מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ו' מאי 01, 2020 1:43 pm

יאיר אתמר כתב:האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

שבת צו.
ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' מאי 01, 2020 4:29 pm

יבנה כתב:
יאיר אתמר כתב:האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

שבת צו.
ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים

?
לא מדובר שם בכלי העשוי מן לבה.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ו' מאי 01, 2020 6:05 pm

יאיר אתמר כתב:
יבנה כתב:
יאיר אתמר כתב:האם כלי העשוי מן לבה מקבל טומאה?

שבת צו.
ומר קשישא בריה דרבה מסיים בה משמיה דרבי אליעזר והרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים

?
לא מדובר שם בכלי העשוי מן לבה.

לבה הוא אבן מוצק.

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' מאי 01, 2020 6:38 pm

לא ברור שחז"ל היו מגדירים את זה כך.

יבנה
הודעות: 2005
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ש' מאי 02, 2020 10:12 pm

יאיר אתמר כתב:לא ברור שחז"ל היו מגדירים את זה כך.

ומה הוא לדעתך, אם זה לא אבן או אדמה?
ואם לדעתך זה בריאה חדשה, א"כ ממילא לא שייך בזה טומאה מאחר שאינו בכלל החומרים שטימאם התורה, ולא גזרו בהם חז"ל.

עובדיה חן
הודעות: 1286
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' מאי 02, 2020 10:44 pm

מה הטעם מנהג האשכנזים בפרשת אחרי מות קדושים הפטרה של אחרי מות ולא של קדושים?

לבי במערב
הודעות: 2665
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' מאי 02, 2020 10:57 pm

עובדיה חן כתב:מה הטעם מנהג האשכנזים בפרשת אחרי מות קדושים הפטרה של אחרי מות ולא של קדושים?

מגליון 'התקשרות' (ערוך קלוֹת):
הפטרה - "הלוא כבני כושיים" (עמוס ט, ז-טו): 'לוח כולל-חב"ד', משו"ע אדמוה"ז (רפד, יג) כמנהג האשכנזים, שלא כרוב הפרשיות המחוברות בהן מפטירים בהפטרת הפרשה השני', ומקורו מ'מרדכי' (פ"ד דמגילה סי' תתלא).
ב'מרדכי' שם משמע הטעם, משום שמעדיפים שלא להפטיר בהפטרת קדושים ("התשפוט") שיש בה מתועבות ירושלים [וכבר העירו, שטעם זה אינו אלא להאשכנזים המפטירין אותה כשפ' קדושים נפרדת, משא"כ הספרדים שמפטירין אז "הלדרוש", מפטירין אותה גם בפ' אחו"ק. וכיוון שמנהגנו בפ' נפרדות כהספרדים, צ"ע מדוע אין נוהגים כמותם גם במחוברות].
ובס' 'אגודה' (שם, אות מז) כתב הטעם, מפני שבהפטרת 'אחרי' יש מעין שתי הפרשיות (הובא ב'לבוש' סי' תצג וב'מחצית השקל' שם). וראה בארוכה בס' 'בין פסח לשבועות' פ"ד הע' מז.

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' מאי 04, 2020 9:07 am

יבנה כתב:
יאיר אתמר כתב:לא ברור שחז"ל היו מגדירים את זה כך.

ומה הוא לדעתך, אם זה לא אבן או אדמה?
ואם לדעתך זה בריאה חדשה, א"כ ממילא לא שייך בזה טומאה מאחר שאינו בכלל החומרים שטימאם התורה, ולא גזרו בהם חז"ל.

דבריך מסתברים, ייש"כ! אך אולי דינו כזכוכית.

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' מאי 04, 2020 8:12 pm

לדעת הדגו"מ המובא בשעה"צ תרלג כג שבבנה אצטבא באמצע הסוכה (הגבוהה למעלה מכ') ויש דפנות בריחוק פחות מד"א בכל צד כל הסוכה כשרה, מהו לישב מחוץ לאצטבא בצד אחד ושולחנו מחוץ לאצטבא בצד אחר?

עושה חדשות
הודעות: 8870
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 04, 2020 8:37 pm

יאיר אתמר כתב:לדעת הדגו"מ המובא בשעה"צ תרלג כג שבבנה אצטבא באמצע הסוכה (הגבוהה למעלה מכ') ויש דפנות בריחוק פחות מד"א בכל צד כל הסוכה כשרה, מהו לישב מחוץ לאצטבא בצד אחד ושולחנו מחוץ לאצטבא בצד אחר?

רשום אצלי מימי חורפי, ואולי יעזור -
ראיתי בחו"ב שהסתפק בגוונא שסכך כשר נצרך לצד אחד לדין דופן עקומה, וכגון שיש סכך פסול באמצע כנגד דופן האמצעית, והסכך הכשר שכנגדו הוא פחות מד"א להדופן האמצעית, וממילא קי"ל דע"י דופ"ע הסכך הכשר שבחוץ הוי סוכה כשרה, אכן דופ"ע אינה יכולה לשמש כסכך כשר (ובאחרונים הק' מצריף, והחילוק הוא שרק דופן עקומה אינה יכולה לשמש גם כסכך ומשא"כ דופן אמיתית ואכ"מ), ולכאו' הוי תרתי דסתרי, שהסוכה תשמש בכשרות גם בסכך הכשר הפנימי וגם בכשר החיצון. ובב' אנשים ודאי שאי"ז סותר כלל, ובביכור"י הסתפק באותו אדם אם צריך לקבוע לו מקום או שיכול בזמן א' בפנים ובזמן שני בחוץ, וילה"ס בגוונא שבאותו הזמן גופא הוא משתמש בב' הסככים ליחשב ראשו ורובו בסוכה, או לגבי גזירת שולחנו. [וע"ע מנח"ש ח"ב בב' דופ"ע הסותרות זל"ז].

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' מאי 05, 2020 2:16 am

עושה חדשות כתב:
יאיר אתמר כתב:לדעת הדגו"מ המובא בשעה"צ תרלג כג שבבנה אצטבא באמצע הסוכה (הגבוהה למעלה מכ') ויש דפנות בריחוק פחות מד"א בכל צד כל הסוכה כשרה, מהו לישב מחוץ לאצטבא בצד אחד ושולחנו מחוץ לאצטבא בצד אחר?

רשום אצלי מימי חורפי, ואולי יעזור -
ראיתי בחו"ב שהסתפק בגוונא שסכך כשר נצרך לצד אחד לדין דופן עקומה, וכגון שיש סכך פסול באמצע כנגד דופן האמצעית, והסכך הכשר שכנגדו הוא פחות מד"א להדופן האמצעית, וממילא קי"ל דע"י דופ"ע הסכך הכשר שבחוץ הוי סוכה כשרה, אכן דופ"ע אינה יכולה לשמש כסכך כשר (ובאחרונים הק' מצריף, והחילוק הוא שרק דופן עקומה אינה יכולה לשמש גם כסכך ומשא"כ דופן אמיתית ואכ"מ), ולכאו' הוי תרתי דסתרי, שהסוכה תשמש בכשרות גם בסכך הכשר הפנימי וגם בכשר החיצון. ובב' אנשים ודאי שאי"ז סותר כלל, ובביכור"י הסתפק באותו אדם אם צריך לקבוע לו מקום או שיכול בזמן א' בפנים ובזמן שני בחוץ, וילה"ס בגוונא שבאותו הזמן גופא הוא משתמש בב' הסככים ליחשב ראשו ורובו בסוכה, או לגבי גזירת שולחנו. [וע"ע מנח"ש ח"ב בב' דופ"ע הסותרות זל"ז].

ייש"כ!
בחו"ב סימן א ס"ק טז ד"ה ובאיצטבא כתב "ונראה שאף אדם אחד רשאי לישון כשראשו בסוכה זו ורובו בחלק השני וכו'". [והוא שלא כדעת הביכור"י שבשעה"צ (ועיין חו"ב שם סוף ס"ק יג), וכ"ש שלא כד' הק"נ ברא"ש סו"ס ג.]
אולם שאלתי היא בסכך פסול (למעלה מכ') שמתכשר מדין פסל, ובכה"ג בודאי א"א לישון כשראשו בסוכה זו ורובו בחלק השני לדעת הרא"ש ס"ס ג (דקיי"ל כוותיה).

יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' מאי 05, 2020 8:06 pm


יאיר אתמר
הודעות: 302
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' מאי 06, 2020 6:59 pm

למ"ד שכשאין דפנות מגיעות לסכך ל"א דופן עקומה, משמעות הפוסקים שמ"מ סכך פסול פוסל בד' טפחים. מ"ש מפחותה מי' וחקק בה להשלימה לי' דבעינן לבוד? (ניתן לומר ששם הוא כדי שתהיה המחיצה גבוה י', וכ"מ בר"ח, אבל מלשון התוס' והר"ן נראה שהוא כדי לחבר הדופן לסכך.)

עושה חדשות
הודעות: 8870
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 07, 2020 10:34 am

נשאלתי הלכה למעשה;

ביישוב שאינו דתי בכלל, ישנה משפחה אחת שהתחזקה באמונה ובשמירת מצוות התורה. (פלאי פלאים! ואכמ"ל). כעת השאלה היא בנוגע לטלטול בשבת, מצד המחיצות אין בעיה כי היישוב מוקף וגדור כולו מחמת סמיכותו לגבול, אבל מה בנוגע לעירוב חצירות. דהיינו האם כל המשפחות ביישוב שאינם שותו"מ יש להם דין גוי גם לקולא, וממילא יש לו דין של ישראל יחיד שאינו צריך עירוב ושכירות, או שהוא צריך לעשות שכירות. לצערי אינני זוכר כ"כ את פרטי ההלכות, לכאו' הדבר תלוי אם מחלל שבת בפרהס' או בצנעא, וא"כ קשה לומר שהגדרת כל המשפחות במושב תהיה זהה, וסביר יותר שיש ויש, וא"כ צריך שכירות. כעת צריך לדעת האם הנהלת הקיבוץ רלוונטית לענין זה. [כמובן אשאל מורה הוראה, אבל אשמח קודם אם מישהו ירענן לי את עיקרי הדינים ואהיה בבחינת יודע לשאול].

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7302
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מאי 07, 2020 4:04 pm

עושה חדשות כתב:נשאלתי הלכה למעשה;

ביישוב שאינו דתי בכלל, ישנה משפחה אחת שהתחזקה באמונה ובשמירת מצוות התורה. (פלאי פלאים! ואכמ"ל). כעת השאלה היא בנוגע לטלטול בשבת, מצד המחיצות אין בעיה כי היישוב מוקף וגדור כולו מחמת סמיכותו לגבול, אבל מה בנוגע לעירוב חצירות. דהיינו האם כל המשפחות ביישוב שאינם שותו"מ יש להם דין גוי גם לקולא, וממילא יש לו דין של ישראל יחיד שאינו צריך עירוב ושכירות, או שהוא צריך לעשות שכירות. לצערי אינני זוכר כ"כ את פרטי ההלכות, לכאו' הדבר תלוי אם מחלל שבת בפרהס' או בצנעא, וא"כ קשה לומר שהגדרת כל המשפחות במושב תהיה זהה, וסביר יותר שיש ויש, וא"כ צריך שכירות. כעת צריך לדעת האם הנהלת הקיבוץ רלוונטית לענין זה. [כמובן אשאל מורה הוראה, אבל אשמח קודם אם מישהו ירענן לי את עיקרי הדינים ואהיה בבחינת יודע לשאול].

אם יש אפילו אחד ביישוב שהוא מחלל שבת רק בצנעא - בוודאי צריך לערב עמו.
ולגבי שכירת רשות וכו' - שישאל רב מורה הוראה שעוסק בעירובין, וע"ד מארז"ל "מי שאינו יודע בטיב .... לא יהא לו עסק עמהן".

זאב ערבות
הודעות: 4463
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' מאי 11, 2020 11:11 pm

אשה עומדת לאפות 9 קילו קמח חלות, אך בגלל חוסר מקום בתנור לשה כל 3 קילו בנפרד בזה אחר זה, ובין לישה ללישה אופה את החלות. מה עדיף: לומר ברכה על הפרשת חלה על כל עיסה ועיסה, לומר ברכה רק על העיסה הראשונה כאשר דעתה על העיסות האחרות שעומדת ללוש, או לצרף בסוף האפיה את כל החלות בסל ולברך.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' מאי 12, 2020 12:06 am

לכאורה לצרף בסל לאחר אפיה .
ושו"ר כאן נידון זה.
קבצים מצורפים
חלה.PDF
(67.42 KiB) הורד 8 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ג' מאי 12, 2020 10:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7302
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 12, 2020 9:32 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה לצרף בסל לאחר אפיה .
ושו"ר כן נידון זה.

ושם כתב לברך על כל אחת בנפרד.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7302
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 12, 2020 9:35 am

ככלל, אין דעתי נוחה מלהשאיר טבל בבית אפילו לזמן קצר, שמא ייכשלו ויאכלוהו.
זאת מלבד מה שזריזין מקדימין למצווה, וברמב"ם משמע שיש ענין להפריש מיד כשנילושה העיסה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' מאי 12, 2020 10:08 am

עזריאל ברגר כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לכאורה לצרף בסל לאחר אפיה .
ושו"ר כן נידון זה.

ושם כתב לברך על כל אחת בנפרד.

תחילה כתבתי מסברא ואחר חיפוש מצאתי הנ"ל.

בן שלום
הודעות: 14
הצטרף: ב' נובמבר 05, 2018 1:21 am

חבוט הקבר רח"ל

הודעהעל ידי בן שלום » ד' מאי 13, 2020 11:46 am

נשאלה שאלה בבי מדרשא מה חמור יותר חבוט הקבר או גהנם? רח"ל משניהם

שייף נפיק
הודעות: 2485
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: חבוט הקבר רח"ל

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מאי 13, 2020 12:00 pm

בן שלום כתב:נשאלה שאלה בבי מדרשא מה חמור יותר חבוט הקבר או גהנם? רח"ל משניהם

למאי נפ''מ?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: חבוט הקבר רח"ל

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' מאי 13, 2020 12:19 pm

בן שלום כתב:נשאלה שאלה בבי מדרשא מה חמור יותר חבוט הקבר או גהנם? רח"ל משניהם
כאן יש דיוק נפלא.
קבצים מצורפים
חיבוט הקבר.PDF
(161.98 KiB) הורד 8 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' מאי 13, 2020 12:26 pm

ספר שערי קדושה - חלק ב שער ב
דין שני הוא דין הקבר, קשה יום הקבר יותר מדינה של גהינם וכו' ואפילו צדיקים גמורים שלא חטאו נדונים בו וכו'. ומה יעשה אדם וינצל מחבוט הקבר יעסוק בתורה ויהא אוהב צדקה ותוכחות וגמילות חסדים ויכניס תלמידי חכמים ואורחים לתוך ביתו ומהנם מנכסיו ויתפלל תפלתו בכונה וינצל מחבוט הקבר ואפילו דינה של גיהנם אינ

לארץ ולדרים
הודעות: 13
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » א' מאי 17, 2020 2:08 am

השאלה לכאו' היתה מה יותר חמור לא מה יותר קשה להינצל ולא יועילו הדברים שהובאו ולכאו' מזה שצדיקים גם נידונים בחיבוט הקבר משמע שהוא יותר קל מגיהנם

סליחות
הודעות: 1149
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

כשכלב נשתטח על קברי אבות, האם לא חשש לטומאה?

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 17, 2020 10:03 pm

בגמ' סוטה לד:
ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים


האם יש כאן קושי מוכרח מהא דנהגו דיני טו"ט בזמן המדבר, או שזה לא הכרחי?

בברכה המשולשת
הודעות: 11571
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כשכלב נשתטח על קברי אבות, האם לא חשש לטומאה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 17, 2020 10:08 pm

הרי אין איסור לישראל להיטמא בשעת הצורך.

סליחות
הודעות: 1149
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: כשכלב נשתטח על קברי אבות, האם לא חשש לטומאה?

הודעהעל ידי סליחות » א' מאי 17, 2020 10:39 pm

ייש"כ
ראיתי כעת באוצר בספר טל אורות (ב, עמ' רכז) כתוב: "כל בר בי רב יודע שאין שום איסור לישראל להיטמאות לא למת ולא לשאר טומאות". לפי זה לא קשה כלום לכאורה, שאפילו שלא לצורך מותר.

ביקורת תהיה
הודעות: 1871
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: כשכלב נשתטח על קברי אבות, האם לא חשש לטומאה?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מאי 18, 2020 1:42 am

סליחות כתב:"כל בר בי רב יודע שאין שום איסור לישראל להיטמאות לא למת ולא לשאר טומאות".
משפט מוּצא מהקשרו במלוא מובנו השלילי של הביטוי.

סליחות
הודעות: 1149
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: כשכלב נשתטח על קברי אבות, האם לא חשש לטומאה?

הודעהעל ידי סליחות » ב' מאי 18, 2020 1:48 am

ביקורת תהיה כתב:
סליחות כתב:"כל בר בי רב יודע שאין שום איסור לישראל להיטמאות לא למת ולא לשאר טומאות".
משפט מוּצא מהקשרו במלוא מובנו השלילי של הביטוי.

ביקורת תהיה שלילית, ומי יפענחה.

אהרן תאומים
הודעות: 797
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

דבר בשם אומרו

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מאי 18, 2020 5:30 pm

האם צריך להגיד רק את שם מי שאמר אף שאמר בשם אחרים או צריכים לומר שמעתי משלמה ששמע מדוד ששמע מישי ששמע מעובד ?
כמובן שוונתי לשאול בעיקר בגמרא אם כך הקפידו

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: דבר בשם אומרו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 18, 2020 6:27 pm

יש ס' שלם על דבר בשם אמרו.

אהרן תאומים
הודעות: 797
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: דבר בשם אומרו

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ב' מאי 18, 2020 6:35 pm

ייש"כ גדול, לאיזה ספר הכוונה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1171
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: דבר בשם אומרו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 18, 2020 8:19 pm

באוצרנו קונט' אמירת דבר בשם אמרו.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7302
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: דבר בשם אומרו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 18, 2020 10:57 pm

אהרן תאומים כתב:האם צריך להגיד רק את שם מי שאמר אף שאמר בשם אחרים או צריכים לומר שמעתי משלמה ששמע מדוד ששמע מישי ששמע מעובד ?
כמובן שוונתי לשאול בעיקר בגמרא אם כך הקפידו

גמ' נזיר נו, ב
כל שמעתתא דמתאמרה בבי תלתא קדמאי ובתראי אמרינן מציעאי לא אמרינן אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא אמר נחום הלבלר כך מקובלני מרבי מיאשא שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני בזורע שבת וחרדל בשנים ושלשה מקומות שנותן פאה מכל אחד ואחד ואילו יהושע וכלב לא קחשיב ש''מ

חגי פאהן
הודעות: 247
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

שאלה בהלכה

הודעהעל ידי חגי פאהן » ג' מאי 19, 2020 11:35 am

שלום וברכה.
אם אדם שומע יהודי מברך במהירות ומבליע את המילים ואת השם, האם צריך לענות אמן?

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7302
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: שאלה בהלכה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 19, 2020 12:16 pm

חגי פאהן כתב:שלום וברכה.
אם אדם שומע יהודי מברך במהירות ומבליע את המילים ואת השם, האם צריך לענות אמן?

אם המברך יוצא ידי חובתו בברכה זו - השומע חייב לענות אמן.
ואם לאו - קיי"ל שאסור לענות אמן על ברכה לבטלה.

ומה גדר הבלעת המילים שלא יוצא בו ידי חובה - איני יודע.

שש ושמח
הודעות: 1100
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שש ושמח » ג' מאי 19, 2020 3:05 pm

שנינו שבת ק"ה א',
רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין

האם לרבנן האורג חוט אחד על אריג זה וחוט אחד על אריג זה חייב?

שומע ומשמיע
הודעות: 2320
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' מאי 19, 2020 4:57 pm

כשלמדנו בכולל מלאכת קושר כל הזמן המחישו על חוטי הציצית, והערתי שזה השתמשות במצוה.
האם יש לזה היתר?

שמואל דוד
הודעות: 5007
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

אין עניות במקום עשירות

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' מאי 19, 2020 5:03 pm

האם הכלל "אין עניות במקום עשירות" הוא דווקא במקדש או גם במשכן?
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ג' מאי 19, 2020 10:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: איחוד אשכולות


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים