כן תוקעין אז כשעומדין בתפלה שהוא רומז לכנסת ישראל דכל כחם הוא בפה דתפלה דמכירים שהם חסירים רק השם יתברך עוזרם על הכל ועל כן הוא בעמידה כדרך המבקש מרבו. וזה כל הבדל בין ישראל דמונין ללבנה דלית לה מגרמה כלום על כן נמשכים בקל אחר השם יתברך. ואומות העולם מונין לחמה דרוצים להיות אכיל דיליה ולא להצטרף להשם יתברך כלל. ועל כן ראש השנה דמלכי עכו"ם הוא מתשרי כי ענין מלכותם הוא כדי להאבידם כמו שאמרו ז"ל (חולין פט.) נתתי גדולה לנבוכדנצר כו' ושארי דנתגאו על ידי זה. כי המלך הוא המושל בכל על ידי זה מתגאה לחשוב הכל שלו. והם המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו' דידוע סודם מהאר"י במלכין קדמאין שהוא הכל הביטולים שמצד המחשבה שהיה במדת הרחמים וכל מלוכת העכו"ם נמשך מזה. כי המחשבה היה כמו שיהיו ישראל לעתיד דנקיבה תסובב גבר ועתידין ליקרא בשמו של הקב"ה (ב"ב עה:) דיהיה באמת הכל שלהם. אך זהו כשיהיה תכלית ההתגלות דראו כל בשר כי פי ה' וגו' שיהיה אור הלבנה כאור החמה. ובעולם הזה אי אפשר זה וראה שאין העולם מתקיים ושיתף בעשיה מדת הרחמים בניסן שהוא ראש לחדשי הלבנה. וממנו מונין למלכי ישראל שנמשלו ללבנה כמו שאמרו ז"ל (חולין שם) נתתי גדולה לדוד והשפיל עצמו וכן כולם. כי זה כל מלכותם להכיר דהכל מהשם יתברך ודמלכותו בכל משלה. ודוד הוא דרגא דתפלה כמו שכתוב בזוהר (ח"ג מט ריש ע"ב) על פסוק ואני תפלה. כי שורש כל אומה הוא המלך וכל ענין המלכות הוא נמשך ממלכותו יתברך כמו דמברכין שחלק מכבודו. ולאומות העולם הוא לבריותיו כיון דהם אין מכירים זה רק דבעל כרחם לב מלכים ביד ה' להיות כגרזן ביד החוצב ונקרא בריותיו לבד דעל כרחו נמשך אחריו. מה שאין כן במלכי ישראל נקרא ליראיו כי אצל המלך שהוא התקיף הגדול יש עוד אדרבה יראה יתירה מפני השם יתברך דכיון שכורע בתפלה שוב אינו זוקף (ברכות לד:) דמכיר חסרונו ביותר עד שאין יכול להרים ראש כלל נגד השם יתברך.

ביקורת תהיה
הודעות: 1418
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: לעתיד לבוא יזכו אומות העולם להיות קשורים ומדובקים בבורא יתברך?!

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' ספטמבר 24, 2019 11:18 am

בפרק עשרה יוחסין יש, כי לעתיד לבוא תהיה לישראל מעלה יתרה על הגרים:
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל'; 'לְכֹל יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת'.
'וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם'. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: זוֹ מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגֵּרִים, דְּאִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ: 'וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם', וְאִלּוּ בַּגֵּרִים כְּתִיב: 'מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְיָ, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים'.

בברכה המשולשת
הודעות: 10708
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לעתיד לבוא יזכו אומות העולם להיות קשורים ומדובקים בבורא יתברך?!

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 24, 2019 8:50 pm

בדברי הרמח"ל בדע"ת מבוארת מעלת ישראל לעת"ל, ולמיטב זכרוני גם החילוק שבבסיס דברי הרב פותח האשכול שליט"א

מלבב
הודעות: 2051
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בדין דתשע חנויות

הודעהעל ידי מלבב » ו' ספטמבר 27, 2019 9:01 am

בשערי יושר שער ד פרק ט כתב שתי מהלכים למה הולכים אחר רוב חנויות ולא בתר רוב בשר, ולא הבנתי דבריו כלל, אשמח אם מישהו יכול לבאר דבריו.
Hebrewbooks_org_20983.pdf
(21.02 MiB) הורד 23 פעמים

ברוך00
הודעות: 113
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

קריאת כרטיסי שנה טובה בראש השנה

הודעהעל ידי ברוך00 » א' ספטמבר 29, 2019 12:26 pm

מה ההיתר לקרוא את הכרטיסי שנה טובה בליל ראש השנה, מה עם האיסור של שטרי הדיוטות?

חיים שאול
הודעות: 457
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: קריאת כרטיסי שנה טובה בראש השנה

הודעהעל ידי חיים שאול » א' ספטמבר 29, 2019 12:42 pm

כל האיסור בשטרי הדיוטות ממש (חובות וחשבונות) הם משום ממצוא חפצך או שמא ימחוק, ואגרות שלום זה אסור רק שמא יתחלף בשטרי הדיוטות, ובאגרות שנה טובה אין לכאו׳ ממצוא חפצך דהא בהלכה כ׳ לברך א׳ את השני וגם שמא ימחוק לא שייך לכאו׳

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 341
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
שם מלא: יוסף חיים

Re: קריאת כרטיסי שנה טובה בראש השנה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' אוקטובר 01, 2019 10:10 pm

viewtopic.php?f=17&t=43636&p=512303&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1#p512035
עיין באשכול זה והרבה ממה שנכתב שם מועיל להתיר שנה טובה בקריאה.

סגי נהור
הודעות: 3664
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: בדין דתשע חנויות

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוקטובר 03, 2019 11:49 am

תוכל לרכז את שאלותיך בנושא באשכול אחד:

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39379
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39783
viewtopic.php?t=26352&start=40#p442648

לגופה של שאלה, אם תבאר במה נתקשית אולי יהיה אפשר לסייע לך.

דרך אגב, אין צורך להעלות כאן את הספר שערי יושר כולו. ניתן להסתפק בשני העמודים הרלוונטיים.

מלבב
הודעות: 2051
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: בדין דתשע חנויות

הודעהעל ידי מלבב » ה' אוקטובר 03, 2019 11:26 pm

אתה יכול לכתוב בשפה פשוטה מה הוא אומר, אני פשוט לא מתחיל להבין מה הוא אומר בכלל.

גלרשטיין
הודעות: 270
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

מתירים ציצית מבגד לבגד

הודעהעל ידי גלרשטיין » ה' אוקטובר 10, 2019 1:18 pm

איתא בגמ׳ בשבת (כב:) ובמנחות (מא:) שמותר להתיר ציצית מבגד רק ע״מ לקשור אותם לבגד אחר, אבל שלא ע״מ לעשות כן, אלא לזורקם - אסור (ונחלקו האחרונים האם מותר להתירם ע״מ לקשור חוטים נאים יותר). רציתי לשאול מה הדין כשאני רוצה להתיר ציציות מבגד אחד ע״מ לקשור את חלקם בבגד אחר, אך את חלקם אנני זורק (הדבר מצוי ללובשי תכלת), האם זה מותר או אסור, אם מישהו יודע על התייחסות לנושא.

יוצא פוניבז'
הודעות: 778
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מתירים ציצית מבגד לבגד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' אוקטובר 10, 2019 1:40 pm

אם הטלית הראשונה בלתה ואינך משתמש בה מותר להוציא את כל הציציות אפילו שלא ע"מ להניחם בטלית אחרת

גלרשטיין
הודעות: 270
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

Re: מתירים ציצית מבגד לבגד

הודעהעל ידי גלרשטיין » ה' אוקטובר 10, 2019 10:29 pm

יוצא פוניבז' כתב:אם הטלית הראשונה בלתה ואינך משתמש בה מותר להוציא את כל הציציות אפילו שלא ע"מ להניחם בטלית אחרת

שאלתי היא לא בכגון זה...

לענין
הודעות: 2484
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

האם ראוי הדבר להתפלל תוך נסיעה ליד הכותל מבלי לירד?

הודעהעל ידי לענין » ה' אוקטובר 10, 2019 10:29 pm

חשקה נפשי לזכות להיות בעשרת ימי התשובה אצל מקום שלא זזה ממנו שכינה מעולם, הכותל המערבי [ראיתי שהעיד מהר"ם חאגיז על זקנו המהר"ם גאלאנטי שהיה הולך לכותל בערבי פסחים ובערבי יום הכפורים, כך ש'הרגש' נכון הוא].
אלא, שהנסיעה באוטובוס, על יגיעתה ואורך זמנה, איננה באה בחשבון בימים אלו, אשר כל רגע בהם לשנה יחשב. ומאידך, מקום חניה גם כן איננו בנמצא, ודאי לא בשעות חצות הלילה, אם לא בחניון קרתא שהוא כרבע שעה בהילוך רגלי.
נסינו להציע לעצמנו לנסוע דרך הרובע היהודי, בכביש היורד מהעיר העתיקה אל שער האשפות, ואז נמצא כי במשך מספר דקות אנו זוכים לראות בעינינו את מקום המקדש והכותל המערבי. אלא שמאידך עוררה בנו הצעה זו אי נוחות כלשהיא, האם אכן ראוי הדבר פשוט 'לעבור' ליד הכותל מבלי להכנס אפילו? הן אמנם שאין אפשרות לעצור ולחנות, אך מאידך תוצאה זו של מעבר ליד הכותל מבלי להכנס, דומה כי חוסר דרך ארץ היא. ומצד שלישי, התוצאה היא שלא לפקוד את המקום כלל בתקופה זו, וגם זה אינו רצוי.
סוף דבר שהנני מתלבט ומתחבט בדבר, ולא עלתה בידי. אשמח לכל הארה.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1146
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: האם ראוי הדבר להתפלל תוך נסיעה ליד הכותל מבלי לירד?

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ה' אוקטובר 10, 2019 10:32 pm

לענין כתב:חשקה נפשי לזכות להיות בעשרת ימי התשובה אצל מקום שלא זזה ממנו שכינה מעולם, הכותל המערבי [ראיתי שהעיד מהר"ם חאגיז על זקנו המהר"ם גאלאנטי שהיה הולך לכותל בערבי פסחים ובערבי יום הכפורים, כך ש'הרגש' נכון הוא].


היכן??

יושב ירושלים
הודעות: 823
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: האם ראוי הדבר להתפלל תוך נסיעה ליד הכותל מבלי לירד?

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ה' אוקטובר 10, 2019 10:53 pm

נלענ"ד פשוט שאם כל הברירה האחרת היא לא לבוא כלל אין בכך כל פגם.
הארה נוספת: אם ההסתכלות על הענין היא 'להתקרב למקדש' ולא 'לבוא לכותל' כמדומני שחוסר ה'דרך ארץ' מתגמד.

מן הדרום
הודעות: 212
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

האם מכים על הלב בעל חטאים שאנו חייבים עליהם חטאת וכו'

הודעהעל ידי מן הדרום » א' אוקטובר 13, 2019 8:50 am

האם מכים על הלב בעל חטאים שאנו חייבים עליהם חטאת וכו'

חיים שאול
הודעות: 457
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: האם מכים על הלב בעל חטאים שאנו חייבים עליהם חטאת וכו'

הודעהעל ידי חיים שאול » א' אוקטובר 13, 2019 11:04 am

בימים האחרונים נכתב בזה באשכול על הגר"ש דבילצקי

עזריאל ברגר
הודעות: 6316
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: האם מכים על הלב בעל חטאים שאנו חייבים עליהם חטאת וכו'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 13, 2019 1:54 pm

בקיצור: מחלוקת, ונהרא נהרא ופשטיה.

ונתנו ידידים
הודעות: 600
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

כיבוד אב במקום ביטול קיום מצוה כאינו מצווה ועושה

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ב' אוקטובר 14, 2019 11:59 pm

אבא אמר השקיני מים והבטל מקיום מצוה כאינו מצווה ועושה האם יש דין כיבוד אב.
דוגמאות:
א. אמא אמרה לבתה הגדולה שמור על הילדים כדי שאוכל לילך לביה"כ בר"ה, ועי"ז לא תוכל לשמוע קול שופר
ב. אבא אמר לבתו איני רוצה בלגן עכשיו בסוכתי לכי אכלי בבית
ג. ראיתי תשובות כשאבא אמר לבתו לא להנשא והרי אשה אינה מצווה על פריה ורביה.

אשמח למקורות בענין

הפשטן
הודעות: 621
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

באיזו תקופה (אם בכלל) פסקה אש לרדת מהשמים על הקרבן

הודעהעל ידי הפשטן » ד' אוקטובר 16, 2019 2:53 am

דבהי"ב ז א: "ככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העולה והזבחים".
האם כך הי' גם בביהמ"ק השני?

אני לא שואל על אש התמיד (שהיתה בביהמ"ק הראשון "רבוצה כארי" ובביהמ"ק השני "רבוצה ככלב"), אלא אני שואל על האש שיורדת מהשמים לאכול את הקרבנות.

עזריאל ברגר
הודעות: 6316
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: באיזו תקופה (אם בכלל) פסקה אש לרדת מהשמים על הקרבן

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוקטובר 16, 2019 11:20 am

כמדומני שהאש ירדה רק פעם אחת, וכל הזמן הוסיפו עליה עצים.

חיים שאול
הודעות: 457
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: באיזו תקופה (אם בכלל) פסקה אש לרדת מהשמים על הקרבן

הודעהעל ידי חיים שאול » ד' אוקטובר 16, 2019 2:04 pm

כמדומני שבבית שני לא ירדה אש מהשמים ולקחו סיד מבור שהוחבא בזמן בית ראשון


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים